כאבתי כבר בנות כמוך
הלב שלי שבור מזמן כבר ..
את יודעת?
נמאס לי .
נמאס לי להרגיש,
שאני כל הזמן מחכה לך .
את חיה עולם שלם משלך,
בזמן שאני חי את ההמתנה שלי אלייך.
חי מהצד את שגרת חיי הרוטינית,
מחכה שיעלה זכר ממך שיוציא אותי משם.
את כל כך עסוקה כל הזמן,
את לא מבינה שאני מחכה לשמוע ממך?
אני מת שתשלחי לי הודעה.
כשאת שולחת - אני לא ריק יותר,
משהו מתמלא בי .
איזה שהוא תוכן פתאומי .
פתאום יש משמעות בין כל הלבד הזה ..
אני מת שתעקצי אותי עם השנינות שלך,
את כל כך אינטילגנטית ומצחיקה בו זמנית..
שאני יכול לדבר איתך שעות.
אני מת לראות אותך,
אני יודע שאת יפה .
אבל אני כבר לא זוכר מקרוב עד כמה ..
את כל כך שונה לי מפעם,
את מזיזה לי שם משהו במחשבות.
האמת שאני דיי תקוע בהן עלייך,
את כל כך מסקרנת אותי ..
אבל את הורגת לי ת'לב.
למה את מקשה עליי עם המשחקים שלך?
למה את לא פותחת את נפשך אליי?
כאבתי כבר בנות כמוך ..
אתן בונות מגדלים של אופוריה,
וביום בהיר אחד מרסקות אותם,
כמו שהתרסקו בנייני התאומים.
הלב שלי שבור מזמן כבר,
אני לא יכול להכיל את המתח שאת
רוקמת סביבי בחוטי צמר עבים.
אני נחנק ממך .
נמאס לי להרגיש כמהה לך,
אני לא זוכר בכלל את עינייך מקרוב ..
שנים שלא הבטתי בהן מהצד.
איך הצלחת?
איך שבית אותי בקסמייך בין יום,
כשהיו ימים שהבטתי בקסם שלך איתו.
אני כבר לא בן זונה את יודעת?
אלייך אני גם לא יכול .
אף פעם לא יכולתי,
את שונה בעיניי ..
תמיד היה בך משהו ששיבש אותי.
בבקשה,
תפסיקי להפנט אותי,
ואז לצעוק בבהלה מאחורה.
הלב שלי נידם בגללך .
אני מבקש ממך,
סתכלי עליי,
הלב שלי נוטף דם למענך ..
אני מתחנן אליי יקירתי,
אל תגרמי לו להתרוקן מכל ..
אני אוהב אותך,
יותר מהכל.
שלח תגובה
