זיכרון
"או אמא שקברה את הבן שלה. ואיפה ההיגיון? הוא זה שהיה אמור לטפל בה כשהיא זקנה, ולהעניק לה גאווה, ולהביא לה נכדים ונינים, ולא למות כי מלחמה מחליפה דיבורים. מה שכן, נשארה לה גאווה לכל החיים."
הבן שלה או שלך, או הבן של המשפחה השכנה נהרג.
הוא היה קורבן של תקלה או של אירוע או פצוע בפיגוע, או גיבור של מלחמה או של המבצע האחרון שהיה.
זה נהיה מן דבר שבשגרה מהדורת חדשות מיוחדת שלעיתים יותר מדי קרובות משודרת.
כל כך הרבה מהדורות מיוחדות, שכבר קשה לתפוס שלכל חייל שנהרג יש משפחה ובן שממש לא מזמן נולד או בת זוג שנשארה לבד
או אמא
שקברה את הבן שלה.
ואיפה ההיגיון? הוא זה שהיה אמור לטפל בה כשהיא זקנה, ולהעניק לה גאווה, ולהביא לה נכדים ונינים, ולא למות כי מלחמה מחליפה דיבורים.
מה שכן, נשארה לה גאווה לכל החיים.
כי הבן שלה מעניק לנו ביטחון למרות שאין הוא עוד בן החיים.
הדם שלו בתוך האדמה נותן לי ולך, ולמשפחה השכנה מקום לגור בו, מדינה.
הייתי רושמת לטקסט הזה סוף, אם בכלל הייתה לו התחלה.
אולי רק.. נקווה שלהבא, שלום יחליף מלחמה.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
