את מתגעגעת.
את מתגעגעת. וזה הורג אותך מבפנים.
את מתגעגעת.
חודש עבר מאז אותו יום.
החברות כבר חושבות שאת בסדר, הרי זה מה שאת מראה.
ומתחילים איתך גברים. כל כך הרבה גברים ובכל אחד מהם את מחפשת אותו. לא מפסיקה לשאול את עצמך למה זה נגמר באמת.
את שוכבת במיטה ופתאום כל הרגעים שחשבת ששכחת צפים ועולים כאילו קרו אתמול.
את נזכרת בחיבוק שלו, בליטוף, בבדיחות שלכם, באיך שאם את לא היית נרדמת אז לא היית מאפשרת לפחות לו להרדם, בעולם שציירת לעצמך שסבב רק סביבו.
את מנסה להזכר בכל הפעמים שבכית בגללו אבל לא מצליחה. רק הטוב עולה לך לראש.
את נזכרת באיך נלחמת עליו, עליכם, כשבכל קרב שלך הוא עדיין בחר ללכת ובכל זאת יש בך את התקווה הקטנה הזו שהוא ידפוק לך בדלת ויגיד שהוא טעה ושאת מה שהוא צריך. אז מה אם זה אבוד?
ואולי אם תפסיקי לחפש אותו באחרים, או לחפש בכלל, הגבר שאת באמת צריכה יבוא.
אבל בינתיים, את מתגעגעת.
וזה הורג אותך מבפנים.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
