לא רצוי...
ועד הפעם הבאה, שוב אני ארגיש לא רצוי.
החיים הם רצף של אירועים שחוזרים על עצמם.
לא תמיד במדיוק,
לא תמיד בזמן שאתה חושב.
אותם אירועים,
עם שינויים קלים.
ואני מה איתי?
מה האירועים שחוזרים על עצמם בחיי?
להרגיש לא רצוי.
בבית הספר היסודי,
כשכל התלמידים תמיד היו יחד בהפסקות.
היה נראה לי שזה בסדר לשבת בחוץ לבד,
לבד בין כל הכסאות.
זה היה נראה לי תקין כששאלו את כולם :
"מי החבר הכי טוב שלך?"
ואף אחד לא הזכיר אותי כתשובה.
למרות שניסיתי להכנס בין אנשים,
כולם אמרו: "אין מקום, אתה לא קשור, אנחנו לא חברים"...
בחטיבה המצב רק הפך לחמור יותר,
כשבנות נכנסו לתמונה,
ואני הצטיירתי כאחר.
מנסה לחייך,
תמיד שם לעזור.
אבל כולם החליטו בי לא לבחור.
רק לעזרה בעצם,
רק לנצל.
ואני?
צמא להיות כמו כלום,
לא רוצה להיות צל.
כשכבר גדלתי והגעתי לצבא.
לא הרגשתי צורך להרגיש מחוץ לחברה.
ידעתי שמי שרוצה להתחבר אליי,
מוזמן להצטרף לדרך שלי.
אבל בכל זאת,
גם שם הרגשתי לא רצוי.
זוכרת שהתרחקת ממני?
בלי סיבה!
זה היה פשוט הזוי.
"אני לא יכולה לצאת עם מישהו כמוך" אמרת לי ואני כלא מאמין.
כל מה שניסית להסביר,
לא הצלחתי להבין.
"תראה..." ככה אמרה לי החברה הכי טובה שלך.
"היא מתביישת, היא מובכת" היא אמרה ואת הלכת.
חייכתי, שוב.
כי לא הייתה לי ברירה.
איך אני אסביר לך שאת לא הראשונה.
לא הראשונה שנוטשת,
גם לא הראשונה שגרמה לי להרגיש לא רצוי.
את כבר בת 20!
זה נראלך ראוי?
טוב,
בטח עם אנשים מבוגרים זה כבר יהיה אחרת,
אמרתי לעצמי.
הם עברו דבר או שניים בחיים,
הם כבר לא ישפטו אותי.
כמה שטעיתי,
כמה שקשה להם לשמוע.
אני אומר את האמת בפנים,
ואחר כך עם עצמי מתחיל לדמוע.
איך יכול להיות שגירשתם אותי בבושת פנים?
שהחזרתם אותי למעגל של האירועים.
שוב אני לא רצוי,
שוב עם סימן שאלה.
זה משהו שדפוק בי?
או סתם ככה בנויה החברה?
מאוסף של אנשים שמפחדים לקבל את מי שמעט אחר.
אני יושב במשרד,
יושב ומהרהר.
נותן למחשבות לעבור,
אני לרגע לא עוצר.
מחכה לאירוע הבא,
זה שהחיים יבחרו להעמיד מולי.
ואולי שם אני אהיה רצוי,
שם יהיה מישהו בשבילי...
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
הסיוט הזה של להיות ציור על קיר מבחינת כולם כמובן עד שהם צריכים ממך משהו..
אל תתן להם להוריד אותך.. אתה רצוי! הם המשונים.. כולנו עוברים תקופות כאלה בחיים יש כאלה יותר יש כאלה שפחות אבל לכולנו יש את החוסר והחשש הזה.
אתה מדהים ומיוחד ככ, הם מפספסים..
מאמינה בלב שלם שבסוף תגיע למקום הנכון בשבילך ותתקבל בזרועות פתוחות. אתה ראוי לזה ❤❤❤
עוצמתי כל כך, סוחף ומרגש.
הרגשתי את הכאב, הלב שלי התכווץ ממש בעיטה לבטן.
מזדהה עם מה שכתבת בעבר ללא ספק היו תקופות שהרגשתי בדיוק ככה... לא רצויה.
אבל מי שלא רוצה לא צריך לא בכוח.
אף אחד לא שווה את הדמעות שלנו בתכלס זה רק חיזק אותנו.
תמיד יש מקום שנרגיש רצויים בו אז נכון לי אישית לקחת קצת זמן אבל זה ללא ספק היה שווה את זה.
❤❤ תנגב את הדמעות ותפרוש חיוך ענקי
