כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

עכשיו תורי

תורי לשנות, תורי לחיות, תורי להיות מאושרת

חלומות, שאיפות, מטרות, לסמן וי ועוד אחד, לכבוש את העולם, ובעיקר להיות מאושרת.

כשהייתי קטנה, תמיד היה לי חלום. חלום אחד שתמיד רציתי שיתגשם, התפללתי אליו, קיוותי לו, דמיינתי אותו. אפילו תקופה שחייתי אותו.

עם כל שלב ושלב בחיים שנקלעתי אליו, בין אם טוב ובין אם רע, הסתכלתי על חצי הכוס המלאה, במבט של ילדה. הייתי נאיבית ואולי קצת חולמנית, אך תמיד ידעתי שהכול זה עוד צעד לעבר המטרה.

כשהייתי ברצפה, שבורה, קמתי על הרגליים והמשכתי ללכת, המשכתי לחייך. חייכתי לעולם והוא חייך בחזרה. כל שלב היה עוד מהמורה בדרך למטרה.

היה לי חלום, להפיק מופע התרמה לילדים חולי סרטן, בגיל 16 נוצרה לי ההזדמנות ויחד עם חברותיי עשינו זאת. הפקנו מופע ברמה, מופע ששימש דוגמא לעוד אחרים לעשות כמונו. היו לנו קשיים ובעיות, אבל הייתה מטרה אחת ברורה.

עברו השנים והיום אני בת 21, עדיין קצת תמימה, מאמינה שכל דבר ניתן להגשמה. לצערי לאט לאט אני נכבית. האש הבוערת בי מתחילה להיעלם, על ידי האנשים הקרובים אליי ביותר. אנשים שאיני יכולה להיפרד מהם בגלל קשר דם.
אנשים שעובדים בשביל כסף וכמה שיותר, ולא בשביל לחיות. אנשים שהמוסכמות החברתיות והחינוך הפרימיטיבי עוצר בעדם.

אני מרגישה כבויה, חסרת רצון ומוטיבציה, מרגישה נשלטת על ידי רצונם, בלתי מסופקת מעצמי, מרגישה רע. מתלוננת ומדוכדכת בלי הפסקה. האם האנשים הקרובים אליי ביותר, לא אמורים להרים אותי? לגרום לי לחלום גבוה ורחוק? לתת לי את האפשרות לבחור את המסלול של חיי?

פעם אמר לי אחד שאני חופשייה עם אזיקים, הוא צדק. היום אני יודעת, שאני זו שצריכה למצוא את המפתח לשחרר את עצמי. אני צריכה לראשונה בחיי ובגלוי למרוד. להיות אני עצמי. התהליך הולך להיות קשה, מעצים, מחשיל, כואב, אבל הגיע הזמן שאעבור אותו. הגיע הזמן לצאת לחופשי. תאחלו לי בהצלחה?

Diana Zaurov עקוב אחר Diana
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
פוסטים אחרונים
האישה במראה
האישה במראה
מאת: מינה ספקטור
אין מה לבכות על
אין מה לבכות על
מאת: אנונימית יפה
צלקות
צלקות
מאת: מינה ספקטור