כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

אני כותב..

התרופה שלי זו את, כאן בארץ, לא אתן לך לעזוב אותי לבד, עוד חודש וחצי בטח אכתוב שוב..

אני כותב..
זו כבר התחלה טובה...
אני לא יודע מתי אראה את זה שוב ואם את תראי את זה אז אכתוב כמה דברים שאני מרגיש ומה שיהיה
יהיה.
20 ימים שלמים. 20 ימים עברו. כמעט שלושה שבועות שלמים שאני צועק את השם שלך לאלוהים רק הוא
יודע מה אני מרגיש... אפילו לא את נטלי. בחיים לא חשבתי שאצטרך להסתיר ממך דברים. שאצטרך
להסתיר את הכאב שהטיול הזה שלך עושה לי בלב. את ההרגשה הזו שלכאורה כל ההשקעה שלי ושלנו
יכולה לרדת לטמיון בכמה דקות. המחשבות בראש לא מכירות מושג שנקרא לעצור, לתת מנוחה ללב.
אני ילד בן 23 עם לב כל כך רך ועדין ושבור למיליון חלקים היחידה שיכולה לאחות הכל זו את.
עשית את זה 4 חודשים מושלמים שלא ידעתי תקופה טובה מהם. לא מאמין שאני בוכה עכשיו. לא בכיתי
שנים עד לפני 3 שבועות. כאילו הסכר נפרץ. כאילו כל מה שהייתי צריך לבכות כל השנים ולא בכיתי יוצא
בתקופה הזו. אוי ואבוי לי אם תדעי שאני זה שכותב את השורות האלו וכלפי חוץ משתדל להיראות מאושר...
לא להראות לאף אחד שמבפנים אני מרגיש ריק. כאילו לקחו את החלק הכי חשוב שלי והטיסו אותו לקצה
אחר של העולם... ארגנטינה או כל חרא אחר. אף פעם לא הייתי בן אדם רע, אף פעם.
וגם הפעם לא אהיה ולא אראה לך שקשה לי כל כך. כשתחזרי לכאן בעזרת השם אולי תראי את זה. זה לא
אכפת לי כי זו האמת. את בטיול. ואני כאן במיטה עם כל האגו הגברי והגאווה שנשברה לרסיסים...
לא חשבתי שיש בחורה שתוכל לגרום לי דברים כאלה.
לא חשבתי שזו תהא את. דווקא את. הילדה הטובה מהמאפיה 12 מטר ממני. זו שהולכת לאוטובוס עם
אוזניות בשעה 3 וחצי. זו שחשבתי שהיא חוצפנית שהיא בכלל עושה לי מבטים. זו שכבשה אותי ואני הצלחתי
להאיר לה את החיים. דווקא היא בסוף עזבה אותי לטובת כמה פתיתי שלג שאין בהם תכלית.
או איזה הר או איזה שכונת עוני.
עוד חודש ושבוע. את אומרת את זה כאילו זה יומיים... אני כל כך מודה לך שקיצרת בשבילי לא אראה לך מה
זה עושה לי איזו שמחה איזה אור איך הביטחון שלי חוזר אליי. את לא עוצרת רגע לחשוב שכל שנייה שלך שם
זה שעות שלמות כאן. למי שנמצא לבד וחושב רק עלייך זה נצח.
ככל שהחוויה שלך מתעצמת הכאב שלי מתעצם. לא יודע למה. אני לא מתכנן את הרגשות האלה נטלי. אין
מישהו בעולם כולל אותך שרוצה שתהני יותר ממני! אין.
אבל...
שיקרתי לך. הייתי מעדיף שתישארי כאן. בכל מצב ובכל תקופה.
יש בי המון רגש. והוא שלך.. שתדעי ששום בחורה כבר לא עושה לי את זה.
אני כאן בארץ מחכה רק למישהי אחת
קשה לי אפילו לדמיין את היום הזה שתנחתי כאן ואזכה להרגיש אותך שוב. לא יודע איך ארגיש ומה אגיד.. כל
כך פוחד שהכל ישתנה.. כל כך פוחד שיקרה לך משהו... לא יודע אם אוכל לשאת את זה... אין לי שום תירוץ
הגיוני להרגיע את עצמי..
כל המחשבות כל הפחדים כל הלילות האלה שאני צריך לברוח לא יודע אם אסלח לא יודע מה ארגיש רק יודע
שהשם איתי והוא ישמור עליי
התרופה שלי זו את.
כאן בארץ.
לא אתן לך שוב לעזוב אותי לבד.
עוד חודש וחצי.
בטח אכתוב עוד.

Life goes on ❤ עקוב אחר Life goes on
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
Life goes on ❤
החלטה ברגע
החלטה ברגע
מאת: Life goes on ❤
איך עוברים את זה?
איך עוברים את זה?
מאת: Life goes on ❤
אני בוחרת איך השנה שלי תתחיל
אני בוחרת איך השנה שלי תתחיל
מאת: Life goes on ❤
פוסטים אחרונים
אלי
אלי
מאת: Pessimistic, narcissistic, egocentr Person
הוא אוהב לנתח את ״המשרד״
הוא אוהב לנתח את ״המשרד״
מאת: Pessimistic, narcissistic, egocentr Person
יריד הצלקות
יריד הצלקות
מאת: Carmel Levy
המדורגים ביותר
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz