כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

"תפסיקי לרחם על עצמך"

תפסיקי לרחם על עצמך, את לא יודעת מזה כאב, פתחת את הראש קצת כואב לך וזה יעבור, אבל מה שהכאבת לי לא יעבור."

מה הכי כואב? לאבד מישהו שנלחמת עליו כל כך הרבה, שלמרות התקופות הקשות
והלא טובות את עדיין היית שם, עדיין חשבת עליו והיית הכי חזקה שיש.
הדבר הכי הכי קטן שהייתי בטוחה, שהוא יגיע, שהוא יגיע לבקר אותי בבית חולים.

יום שבת 24/12/16 היה הבוקר הכי רגיל שיש עד שהוא הפך להיות הסיוט שלי.
הכל כל כך מעורפל ומסובך כלכך לכתוב ולהסביר את זה, אבל פתחתי את הראש, ולא פנס אחד קטן וזהו, 5 או 6 תפרים ענקיים ורציניים, אני זוכרת את הלחץ של אחים שלי, אני זוכרת את כמויות הדם, זוכרת את היד שלי שמחזיקה תחבושת אלסטית כדי לעצור את הדם אבל היא ספוגה בדם, אני זוכרת שהראש שלי היה בחוץ!
בדרך למיון אני עדיין זוכרת את ההודעה "בייב אני בדרך לבית חולים", 10 אחוז היחידים שהיו לי בזבזתי עלייך, לא על ההורים שלי, לא סבא שלי, חברת ילדות שלי, עלייך פאקינג עלייך!
אתה נזכר לענות בשלוש בצהריים ולשאול "מה קרה", בלי עניין, בלי שיחת פלאפון בלי כלום.
הדברים היחידים שאני זוכרת שאמרת, יותר נכון האשמות, האשמת אותי במה שקרה לי, בכל מה שאני עשיתי האשמת אותי, אני לא בסדר, לא זהירה, וששאלתי אם תבוא לבקר אותי כי היו חייבים לאשפז אותי, אז אמרת לי "לא נראה לי", פה הלב שלי נשבר, וששאלתי למה, לא ממש ענית למרות שהיית מחובר, ואז כשענית, אמרת שיש לך הופעה והכל יתעכב ובקיצור.. אין לך זמן אליי.
שלחתי הודעה אחרי 3 שעות ולא ענית, חיכיתי ובזמן הזמן חברות התקשרו ושלחו הודעות,
חברה הכי טובה שלי באה, חברים של אחי, אבל אתה? לא הגעת.
ישבתי במיטה הזאת וחיכיתי שתגיע, הסתכלתי על השעון כעבור 2 דקות, הסתכלתי על הדלת וחיכיתי וציפיתי שתבוא, אבל כמובן שלא באת.
בבוקר חיכיתי להודעה ממך וגם זה לא היה, חיכיתי אולי תפתיע אותי ותבוא אבל לא באת.
בערב קיבלתי הודעה שריסקה לי את הלב, כיאלו שברת אותו וריסקת אותו וזרקת לכל עבר.
"תפסיקי לרחם על עצמך, את לא יודעת מזה כאב, פתחת את הראש קצת כואב לך וזה יעבור, אבל מה שהכאבת לי לא יעבור." הייתי מופתעת ולא ידעתי מה עשיתי.
הוא נתן לי להרגיש לבד, בלי אף אחד שאוהב, בלי אף אחד שנמצא שם איתך, הוא צדק הכאב בראש יעבור אבל הכאב לא יעבור, המילים שלך לא יעלמו לעולם ושתרצה לחזור כמו כל פעם הלב שלי לא יהיה קיים כדי לתת לך להיכנס לשם בחזרה.

Marin Gabsi עקוב אחר Marin
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
פוסטים אחרונים
אני רוצה שתחשבי עליי עכשיו
אני רוצה שתחשבי עליי עכשיו
מאת: רותם ...
תודה שלמרות ההההככככלללל...
תודה שלמרות ההההככככלללל...
מאת: נערה בנאלית.