כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

סכנת טביעה

החלה עונת הרחצה

”הצילו“ הנפש שלי צעקה, ואף אחד לא שמע אותה. אני טובע, עונת הרחצה נפתחה, אני מחכה למציל, לאיזה גלגל הצלה, שיצילו אותי מהמצב הזה שאני בעצמי לא יודע איך נקלעתי אליו.

אני כל כך מפחד להרגיש, אבל מלא בכאב. נדמה לי שאני ריק וחסר תוכן אבל תמיד רודף אחרי המשמעות, אני שונא חוסר צדק אבל משלים איתו בכל יום.

האמת היא, שפעם הייתי מצליח לבכות, לשטוף את הנפש. רק היום, אני אוגר את הדמעות בפנים, והנפש טובעת. גם החושך הגדול ביותר פתאום לא נראה לי מפחיד, לפעמים מרגיש לי שהלבד עדיף על הביחד..

הכאב שבי, הלוואי והייתה לי דרך מספיק גדולה לתאר אותו. כל כך הרבה סיפורים ששרטו את הנפש שלי, והמים חודרים לתוך השריטות ומציפים עוד ועוד, הנפש חנוקה. מחפשת קצת לנשום, היצירתיות גם היא כבתה בי. זה הדבר הכי נורא, כשהמוזה נגמרת ואתה מחפש איך להמציא את עצמך מחדש ושוב פעם נתקל במישהו שכבר היית.

אני כל כך אוהב לזרוק מילים על הדף, בפשטות ובכנות מתפרצת. רק היום אני מתכנן כל אות שאני כותב, תוך כדי שאני כובל את ידיי ונכנע לחיים. למה אנחנו אף פעם לא באמת מי שאנחנו רוצים להיות, ואם בא לי כל כך להיות מאושר ומלא תוכן אז למה אני עדיין בורח מזה. למה המוח שלי עובד שעות נוספות, למה הלב שלי מכיל הרבה ועדיין שותק.

גם המוח התחיל להדחיק תקופות של אושר, תחושות מלאות ברגעים כאלו שבמבט לאחור, הם מה שהשאירו אותי חי. הריחות האלו של הילדות, שגרמו לי לרגע להתחבר לתמימות האמיתית, לפעמים בא לי להיות הטיפש ביותר והמחוספס ביותר, גם צחוק אמיתי כבר לא יצא לי מזמן.

דברים שפעם הפחידו אותי היום כמעט ולא מעניינים אותי בכלל, פעם הייתי נלחם על הדעה שלי, על הרגשות שלי, על הדברים שמפריעים לי. היום גם הם עוברים לידי כעוד חלום שלא יתממש ונפש ששותקת ומחכה למות לגמרי כאשר היא נחנקת מהמים המציפים את כולה.

יעדים שהצבתי לעצמי, גם להם נתתי ללכת. אני פה עכשיו, מתחבא. מתחבא מתחת לשק שלם של חיים נסתרים, מרגיש שלא מצליח להביא את עצמי על הצד הטוב ביותר בשום דבר. כלום כבר לא מספק, ואיפה הימים שהייתי מסתפק באיזו שורה קצרה שנותנת יותר מדף שלם מלא במילים.

העייפות הזאת חונקת אותי כבר, החיים האלו שחוזרים על עצמם. והרהור הזה שמזכיר לי בכל פעם, שאולי לא חייב מסגרת קבועה. שלפעמים צריך להיות קצת אמיצים ולצאת מהקווים.

”הצילו“ הנפש שלי זעקה לעזרה, אף אחד לא שמע אותה. והיא שקעה ושקעה, החליפה צבעים. נחנקה, ללא רוח חיים. ורק הכאב שבי השאיר סימן לכל מי שעבר וראה, פעם הייתה פה נשמה. בוערת, עם חלומות ודעות, עם רגשות ואמת. היום, היא מסתתרת. מפחדת אפילו מעצמה, לא מפנה את המקום לאחת חדשה.

”הצילו“ איחדו הלב והמוח כוחות, הנפש טבעה, תנסו לעשות עליה החייאות. זה רק אני וכל הרגשות שלי, מבינים שהפעם הסוף יהיה קצת אחר. הנפש, גם היא כמו כולם, לא תשוב יותר.

SHALEV PERETZ עקוב אחר SHALEV
שמור פוסט
לשיר זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
פייטרית אמיתית
פייטרית אמיתית
אחרי תקופה שלא ביקרתי כאן נכנסתי וצד את עיני הסיפור הזה. תיארת אותו בצורה נפשית מדוייקת כ"כ, דבר שמעיד כמה אתה בקיא ומבין בנבכי הנפש.
שלו, חשוב לי להגיד. זה טבעי שמרגישים שטובעים, שהנפש נכבית ונחנקת. עצם זה שאתה מכיר במצב הוא כבר צעד ראשון לשיפור.
צעדים קטנים, עוד צעד ועוד צעד ועטד אחד. ולא להתייאש.
תיעזר בכתיבה, תעזר בכוחות הנפשיים הגלומים בך, וצא למסע להעצמה נפשית.
שולחת המון חיזוקים ותמיכה.
הגב
דווח
Mor ❄️
Mor ❄️
כמה יש לי להגיד על הכתיבה שלך שלו יקר שלי אבל מילים לא יספיקו כדי לתאר את מה שעובר לי בלב ובראש בזמן קריאת טקסט שלך.
מילים כמו מדהים נפלא כביר כבר מזמן לא מספיקים כדי לתאר את הטקסטים שלך עדיין לא הוציאה מילים שתתאר כמה כישרון וכמה בגרות קיימת בך יקירי.
כמה אינטילגנציה רגשית יש בך.
כמה המילים שלך פשוט נוגעות בקורא וגורמות לו לקחת צעד אחד הלאה את הטקסט שלך.
להשליך את המילים שלך על החיים הפרטיים שלי באמת להבין שאתה לגמרי צודק בכל מילה שכתבת פה.
אנחנו לגמרי בסכנת טביעה שלו כתבת כל כך יפה הדימויים שלך הם אלה שרק מוסיפים לטקסט עוד פן יצירתי עוד דרך להזדהות.
אני באמת חושבת שהטקסטים שלך רק יכולים ללמד את הקוראים שלך עוד משהו לחיים.
אני ללא ספק מכל טקסט שלך לוקחת משהו לחיים.
אתה יקירי פשוט מלמד אותנו אתה גורם לנו להכיר ולהודות במשהו שקיים בכולנו החששות שלנו ההתלבטויות של החיים.
רק באמת נותר לי לשלוח לך חיבוק ענק חם ואוהב ולהודות לך כמו תמיד על עוד טקסט ששינה אצלי משהו.
תודה מכל הלב אוהבת המון ❤❤
הגב
דווח
זאב בודד
זאב בודד
אלוף עולם (:
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש במגירה
SHALEV PERETZ
בואי ותהיי שלי
בואי ותהיי שלי
מאת: SHALEV PERETZ
עוד תעלה השמש
עוד תעלה השמש
מאת: SHALEV PERETZ
מתבשל בתוכי
מתבשל בתוכי
מאת: SHALEV PERETZ
את מפחדת שיהיה לך טוב
את מפחדת שיהיה לך טוב
מאת: SHALEV PERETZ
פוסטים אחרונים
ניסית להציל אותי
ניסית להציל אותי
מאת: כוכבים ושמיים
במשחק מול עצמך
במשחק מול עצמך
מאת: Notes_to_self M
כשהאקסית מתחתנת
כשהאקסית מתחתנת
מאת: ג'יימס אלווין
רוצה לא רוצה, מלחמה לא מלחמה, הלב והראש
רוצה לא רוצה, מלחמה לא מלחמה, הלב והראש
מאת: miriam .
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema