כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 2

השתיקה.

איך התחלתי לכתוב?

השתיקה.
אני כותבת עליה כל כך הרבה. בכמות כבר די מאוסה.
כמה שהיא שולטת בי. הפכה למוטיב המרכזי בחיי.
זה התחיל מההתבגרות. למדתי לסתום את הפה ולא לספר לאף אחד על כל מה שעובר עליי בבית.
למדתי לשתוק כשהיו ריבים במשפחה.
כי בפעמים שלא הייתי שותקת, הייתי מתפרצת. צועקת, שוברת דברים. פוגעת.
אז למדתי לשתוק, כי אני שונאת לפגוע. כי פוגע בי לפגוע.
גם בפעמים שפגעו בי, למדתי לשתוק. לא להחזיר. לברוח.
השתיקה הייתה לי בית ומחסה.
התבגרתי עוד ושתקתי עוד.
שתקתי בכל פעם שקרה אירוע מיוחד בחיי. בפעם הראשונה שהתנשקתי עם מישהו, כשקיבלתי תפקיד מתקדם בצבא, כשהשתחררתי, כששכבתי בפעם הראשונה, כשקיבלתי עבודה חדשה. אמא שלי לא ידעה מכלום. אף אחד מהמשפחה לא ידע.
שתקתי כשכאבתי, כששמחתי, כשהתעצבנתי, כשבכיתי.
באיזשהו שלב גם הפסקתי לבכות.
השתיקה מילאה בי הכל.
שתקתי אפילו כשאבא שלי נפטר. שתיקה צורמת, שתיקה חדה. פשוט שתיקה.
ואז כבר הרגשתי אותה בכל מקום בחיים. פתאום כשאני רבה ומתווכחת, אני לפתע משתתקת. ומרוב שהאכלתי אותה בכל השנים האלה, טיפחתי אותה והשקעתי בה, היא כבר השתלטה עליי. פתאום מצאתי את עצמי בסיטואציות מסוימות, נשלטת על ידי השתיקה. לא מצליחה לדבר, לתקשר, לשים בתבניות של מילים מה אני מרגישה. אז שתקתי.
ובשלב הזה השתיקה כבר הפכה למפלצתית. כשהיא הייתה מופיעה אנשים סביבי פחדו, לא הבינו מה קורה. השתיקה הרעישה יותר מכל צעקה מהדהדת שאי פעם נשמעה. והיא בהחלט הפחידה, אחר כך גם הרחיקה אנשים יקרים ממני. כאן הבנתי שזה לא יכול להימשך עוד.
אני חייבת להתגבר עליה. אז התחלתי לכתוב.
נהייתי החברה הטובה ביותר של עצמי. כי הרי על מי עוד אפשר באמת לסמוך?
אני ועצמי תקשרנו דרך הכתיבה. המקלדת הייתה הגשר לנשמה שלי. סוף סוף יכולתי לראות את מחשבותיי ורגשותיי בבהירות. סוף סוף הצלחתי קצת להבין אותן. את כל הסערה שהתחוללה בפנים. היא פתאום התארגנה לשורות מסודרות של אותיות ומילים.
היא הייתה חבל ההצלה שלי מהשתיקה.
היא עדיין אותו החבל.
והשתיקה? לאיטה מתפוגגת. אך אין לדעת אם אי פעם באמת תיעלם.

זואי גולן עקוב אחר זואי
שמור פוסט
לשיר זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ראובן אחד
ראובן אחד
תודה שאת חולקת איתנו
הגב
דווח
1 אהבתי
זואי גולן
זואי גולן
תודה שאתה קורא, זה אומר הרבה בשבילי:)
הגב
דווח
. Audrey
. Audrey
השתיקה הזאת היא דבר מוכר, הכתיבה בהחלט נותנת לה קול.
אהבתי את הכתיבה.
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש במגירה
כאב
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .