המקום שלך לכתוב

כשהיא הלכה משהו בלב שלי כבה.
אבל בכל פעם שאני מביט בעיניים הגדולות שלה עם הברק הזה
משהו מתעורר אצלי.
כל מה שחשבתי שכבר ממזמן כבה,
כבר חשבתי שיש קצר שם בחוטי החשמל ושהסיכוי לחצי ניצוץ אבוד.
אבל העיניים האלה שלה איכשהו מרימות את השלטר ומבעירות את החדרים החשוכים שקיימים אצלי בלב.

אני מביט בך מהצד
וכל כולך עטופה בהילה הזאת ששומרת אותך
וחושב לעצמי
איך לעזעזל אומרים ללב לשכוח?
והאם זה בכלל הגיוני
לבקש ממנו דבר מטורף שכזה.