כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

שנאת חינם שם מפוצץ אה.

נשרף לי הבית, אין לי את המקום הבטוח עם הילדים שלי יותר, אין לי את השמחה של השבת, וגם לא את ההגעות המיוחדות שלהם בחגים, לפעמים הם היו מביאים איתם מתנות, והיום נשאר לי הריסות, הבית שלי פשוט נשרף לי מול העיניים, ואני לא מאמין שמי שגרם לזה הם דווקא הילדים שלי, אלה שאני כל כך אוהב, אלה שאני כל כך מחכה להם ומצפה לחיוכים שלהם, דווקא הם גרמו לכך שאני פשוט לא מעוניין בו יותר, בית שאין בו שלום הוא לא בית, ולכן הגיע הזמן שהוא יהרס.

נשרף לי הבית,
אין לי את המקום הבטוח עם הילדים שלי יותר,
אין לי את השמחה של השבת,
וגם לא את ההגעות המיוחדות שלהם בחגים,
לפעמים הם היו מביאים איתם מתנות, והיום נשאר לי הריסות,
הבית שלי פשוט נשרף לי מול העיניים, ואני לא מאמין שמי שגרם לזה הם דווקא הילדים שלי, אלה שאני כל כך אוהב,
אלה שאני כל כך מחכה להם ומצפה לחיוכים שלהם,
דווקא הם גרמו לכך שאני פשוט לא מעוניין בו יותר,
בית שאין בו שלום הוא לא בית, ולכן הגיע הזמן שהוא יהרס.

בית המקדש השני, נחרב לפני כ 1950 שנה,
נבוכדנאצר אמנם שרף אבל השם נתן את האור הירוק,
ואנחנו האשמים, בכך שהוא נשרף ובכך שהוא לא נבנה,
כי אנחנו פשוט לא יודעים לאהוב אחד את השני,
יודעים רק לשנוא.

שנאת חינם, שם מפוצץ אה,
סיבת החורבן לבית מיוחד במינו שלא נראה מימיו,
ואם נאמר שאנחנו מזמן כבר לא שונאים, אני יוכיח לנו אחרת,
הייתי השבוע בשיעורו הקבוע של הרב יגאל כהן,
הוא הסביר שם מהי שנאת חינם?

שמישהו נכנס באוטו, אני שונא אותי עם סיבה,
שמישהו גנב לי משהו יש לי אליבי לשנוא אותו,
ושהחבר איחר שוב למשחק יש לי על מה לכעוס עליו,
זוהי לא שנאת חינם, אז מה כן?

מכירים את זה שאתם נמצאים במקום ומישהו נכנס והוא לא בא לכם טוב בעין, עוד לא עשה כלום, בקושי נשם,
ואתה כבר בלב, איזה מעצבן הוא נראה! בדוק הוא קרצייה..

ושאני נוסע בכביש עם הסקודה השחורה וליידי נוסע בחור עם ג׳יפ מרצדס אפורה ואני מקנא בו ללא כל סיבה,
איזה בנאדם, בטח עבריין זה, אחרת מאיפה הכסף?
אולי זה הוא בכלל מהמצלמות אבטחה שפרץ לי לבית,
גנב..

שאני מגיע עם חבר שלי למפגש וכולם קוראים בשם שלו ולא בשלי, למרות ששנינו הגענו בדיוק באותה שנייה, אני אומר לעצמי בלב, חנפן זה, אחרת אין כל סיבה שהוא יקבל כבוד יותר ממני, שונא אותו וזאת הפעם האחרונה שאני מגיע איתו!

קנאה, כבוד, גאווה, עין רעה, גורמים ישירים לשנאת חינם,
אין לנו שום סיבה לשנוא ולכן היצר מוכר לנו אותה בחינם,
אתה תרגיש יותר טוב אם תדבר עליו לשון הרע תאמין לי,
אני יודע מה אני אומר..
לשנאת חינם יש שם מפוצץ כי לתוצאות שלה יש כוח מפוצץ,
אדם ששונאים אותו יכול להיות בדיכאון כל החיים בלי שאף אחד ידע, הוא יכול להתאבד ואף אחד לא ידע את הסיבה,
לשנאה ועוד בחינם יש כוח כי היא מועברת ללא תשלום מאחד לאחד,
הרי הכי קל לשנוא שזה לא עולה לך ולו באגורה,
לשנאת חינם אין סיבה מיוחדת אבל יש לה תוצאה מפחידה,
אל תנסו אותה, היא תחזור לכם כמו בומרנג!

תפסיקו לשנוא בבקשה, אחרי 1950 שנה, מגיע לנו אהבה,
אהבת חינם כי אנחנו יהודים ושונים מכולם,
בואו נאהב זה הרבה יותר קל, גם מרוויחים יותר, אני אומר לכם,
חיוכים, צחוקים, הנאה אמיתית נגרמת מאהבה,
תנסה אחי, מה יש לך להפסיד?
תנסי אחותי, זה לא יוריד לך מהכבוד,
1950 שנה של פרצופים עצובים בתשעה באב יכולים להגמר,
אם רק נאהב, בחינם.

שבת שלום
מהאחד שאוהב אתכם כל כך ;)

Sombody . עקוב אחר Sombody
שמור פוסט
לשיר זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Kipod Kipod
Kipod Kipod
וואו אחי אתה פשוט תותח ! כל מילה במקום
הגב
דווח
SAHAR ..
SAHAR ..
אם רק נצליח לאהוב בחינם נוכל להבין שלשנאה היקרה אין מקום בחיינו !
אלוף
הגב
דווח
Sombody .
Sombody .
תודה אלופה
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש במגירה
Sombody .
בית שכייף לגור בו.
בית שכייף לגור בו.
מאת: Sombody .
עובד על עצמי.
עובד על עצמי.
מאת: Sombody .
11.
11.
מאת: Sombody .
תפסיקו לעשות חשבון.
תפסיקו לעשות חשבון.
מאת: Sombody .
געגועים
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף
ההשתקפות שלנו במראה
ההשתקפות שלנו במראה
מאת: שבורת כנף
רגעי חולשה
רגעי חולשה
מאת: שבורת כנף
בין אהבה לשנאה
בין אהבה לשנאה
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
דמעות
דמעות
מאת: Katerina C
נשימה
נשימה
מאת: H H
לילות לבנים
לילות לבנים
מאת: אלינה אוסטרו
יקירי שלי
יקירי שלי
מאת: Bateli Aya Yamran
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי