כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אל, פשוט אל

אהוב שלי.... אנא ממך אל תתחמק

מישהו יכול להסביר לי מדוע כל יום שעובר אחרי הפרידה שהתרחשה לפני חודש וחצי אמור להיות קל יותר ויותר אבל זה לא ככה?
אני עדיין יושבת ומחכה שתרשום לי הודעה אהוב.
אני עדיין יושבת ומחכה שתגיד לי שלום כשאני עוברת לידך
אני עדיין יושבת ומחכה ליום שתבוא ותגיד שאתה מצטער וטעית
אני עדיין יושבת ומחכה לחיבוק החם והאוהב שלך.
אני עדיין פאקינג יושבת ובוכה עליך. אתה בטח חושב שהכל טוב אצלי, כי אני שמה על עצמי מיליון מסכות כדי שלא תראה מה עבר עליי בלילה או מה עבר עליי חמש דק לפני שראית אותי.
אז למה אתה מתעלם? למה אתה לא יכול אפילו להתנהג כמו בן אדם ולהגיד שלום? למה? אנחנו פתאום כמו שני זרים, כשבעצם אנחנו שני האנשים הכי קרובים זה לזה. למה אני עדיין רוצה לרשום לך ולדבר איתך ואתה רק מתחמק? זה מה שמעציב אותי.
עזוב את הזוגיות בינינו. תהיה בן אדם. אל תצחק. תגיד שלום. אפילו רק תחייך. אל תתחמק, אתה רק מכאיב לי ככה פי 200

רוני כהן עקוב אחר רוני
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה