כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 1

השד של נטלי

את חושבת שבסוף יזכרו אותך? יזכרו אותך כמו שבאמת היית? כמו שבאמת לפחות רצית שיראו אותך? הרי הם לא באמת יודעים מה את מרגישה באמת. את לא נותנת לזה לצאת החוצה, השד גדול מדי. גדול מדי שאפילו את כמעט ולא יכולה לשלוט בו...

את חושבת שבסוף יזכרו אותך? יזכרו אותך כמו שבאמת היית? כמו שבאמת לפחות רצית שיראו אותך?
לאחרונה יוצא פעמים רבות שאת מקרינה עצב החוצה, מין ריחוק מהסביבה שפעם הייתה כל כך קרובה אליך.
הרי הם לא באמת יודעים מה את מרגישה באמת. את לא נותנת לזה לצאת החוצה, השד גדול מדי.
גדול מדי שאפילו את כמעט ולא יכולה לשלוט בו. לפעמים הוא יוצא החוצה השד הזה, מזכיר לך מה באמת עברת. אבל את, שכבר מצליחה להתרגל ליציאות התחופות שלו, למדת לרסן אותו בעזרת העשן הסמיך שנכנס לראותיך.

את מחפשת לברוח. מחפשת רגע אחד להיות עם השקט של עצמך. את זוכרת את השקט הזה
אחרי הרעש החזק שהצליח לחרוט עצמו באוזניך? זה היה שקט מושלם. שקט שהזכיר לך שהחיים שלך יכולים להיות אחרת. אבל את, מתחילה לאבד תקווה. כבר לא נאחזת בתקוות, רובן בזמן האחרון התגלו כתקוות שווא..

שוב את שוכבת במיטה, מדליקה את הטלויזיה ומעבירה ערוצים בשלט. שום דבר לא מספיק מענין אותך, לא מספיק מושך אותך. לא הסרט עם החתיך הזה, נו, צ'יינינג טאטום. ובטח לא ביונסה עם הקליפ החושפני שלא משאיר אף מקום לדמיון. גם הספר ששוכב בפינת המיטה צובר לו אבק. איבדת את הטעם והתשוקה בקריאה, את לא מצליחה להכנס לסיפור עצמו, לחוות את הדמויות או את התקופה המסופרת. קשה לך מדי, השד אוהבת לתפוס אותך כשאת קוראת ספר, הוא מוצא אותך פגיעה כשאת קוראת ומיד מתחיל לתקוף אותך בזכרונות הכואבים שאת מנסה להדחיק.

איך יזכרו אותך באמת? כגיבורה שקטה שלעולם שקדה בנתינה ועזרה? או כנר שהדליקו אותו ושכחו אותו וכעת מחכים שידעך ויכבה מעצמו?
השאלה הזאת גורמת לך להשתנות, גורמת לך לעשות דברים שלעולם לא חשבת שתעשי. פעם הפתרונות היו אצל החברים, אצל המוזיקה והמשפחה. אבל היום? היום הפתרונות המזדמנים והזמניים נמצאים בין שאכטה לשאכטה שאת לוקחת.

תקתוק בדלת קוטע אותך באמצע חיפוש תשובה לשאלה. חיכית לו, התקתוק הזה הגיע בזמן. את קמה מהמיטה שרק אתמול החלפת לה את המצעים למצעים לבנים חלקים רק מכיוון שהגבר שהיה שם אתמול השאיר בהם כתם גדול שלא הצלחת להוציא, ויוצאת לפתוח לו את הדלת. שמעת הרבה על הגבר שהיה שעמד במפתן הדלת. החברות שלך אמרו לך לא פעם שהוא משקיע במיטה ויש לו נסיון גדול בלרדת לנשים. את מחבקת אותו ומקווה שאולי הפעם, אפילו לדקה אחת, תצליחי להנות סוף סוף. תצליחי להתנתק לרגע מהשד שמערבל לך את הבטן בלי סוף.
תצליחי להיות מאושרת...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Dean Va'aknin עקוב אחר Dean
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
פוסטים אחרונים
בחצי הדרך למקום שלם
בחצי הדרך למקום שלם
מאת: Nine Nine
יש לי בעיה
יש לי בעיה
מאת: Elad Halfon
שמש תיכנס
שמש תיכנס
מאת: מישהו פעם אהב אותי ככה
טעות .
טעות .
מאת: The Only David
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema