כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אף פעם לא

תמיד ניסיתי להצליח, אבל לא הצלחתי

אף פעם לא הצלחתי להצליח. פשוטו כמשמעו. אף פעם לא הצלחתי להצליח. תמיד הייתי כמעט. כמעט מצטיינת בלימודים, כמעט החברה הכי טובה, כמעט חברה של הילד שתמיד אהבתי, כמעט הכי יפה, כמעט הכי מוצלחת, כמעט הכי מסודרת, כמעט שורה ראשונה בריקוד. תמיד היו אלה שהיו לפניי. תמיד הייתה את זאת שהייתה יותר ממני. תמיד הייתה את זאת שהייתה לפניי. את זאת שקיבלה נקודה יותר ממני במבחן. את זאת שבחרו אחת לפניי לשורה הראשונה ולי לא היה יותר מקום אז שורה שנייה נפתחה בפניי. אף פעם לא הייתי הכי מכולם, למרות שרציתי וניסיתי הכי שבעולם, אבל זה לא הספיק. אני בת כמעט 17 ועדיין לא התנשקתי. הייתי במלא קשרים, בכמעט, אבל לא. תמיד היה ניתוק בשיא. בנקודה הכי גבוהה. במקום רק לעלות משם, ישר צנחתי. אף פעם לא שימרתי קשרים עם חברות, אף פעם לא הצלחתי להישאר במקום מסויים יותר ממה שדרוש. אף פעם לא הצלחתי לעשות את מה שאני באמת אוהבת לעשות, לכתוב, להתלבש, לקנות, לשחק, לשיר, אולי לקרוא ספר טוב, אולי לכתוב שיר, אולי לרדת קצת במשקל ולהתחיל לדגמן. אף פעם לא הצלחתי כי אף פעם לא פיניתי לזה זמן. רציתי, באמת שרציתי, אבל אף פעם לא הצלחתי. אולי לא ניסיתי מספיק חזק. אבל עכשיו, אני מצליחה. אני מצליחה לעלות מהבור הזה שהכנסתי את עצמי אליו. אני מתחילה לייצר חברויות. יש לי כבר סקוואד, חבו משלי. אני במגמת תאטרון, התחלתי להתלבש וחברות שלי רק רוצות להשתלט לי על הארון. הן לא מפסיקות להגיד לי כמה שאני יפה ומוכשרת ומצחיקה. יש לי ידידים ממש טובים. חבר עוד אין לי, אבל אולי זה יקרה מתישהוא. אבל בינתיים, אני מצליחה לעלות מלמטה, ולשאוף, הכי גבוה שאני יכולה, כי אני יכולה. ואני אצליח.

רומי גל עקוב אחר רומי
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה