כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

כשקארמה פוגשת אותך

עולם בינארי

תמיד הייתי הכי,
בשני הכיוונים הכי
הכי שמן, הכי מצחיק, הכי נחמד, הכי מוקצן, הכי.
גם היה קל לבקש ממני עצה, כי אני הכין מבין, קורא את הסיטואציה משני הצדדים..
כמו קסם, פתרונות היו מגיעים וחברים היו תופסים את הראש, המומים, לא מבינים, הולכים אחרי העצות שלי וחוזרים אלי מחוייכים.

וכשלא הייתי הכי? לא מצאתי עניין, נעלמתי, נאבדתי במחשבות
והמחשבות? נאמר פה כל כך הרבה עליהן כבר.. איך אחדש לכם? לא אנסה אפילו..
זה מצחיק איך ידעתי לתת עצות לכולם, אבל לא לעצמי.
ידעתי איך לספק ולהבין את כולם - אבל לא אותי. כאילו כל מה שאני אומר לאחרים לא חל עלי - אבל זה שקר גס, אני לא שונה מאחרים, אני פגום אני מבריק אני אידיוט אני גאון... מילת המפתח היא גם, אבל גם לא הספיק לי כי אני לא באמת מקבל את הגם הזה.
אני לא יודע להתמודד עם ביקורות, אני כועס ורוטן, ננעל על הדעה שלי ולפעמים כל מה שאני צריך זה שיחה עם עצמי - איך יכול להיות שאני יכול לעזור לכולם אבל לא לעצמי? למה? זה לא פייר.

אני רוצה לשבת עם עצמי על פייסל, לפתוח את האישיות שלי ולתחקר אותה - להבין למה אני לא מסוגל לעשות שלום - שלום עם האנשים שאני מתרחק מהם לאט לאט בתקופה האחרונה, שלום עם המחשבות שלי, שלום עם המהות שלי, שלום עם ההחלטות שלי...

אני כועס. כועס על עצמי קודם כל, אבל אני לא נותן לאחרים לראות את זה - אסור לאחרים לראות את המגבלות שלי - הרי עשיתי הסרת משקפיים, ירדתי מעל 50 קילו - למה שאני ארצה שאנשים יראו את הפגמים שבי ויבקרו אותם אחרי שהתאמצתי כל כך להסיר אותם?
אבל אני תלוי באחרים - אם הם שופטים או לא.. (הם שופטים, כל הזמן) הם מבקרים, תמיד יש להם מה להגיד, אבל אני כל כך כועס עד כדי כך שאותו דבר חל גם עלי - גם אני שופט ומבקר - אז למה לי מותר ולהם אסור? לעזאזל איתך אגו.

אבל מה עושים כשהערך העצמי שלי נמדד כערך של האגו שלי?
איך ממשיכים? מה עושים? אני אף פעם לא אשדר חולשה, לא אחשוף פגמים - אנשים שמכירים אותי תקופה קצרה או שלא באמת מכירים אותי נוטים לקנא בי ולהעריך את החיים שלי ולקוות אותם לעצמם. זה לא שבהרבה מקרים זה לא רחוק מזה - אבל אני עדיין לא מסוגל להציג את עצמי כפי שאני - ואם מישהו מנסה לערער במיצג שלי - בזהות שלי? Game Over! נעלם כמו שילד שמן אוכל עוגת שוקולד.

אני מתון במלחמה שלא נגמרת עם אנשים, זה מצחיק שבשיל לסיים אותה אני צריך להשלים עם עצמי
זה מעצבן שאני מסוגל לייעץ לכולם - אבל לא לי. למה?

Dan Kopla עקוב אחר Dan
שמור פוסט
לשיר זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Bar Arbib
Bar Arbib
לפניי שאתה מחבר את כולם תעשה שלום עם עצמך זה הכי חשוב. קטע מרגש .
הגב
דווח
Dan Kopla
Dan Kopla
אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי כיוון אפילו.. :\
שמח שקראת והתרגשת :)
הגב
דווח
ויטל קושניר
ויטל קושניר
מקסים!
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש במגירה
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni Nassi
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
תנו לרווקות לחיות
תנו לרווקות לחיות
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
לאבד מישהו
לאבד מישהו
מאת: Anael Gutman
צחוק מתגלגל
צחוק מתגלגל
מאת: SAHAR ..
מרוויח את עצמי מחדש
מרוויח את עצמי מחדש
מאת: Kipod Kipod
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi