יש ימים
איך הותרנו לעצמנו בלילות הקרים להאזין למנגינות ולקוות שמישהו יבוא לשאול למה נשבר לנו הלב?
יש ימים אתה מבין שאני מתרסקת מהמחשבה הכי קטנה שאתה לא תהיה פה יותר .זאת תמיד אותה המנגינה ששמעתי איתך בלעדייך היא נשמעת קצת שונה וזה שורט זה שורט לי בנשמה שהדרך שלנו אבדה שהכל נגמר טרם התחיל . וזה שורט זה שורט לי בנשמה שיכלנו אחרת ובחרנו לסיים .
אם רק הייתה נמצא ברגעים שנשברתי כמו ילדה וזה לא עבר זה רק שרף כל כך בפנים כל הזיכרונות הציפו בי את הכאב והמחשבות על המחר . תמיד אמרת רק לשחרר לקבל את הרע כמו את הטוב תמיד אמרת שאם אאמין אזכה לקבל את מה שמגיע לי . נו אני מאמינה למה אתה לא מגיע? הפכתי לפצועה וזה כבר לא עובר. לא לא זה לא הזמן שירפא לי את הלב זה גם לא החלום שאולי תבוא לבקר אותי מחר גם המחשבות על זה שטוב לך במקום אחר לא מצליחות לגרום לי לשוב לחייך .
יש ימים אתה מבין שמתגברת בי ההבנה שזה לא יחזור להיות בינינו איך הסוף הפך להיות אצלנו ההתחלה? איך המחשבות הצליחו לשחק בנו? איך ההתחלה שלנו התהפכה? תגיד לי איך נשארו בודדים בשני בתים? איך פתחנו דלת לאהבה וסגרנו את החלון שהקור לא יברח? איך הותרנו לעצמנו בלילות הקרים להאזין למנגינות ולקוות שמישהו יבוא לשאול למה נשבר לנו הלב?
לא לא זה לא הזמן שירפא לי את הלב זה גם לא החלום שאולי תבוא לבקר . לא לא זאת גם המציאות שהפכה לכבדה . אין צחוק אין אמת . להיות חיובי זו לא הדרך . אולי אם אהיה אני אצליח לחייך בשביל מה שיכלנו להיות.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
הקטע הענק שלך,
השיר המדהים הזה...
הכל פשוט מתחבר ומראה את הלב הענק שלך,
את הכתיבה שלך שנוגעת בכל חלק בגוף!
אל תפסיקי לרגש אותנו הקוראים חיים שלי!!!!את אלופה!
