כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

פיילד טסט

אבל האמת רציתי ללמוד את השיעור הזה כל חיי. רציתי להמשיך להגיע, ללמוד להסתכל, להבין, ולראות. רציתי להמשיך להתרגש מהחומר, אהבתי ליהנות ממנו, אהבתי את השיעורים בכללי ותמיד התרגשתי מכל שיעור ושיעור, אפילו לפני שהוא התחיל. שיעור לא דומה לשום שיעור שחוויתי בחיים, שיעור מעניין, אהוב, מרגש, רציתי שגם אם כל העולם יהיה נגד השיעור הזה, כי אני מפספסת כל כך חומרים אחרים, תמיד להילחם עליו ולא לוותר על דקה ממנו, רציתי את השיעור הזה יותר משרציתי את עצמי, רציתי אותך, אהבתי אותך, וקיבלת רסיסים, רק רסיסים, של הלב שלי.

אני ריקה כל כך, אני לא יודעת מה אני מרגישה, אני מתאבלת עם עצמי על כל מה שקרה בינינו, כל הפגיעות, הזעם, העצבות, הייסורים, והדיכאון שלא חדלים לרגע, מה יהיה איתי? מה העתיד יחשוף אליי? האם אשאר סגורה ככה לנצח? או האם ימצא בן אדם שיזכיר לי אותך יותר? האם ההתקדמות שלי הלאה תשקף רק טוב לעתיד ותקדם אותי? או האם כל הפחדים שלי הריחוק והחוסר ביטחון שלי מוצדקים לגמרי? הסיפור שלנו, בהתחלה, היה כל כך מדהים, אחרי שהצלחנו לחזור, לאהוב, חשבנו שלמדנו והתגברנו על כל הטעויות שלנו, ושאם יהיו עוד טעויות נלמד מהן ביחד. והבטחנו לא לוותר ולהסתכל רק קדימה, להמשיך הלאה, ביחד, לימדת אותי לאהוב, לימדת אותי להעניק, לימדת אותי לתת הכל מבלי לצפות לתמורה, לימדת אותי לחשוב עליך בראש ובראשונה, לימדת אותי שלחשוב עליך זה הדבר הכי יפה בעולם, לימדת אותי שלאהוב זה הדבר הכי מדהים יפה וטהור שיכול להיות, ושלאהוב ולהיות נאהב זה אוצר, אוצר שחייבים לשמור עליו, שצריך לצמוח אתו ולהתפתח אתו כל בוקר ולנצור ולהוקיר כל לילה, שזה הדבר הכי טוב שאפשר לחוות, ועם זאת הדבר הכי מייסר ומדכא בעולם, שני צדדים, שני הפכים, שני פנים, שקובעים בהחלטיות גורלו של כל אדם. זה יכול לעלות לך את החיוך הגדול ביותר בבוקר, ויכול לגרום לך לבכות כל לילה, זה יכול לבגר אותך ולשנות אותך, ויכול להשאיר אותך איך שאתה אבל בכל זאת להפיל אותך למעטה, נופל בלי סוף. זה יכול לגרום לך להתפוצץ מאושר, עד שהלב שלך יצא מהחזה, אך זה יכול גם לגרום לך להתפוצץ מעצב ומכאב לשבור את הלב שלך ולנפץ אותו לרסיסים. לימדת אותי, שזה שאתה מאושר היום לא אומר שתהיה מחר, שכל רגע שעובר יכול להשתנות הכל, שכל רגע שחולף הרגשות יכולים לעלות, אך הם יכולים גם לרדת, לימדת אותי שלא הכל ברור בחיים, ושאושר הוא לא דבר קבוע.. שהוא יכול לעשות שבוע שבוע, או שלהעלם בכלל. אתה היית שיעור ארוך, שיעור קשה, שיעור שלפעמים רציתי להבריז ממנו ולא להגיע, שיעור שלפעמים סבלתי ממנו, שיעור שלפעמים רציתי להעיף אותו מהמערכת שעות שלי, שהייתה מרוכזת ברובה בך. שיעור שדיכא אותי, שיעור שהעציב אותי, שיעור שבכיתי ממנו המון כי לא למדתי מספיק, כי פספסתי את החומר ולא ראיתי מקרוב, או ששכחתי לשים לב לפרטים הקטנים כי הייתי בטוחה שידעתי הכל, התעלמתי מדברים חשובים ושחוזרים על עצמם למרות שעשיתי הכל בשביל לדעת והשקעתי מלא בחומר. אבל האמת רציתי ללמוד את השיעור הזה כל חיי. רציתי להמשיך להגיע, ללמוד להסתכל, להבין, ולראות. רציתי להמשיך להתרגש מהחומר, אהבתי ליהנות ממנו, אהבתי את השיעורים בכללי ותמיד התרגשתי מכל שיעור ושיעור, אפילו לפני שהוא התחיל. שיעור לא דומה לשום שיעור שחוויתי בחיים, שיעור מעניין, אהוב, מרגש, רציתי שגם אם כל העולם יהיה נגד השיעור הזה, כי אני מפספסת כל כך חומרים אחרים, תמיד להילחם עליו ולא לוותר על דקה ממנו, רציתי את השיעור הזה יותר משרציתי את עצמי, רציתי אותך, אהבתי אותך, וקיבלת רסיסים, רק רסיסים, של הלב שלי. הבנתי.. שמהשיעור הזה, רק אני למדתי, רק אני יישמתי את החומר ולקחתי אותו לא כמובן מאליו, רק אני למדתי ממנו ושיפרתי טעויות, השתדלתי ללכת קדימה, כשאתה הלכת רק אחורה, שהטעויות והפרטים הקטנים שלא שמתי לב אליהם, חזרו אליי כמו בומרנג, הרי כשאתה לא לומד כמו שצריך ומפספס פרטים על החומר, מה הסיכוי שלא תקבל נכשל? ונכשלתי, נכשלתי מאוד, נכשלתי מרוב אהבה, נתתי הכל בשביל ללמוד שלא שמתי לב שהחומר בעצמו הכשיל אותי ולא אני, שמרוב שאהבתי את החומר בצורה כל כך מטורפת, בשעת המבחן קיבלתי בלאק אאוט, והיו כמה מבחנים, ונכנסתי לבלאק אאוט כל כך ענק שלא ראיתי שאני נכנסת לבלאק אאוט בתוך בלאק אאוט ויצרתי בועה כל כך ענקית של בלאק אאוטים שבסופו של דבר, היא התפוצצה לי בפרצוף. הרי, כשאני למדתי, מה אתה עשית? אני באמת השקעתי, ללמוד מהם, להעריך אותם, ולקחת אותם לתשומת הלב שלי, וגם אם פספסתי עשיתי הכל כדי להשלים, כשאתה בעצם רק דאגת להעביר את החומר כשאתה לא מבין אותו בכלל, ניסית ללמד אותי דברים שאתה בעצם לא ידעת, ניסית להראות שאתה יודע, שאתה צודק. חשבתי שהיית מומחה בחומר, ושאני זו שבתקופת ההתמחות, כשזה היה רק ההפך, ואפילו לתקופת ההתמחות אתה לא הגעת. המורה שלי, המרצה שלי, האהוב שלי, הגבר שלי, שזרק לי את כל השיעורים בפרצוף, ורמס את כל החומר שעבדתי עליו בצורה כל כך קשה, התבררת כתלמיד, ולא מורה כמו שחשבתי. אני למדתי להעריך ולתת הכל, כשאתה רק לקחת כמובן מאליו, אני צמחתי והפקתי את המרב, ואתה רק לימדת ולימדת ולימדת, ואיבדת את החומר, הקראת אותו לי כמו תוכי, אבל כלומדים כמו תוכי, בסופו של דבר לא כל כך מבינים, שוכחים, אני הבנתי וזה יישאר לי לנצח, לך זה נשכח, ולכן, שכחת גם אותי. הרסת אותי, שברת אותי, ניפצת אותי, רק פגעת בי, מי ידע ששיעורים יתנקמו בי ככה, בחיים לא חשבתי שחומר יזיק לבן אדם, הרי כשלומדים מתפתחים מזה ומגיעים רחוק, איך זה שהחומר שכל כך אהבתי הפיל אותי ככה? אולי שיעורים מסוימים הם לא הכל בחיים, מי יודע.. החומר לא לקח אותי רחוק כמו שחשבתי, חשבתי לעשות תואר, אבל בקושי עברתי את הפסיכומטרי, הבנתי שלא בכל שיעור מצליחים, שיש נכשלים לפעמים, ואי אפשר לשנות אותם, גם כמה קשה שתלמד.. הנכשל יישאר נכשל, פרידה תישאר פרידה, לב שבור יישאר שבור, עד שנאסוף את הפיסות, עד שנמצא את המורה שישלים אותנו, שיעביר את החומר בצורה הכי טובה, ועד שנמצא את השיעור שהכי יתאים לנו, כי ככה זה באהבה. להמשיך הלאה כשצריך, או לאהוב לנצח, השיעורים שלנו לא נמשכו לנצח, קיבלנו נכשל, אז אני ממשיכה הלאה, למצוא לי שיעור לחיים.

Batiel_S ❤ עקוב אחר Batiel_S
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
Batiel_S ❤
תקוה?
תקוה?
מאת: Batiel_S ❤
love yourselfe
love yourselfe
מאת: Batiel_S ❤
אהבה שלא רואים
אהבה שלא רואים
מאת: Batiel_S ❤
שוכחת אותך
שוכחת אותך
מאת: Batiel_S ❤
כאב
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
אני
אני
מאת: כותבת את אשר על הלב
מתאים לי
מתאים לי
מאת: שיר פיליבה
גיהנום, גיהנום
גיהנום, גיהנום
מאת: בועז בן לביא
מתחילה לרוץ
מתחילה לרוץ
מאת: SAHAR .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan