כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

שווארמה שכונתית

אני בוהה בדף והוא לא מצליח להתמלא. זו אשמתו. אני רק צריכה לבהות בו, בדף, והתפקיד שלו זה להתמלא. לא מסובך, פשוט למלא את עצמו בדעות, בשירים, בסיפורים קצרים, באהבות, באכזבות, ברגעים שצריך לשמור, בכאלו שפחות. בכל מיני דברים אחרי שהם קרו, בכל המחשבות שצצו לפני. המשחק הוא פשוט, אני צריכה לבהות בו - והוא? רק להתמלא.

אני בוהה בדף והוא לא מצליח להתמלא.
זו אשמתו.
אני רק צריכה לבהות בו, בדף, והתפקיד שלו זה להתמלא. לא מסובך, פשוט למלא את עצמו בדעות, בשירים, בסיפורים קצרים, באהבות, באכזבות, ברגעים שצריך לשמור, בכאלו שפחות. בכל מיני דברים אחרי שהם קרו, בכל המחשבות שצצו לפני. המשחק הוא פשוט, אני צריכה לבהות בו - והוא? רק להתמלא.

ככה זה הרי, לא המצאתי איזה משהו חדש - למדתי מכולם, אני בטוח לא הראשונה בעולם!
מספיק הצצה אחת באינסטגרם שלהם, או בפייסבוק או בשלל רשתות חברתיות שונות. הכל נהיה פשוט יותר ללמוד, כי החיים של היום מופצים בערימות של תמונות שטחיות עם הרבה פילטרים וצבע. כל שיעור, או מסיבה או איזה טיול בטבע. היום הכל בתמונות, בהפרשים שווים אחת מהשנייה. מה זאת אומרת איך אני יודעת? יש דבר כזה שאפשר להדביק את השעה. והמעלות. וכובעים. ועוד צבעים. אפשר גם לשים תמונה שלי בתוך תמונה של עצמי כדי למלא את כל מה שריק בתוכי, מבפנים.
אפשר לרטש וללטש ולשנות, העיקר שייכלל תמיד שורש המילה להנות. שתמיד כולם יראו ויקנאו ויאהבו את מה שהם רואים, שיאכלו את עצמם כל העוקבים, הרי הם אלו שבחרו לעקוב והם לעולם לא יפסיקו. ההפך הוא הנכון, הם רק יעמיקו. ייכנסו בתוך מה שעושה להם רע, תמונה אחר תמונה אחר תמונה.

שעה אני בוהה בדף והוא עדיין לא התמלא.
מה? כך כולם עושים. בוהים באפליקציה של אחד הבנקים המובילים, הם בטוח לא עובדים, רק בוהים ובוהים. העובר ושב ממריא לשחקים, שטרות נערמים בארנק, הארון כבר נחנק, גם מגירת הנעליים, גם משפצים יפה את הבית. ככה כולם עושים! אז מה הבעיה, מה? למה אני שעה בוהה בדף והוא עדיין לא התמלא?
אני חייבת לבהות בו, בדף. כי אין לי מה לעשות. נמאס לי כבר לבהות בתמונות של אותן הבנות היפות, של אותם הבנים השריריים, של מסיבות הבריכה, של זוגות אוהבים, של טבעונים, של צמחונים, של אלו ששרופים על בשר. של אתמול, של היום, של מחר.
נמאס לי להסתכל על כולם מתקדמים באופן קבוע, על אנשים שיושבים בבר סתם ככה באמצע שבוע. אנשים שטסים לקוס, קוסמוי, כוסעמק ערס. איך קונים בפול אנד בר מכנס? איך משלמים על בחורה במסעדה היוקרתית, אם אחרי ה-2 לחודש הכרטיס לא עובר בשווארמה שכונתית?
מה אתם עושים כדי להצליח להוציא לי את העיניים, אנשים כיפיים ומוצלחים שכמוכם?
באמת, שתפו, שנדע.
כי אני שעה כבר בוהה בדף,
אבל היי, הוא התמלא.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Reut Rosenfeld עקוב אחר Reut
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi
פוסטים אחרונים
אנחנו שוב חברות כמו תמיד
אנחנו שוב חברות כמו תמיד
מאת: דיאנה גולדובניוק
בתוך כל השגעון
בתוך כל השגעון
מאת: Cherry Blossom
ללמוד לשחרר
ללמוד לשחרר
מאת: בוגרת מלידה
בואי הביתה
בואי הביתה
מאת: מאי הקטנה -