כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

בריטני ביץ'

היא חוטאת לפעמים בשירה באמבטיה

היא חוטאת לפעמים בשירה במקלחת, והשכן נאלץ לשמוע את זיופיה המתוקים לשיריה של בריטני דרך הקיר הדק המפריד בינהם.
"אופס, עשיתי את זה עוד פעם." היא מצטטת בקולי קולות.
"כמו תמיד." נאנח השכן וזורק את ראשו על הכרית.
"תן לי את זה מותק עוד פעם אחת!"
"אני מעדיף שלא..." הוא ממלמל חרש.
"אני מכורה אלייך... אתה לא יודע שאתה רעיל?!"
"קריפית." הוא לוחש לעצמו ומכסה את ראשו בשמיכה.
מדי פעם היא מגוונת גם עם מיילי או דמי, והוא כבר יודע שכשיחזור הביתה יקבל הופעה בחינם שבכלל לא רצה להגיע אליה.
באחד הערבים כשהוא מגיע הביתה יש שקט. אף אחד לא שר. לא את בריטני ולא את מיילי.
"כמה טוב שבאת." הוא זורק לאוויר, פותח בקבוק בירה ומתיישב בסלון אל מול הטלוויזיה. דפיקה נשמעת בדלת.
הוא פותח אותה באדישות משהו, ומולו מופיעה בחורה. היא לבושה בבגדי בית ושיערה החור רטוב.
"אני יכולה לבקש ממך סוכר? נגמר לי. והחנויות תכף נסגרות." היא מחייכת חצי חיוך. ליבו מחסיר פעימה.
"כן. בטח." הוא אומר ומכניס אותה לביתו, אחר כך הולך למטבח ושופך לה סוכר בכוס פלסטיק שקופה.
"אני מכיר את הקול שלך." הוא אומר לפתע.
"מה זאת אומרת?"
"את השכנה מהדירה ליד, נכון?"
"כן..." היא ממלמלת ונעה בחוסר נוחות.
"את מזייפת המוןןן, שתדעי לך." הוא מחייך ומגיש לה את הכוס עם הסוכר.
"איך אתה... ?"
"שומעים הכל דרך הקיר, לצערי."
פניה מאדימות.
"אני מצטערת. אני לא אשיר יותר כשאני מתקלחת." היא אומרת.
"אין לך מה. הכול בסדר." הוא אומר וצוחק. עיני הענבר שלה מביטות אל עבר הריצפה.
"תודה על הסוכר." היא לוקחת ממנו את הכוס ויוצאת.
"אני דן." הוא אומר לפני שהיא מספיקה לטרוק את הדלת.
"נטע." היא משיבה.
"אז אני מניח שלא תישארי לקפה?" הוא מביט בה בעניין רב מכפי שרצה. משהו בה גרם לו להביט בפעם הראשונה מזה זמן רב באישה שהיא לא האקסית שלו.
"מממ... פעם אחרת. אני חושבת." היא מחייכת ברכות ויוצאת מהדירה שלו.
דקה ארוכה הוא פשוט יושב על הספה, מבולבל. אף אחת עוד לא השאירה אותו ככה לבדו, חשוף לעולם הגדול בדירה כל כך קטנה.
משהו בה גרם לליבו לזוז.
הוא לא זכר מתי בפעם האחרונה ליבו כאב. כנראה שעבר לא מעט זמן.
"נישקתי בחורה, ואהבתי את זה! אני מקווה שלחבר שלי לא יהיה אכפת." היא מצטטת את קייטי בהתלהבות כמה שעות מאוחר יותר, כאילו שכחה לגמרי מההבטחה שלה. זרם המים מעמעם את הרעש, אבל לא מספיק.
"אם הייתי החבר שלך הייתי כבר נפרד ממך!" הוא מסנן תוך כדי שהוא מנסה להירדם. מה בכלל נראה לה?
"נישקתי בחורה ואהבתי את זה..."
קירות מחורבנים.
הוא מוצא את עצמו מחייך לשמע הקול שלה, אפילו שלא קיווה לכך. איזה מין דבר זה? הוא שואל את עצמו.
בבוקר, כשהוא יוצא לעבודה, הוא נתקל בה. לבושה בפיג'מה, בלי חזיה, כך שרואים הכול. הוא מתקשה להתיק את מבטו, אבל נאלץ לעשות את זה נוכח מבטה הזועם.
"העיניים שלי פה, חבר." הוא לא מצליח להבין אם היא נבוכה או כועסת יותר, כי פתאום על חייה מופיע אודם והיא זורקת את שקית הזבל לפח ובורחת.
משהו בו זז. הוא לא רצה להכאיב לה, אבל כך יצא.
"היי, חכי רגע." הוא רץ אחריה חזרה לבניין, מודע לכך שהוא מאחר.
"מה?" היא שואלת ומשלבת ידיים על החזה.
"אני צריך לומר לך משהו."
"דבר." היא עונה.
"אופס, אני חושב שאני מאוהב." הוא מצטט את בריטני ומחייך אליה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ויטל קושניר עקוב אחר ויטל
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Lior Cohen
Lior Cohen
מושלמממת
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
יצירתי
אופטימיות
אופטימיות
מאת: שבורת כנף
בין שיברון לשיברון
בין שיברון לשיברון
מאת: שבורת כנף
מועדון הלבבות השבורים
מועדון הלבבות השבורים
מאת: Yuval Shental
אם הכלב שלי יכל לדבר
אם הכלב שלי יכל לדבר
מאת: Zak Simon
פוסטים אחרונים
הצעת נישואין
הצעת נישואין
מאת: איש המגבעת
מילים בעלמא
מילים בעלמא
מאת: איש המגבעת
כוכב האהבה
כוכב האהבה
מאת: שלומי כהן
אדם רגיל
אדם רגיל
מאת: M W
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D