כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

הודעה אחת קטנה

החרא הקבוע

את מאכילה את עצמך בשיט הקבוע.
"הפעם זהו. אני מפסיקה. לא שולחת לו יותר הודעה."
אבל זה חזק ממך ואת נשברת באותו הרגע. ככה. כמה פשוט זה לתת לרגש לרוקן ממך את ההיגיון.
"היי בובי" את שולחת.
אין תגובה. לא אחרי שעה וגם לא אחרי חצי יום.
ואת שוב מאכילה את עצמך בחרא הרגיל. הוא בטח פשוט עסוק.
ואז, הודעה. ואת רצה לטלפון כאילו בחיים שלך תלויים בזה.
אבל זו הודעה מהאחר. כלומר, מהידיד הזה. נו, לכולן יש אחד כזה. ידיד טוב שסופג את כל הזבל שאת צריכה להוציא.
בכל אופן, את מתבאסת, אבל גם קצת מחייכת. עמוק בפנים כבר השלמת עם זה שהיום לא תישלח ההודעה שאת כל כך רוצה לקבל.
"מה העניינים?" שואל הידיד, ושולח איזו תמונה שמכילה את הבדיחה הפרטית שלכם. או אחת חדשה. ואת צוחקת. את אשכרה מבינה את ההומור שלו.
"בסדר..." את אומרת. חתיכת שקרנית. את ממש לא בסדר ואת יודעת את זה. אבל מה עכשיו? כולם צריכים לדעת ששורף לך בפנים?
"תקשיבי. אני צריך...." הוא שולח ולא ממשיך.
"נו?" את משיבה.
"אני ראיתי אותו היום. עם מישהי. אני מצטער :("
והלב שלך באותו רגע חווה פיצוץ.
זה מרגיש כמו דקירה.
את מניחה יד על החזה, להשקיט את גוש הרוק שמצטבר לך בגרון.
"או... קי" את אומרת. "זה לא מעניין."
שקרנית. את מתה מקנאה.
"סתם. היה לי חשוב שתדעי." הוא רושם.
"לך תזדיין." את רק אומרת בקול ומכבה את האינטרנט ואת ההתראות.
ששניהם ילכו להזדיין.
ואת דורכת על אותו המעדר, פוצעת את עצמך שוב ושוב, פיזית ונפשית, עד שהקולות בראש נרגעים והאפלה לוקחת אותך איתה.
ולמחרת בבוקר את לא מגיעה ללימודים. כי וואלה, לא בזין.
הוא בטח יהיה איתה בשיעור, או יסתובב לידה בקמפוס, או שפשוט תראי אותם ברחוב, עם המזל הנאחס שלך.
עוברים ימים שלמים לפני שאת מצליחה לגרור את עצמך מהמיטה.
לאט לאט, כל יום שעובר, את מבינה שאין ברירה. חייבים להמשיך הלאה.
וגם אם הלב מתכווץ בפעם הראשונה שאת רואה אותם ביחד מחזיקים ידיים ברחוב, והגוף בורח עוד לפני שהמוח מבין מה קורה, מגיע היום שאת מצליחה לעמוד איתנה, חזקה, בטוחה בעצמך.
ואז
הודעה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ויטל קושניר עקוב אחר ויטל
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
ויטל קושניר
בריטני ביץ'
בריטני ביץ'
מאת: ויטל קושניר
מזוודות
מזוודות
מאת: ויטל קושניר
אמא
אמא
מאת: ויטל קושניר
עץ האהבה
עץ האהבה
מאת: ויטל קושניר
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema