כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1 2

עוד שנה

הזיכרון שלנו

”את באמת רוצה לדעת איך עברה עליי השנה הזו? “ השתהיתי למולה, דווקא השנה מכל השנים, היא החליטה לשאול אותי.

”אני רוצה לשמוע. הכל. “ היא ישבה את הישיבה המזרחית שלה תוך כדי שהיא משחקת בשיער שאני כל כך אוהב.

”וואו. איזו שנה שונה זו הייתה. מאיפה אתחיל. מהרסיסים של הלב שעד היום אני אוסף בשתי ידיים, מהנפש המשוחררת לבנתיים, מהמצפון שחזר להיות שלם או מהכאב שמתחיל להיעלם? “

”תצייר לך את השנה הזו, איך שאתה רק רוצה. קח מכחול ותכתוב את המילים שהיית רוצה שיימחקו בחול, הגיע הזמן שלך לחשוף את הלב שלך“ היא אחזה בשתי ידיי והרימה את ראשי שלא הפסיק להציף מחשבות.

”בא לי לצייר את השנה האחרונה כשנה מלאת תקוות. כי לא הפסקתי ולא לרגע קטן, לקוות. והתקוות האלו, אולי לא תמיד צלחו, אבל הן החזיקו אותי. אני נשבע. הן החזיקו את הראש שלי מעל המים, הן גרמו לי לעוף לשמיים, הן נתנו לי את האפשרות להיות חוצפן ולבקש לחלום קצת יותר בגדול. השנה נצרתי בתוך הלב שלי שני אנשים שהיו די יקרים לליבי ולא ישובו עוד לעולם. השנה פתחתי פינה מיוחדת לאנשים שנכנסו לי ללב ואני בספק אם יצאו משם. השנה אהבתי, אהבה כזו שלא ניתן להסביר במילים. אבל היא חלפה בדיוק כשהבנתי מה בשבילי מתאים. השנה הרמתי אנשים מהרצפה, אספתי דמעות וניגבתי דם. השנה למדתי קצת יותר עוד להיות בן אדם.

וכמה שטעיתי השנה, ואני שמח על כל טעות. היא לימדה אותי יותר, לימדה אותי כוונה ומהות. השנה עמדתי על הבמה הקטנה בלב שלי, ומשם גרמתי לאנשים לדמוע. לא אמרתי לעצמי רק מה שאני מחפש לשמוע. הסתכלתי בעיניים, לתוך הכאב, הלכתי לישון איתו. השנה ציפיתי, ייחלתי. כבשתי יעדים במירוץ החיים. כתבתי את הנפש שלי על דף ולא התביישתי לבקש יותר. לא להיות חזיר אבל גם לא להתפשר. פגעתי וחיפשתי במו ידיי את הדרך לתקן את הטעויות, השכלתי בדרך שיש פגיעות שמהן חייב להרפות.

למדתי לשים פסיק במקום הנכון. לדעת מה המינון המתאים. לראות מה הקשר המתאים ביותר עם כל מיני סוגי אנשים. חוויתי על בשרי מי הם חבריי האמיתיים ולמי אהיה מוכן להקריב הכל, מי הם כאלו שיפנו מזמנם עבורך ולמי באמת אכפת ממך. למדתי להעז ולפחד, לצעוק ובו זמנית ללחוש.

היו פעמים בהן בחרתי להגדיל ראש ופעמים בהן בחרתי להיות עיוור. למדתי מהו הזמן הנכון לדבר. אפילו למדתי שלא תמיד מגיע הזמן המתאים, לפעמים זה סתם תירוץ תמים.

השנה הרסתי ובניתי מגדלים בתוך ליבי. בשתי ידיי. כיוונתי את עיניי, משתדל להסתכל על חיי בצורה נכונה קצת יותר.

והשנה הבאה, אני לא יודע לאן היא תיקח אותי את מבינה? אי אפשר לדעת לאן החיים האלו לוקחים. ותראי כמה אנשים פתאום נעלמים, כל אחד בורח למחתרת. אם זה למחלה שדפקה בדלת או למיטה ששבעה מבדידות. אם זה לבן הזוג או לחברים חדשים שפתאום העניקו משמעות.

השנה הזו הצטרפו מתחת לאדמה עוד המון קברים, אני לא רוצה לחשוב אפילו ממי השנה אנחנו נפרדים. איזה מטורף זה, בנקודת ההתחלה. אנחנו רצים ולא יודעים לאן, לעבר שנה חדשה, שתשאיר סימן, בלוח הזה שיכתב ביום מן הימים בסיפור שלנו, ככה לפחות אנחנו מקווים. “

”זה הציור היפה ביותר שראיתי בכל חיי“ היא חייכה אליי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

SHALEV PERETZ עקוב אחר SHALEV
שמור פוסט
לשיר זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אודליה כחלון
אודליה כחלון
וואו גרמת לי לדמוע , אתה פשוט אגדה !!!!!
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
וואו אחי אין מילים כמה הקטע הזה מדהים!
בחיי לא רציתי להפסיק לקרוא, אתה כישרון יתותח!
הגב
דווח
זאב בודד
זאב בודד
אגדה אתה, אוהב!
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש במגירה
SHALEV PERETZ
המכשפה
המכשפה
מאת: SHALEV PERETZ
התקופות הקשות בחייך
התקופות הקשות בחייך
מאת: SHALEV PERETZ
בגופיה ובתחתונים
בגופיה ובתחתונים
מאת: SHALEV PERETZ
אבא הלך לישון
אבא הלך לישון
מאת: SHALEV PERETZ
המדורגים ביותר
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהספרייה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl