כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

מצטערת

הסבר לחוסר הכתיבה שלי בחודש האחרון

השנה, יש מישהו שאני מצטערת בפניו יותר מכל. מצטערת על כל מה שהעברתי אותו, ועוד בטח אעביר, כי זאת מערכת היחסים בינינו- הוא יספוג את כל מה שאני אתן לו, עד שהוא לא יוכל לספוג יותר. כשנקודת השבירה הזאת מגיעה, אני מעזה לכעוס. אז השנה, אני מצטערת בפני הגוף שלי.

אני חולה במחלה בשם קרוהן, בעיקרון מדובר במחלה קצת מתוסבכת, המערכת החיסונית שלי מתקיפה את עצמה. זה קורה בגלל כל מיני דברים- מהניסיון שלי (ויש לי פז"מ של 8 שנים, מכובד בהחלט), בעיקר לחץ, תזונה גרועה, וחוסר הקשבה גורף לסימנים הקטנים שהגוף שלי נותן לי, כמו מנורת אזהרה להפסיק, שאני בוחרת להתעלם ממנה עד שהיא הופכת לתקלה בבלמים ואני נכנסת בעץ.

אז במהלך כך החודש האחרון, נכנסתי בעץ. והעץ הזה היה דוקרני וסבוך יותר ממה שאני רגילה, ואחרי הכל- אחרי 8 שנים במערכת היחסים עם המחלה הזאת, כבר חשבתי שחוויתי הכל. אבל לא. זה מה שיפה, גם אחרי שנים ביחד, היא יכולה להפתיע אותי. בהתחלה, כעסתי. כל-כך כעסתי. כעסתי על העובדה שאני לא מסוגלת לאכול, על העובדה שאני צריכה לעבור בדיקות איומות, על העובדה שהרופאים בחדר המיון לא יכולים להבין, על הסבל שההורים שלי צריכים לעבור מחדש. כעסתי על הגוף הדפוק שלי. כי ככה הרגשתי, שהוא אשם בהכל, שלי אין שום חלק בזה.

לפני שבוע הגעתי להבנה. ההבנה הזאת הייתה שאולי אני חולה כבר 8 שנים, אבל בתקופה הזאת לא עשיתי שום מאמץ לנסות להבין את המחלה. לקחתי כל תרופה שנתנו לי במחשבה שזהו, מדובר בחיסון, שכבת הגנה, זה לא יכול לפגוע בי יותר, אני לא חולה יותר. וזאת מחשבה טיפשית ונאיבית, כי אני יודעת שהתרופות הבומבסטיות האלה מטפלות רק בתסמינים, לא בבעיה.

יש הומור מסוים בעובדה שכל זה קרה לי לפני יום כיפור, ממש לפני יום ההולדת. כי אני מרגישה שעכשיו אני יכולה לפתוח דף חדש. באמת להתנצל, ולעשות את כל מה שתלוי בי כדי למנוע ממצב כזה לקרות שוב. אני יודעת שמחכה לי מסע לא פשוט עכשיו, ושייקח זמן עד שלגוף שלי תהיה יכולת לסמוך עליי שוב- ואני עליו. אבל אני גם יודעת שקיבלתי תקווה שוב. ותקווה היא אולי הכוח החזק ביותר שיש לנו כבני אדם.

מקווה שאוכל לחזור לכתוב את המשך הסיפור שלי בקרוב, אני יודעת שחיכיתם יותר מדי (:

Lee B עקוב אחר Lee
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
פשוט אני
פשוט אני
מהממת!!! קחי לך את כל הזמן שאת צריכה אנחנו פה!
רפואה שלמה ורק בריאות!!!❤
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
נופלת וקמה
נופלת וקמה
מאת: כותבת את עצמי
בין דמיון למציאות
בין דמיון למציאות
מאת: כותבת את עצמי
האישה במראה
האישה במראה
מאת: מינה ספקטור