כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 2

אחרי שאיבדתי- הערכתי יותר

"אולי הייתי צריך לאבד משהו משמעותי כדי לאהוב יותר"

"תראה מה זה, כבר 6 שנים אנחנו כאן, באותו המקום בדיוק,
כל שנה הנוף לא השתנה, גם השנה הוא לא,
אבל הפעם הכל אחרת"

"אחרת? למה אחרת?"

"זה מעצבן אותי כשאתה משחק אותה לא מבין, רק כדי לא להיראות חלש מולי"

"הלוואי שהייתי מבין..."

"אתה לא רואה. הרופאים אמרו שכנראה לא תחזור לראות שוב.
לא נוכל יותר לראות יחד את השקיעה שבגללה אנחנו באים לכאן מדי שנה ולא את הזריחה שבגללה אנחנו נשארים כאן כל הלילה.
אנחנו לא נלך יותר לסרטים כי איך תבין את הבדיחות? זה לא כייף לצחוק לבד-
ואיך תדע מתי לחבק אותי כשתהיה סצנה מפחידה? אתה יודע שבלי זה- אני לא שורדת סרט אימה.
אתה לא תוכל לראות אותי לפני שאצא עם חברות ולהגיד לי שאני הכי יפה בעולם-
אז כבר הפסקתי ללכת איתן לקניות.
אתה בטח לא תאמין, אבל לבשתי כמה פעמים את אותו הדבר ליציאות"

"ומה אם אגיד לך שאני רואה את הכל?
שאני זוכר את הצבעים של השקיעה שלפעמים היה נדמה שהשמיים הופכים עוד רגע לסגול.
אני זוכר גם את הזריחה ובעיקר את הקושי לקום מוקדם כדי לא לפספס אותה.
מה אם אגיד לך שנהייתי כבר מזמן מיומן ואדע בדיוק מתי לחבק אותך כשיגיע רגע מפחיד בסרט אימה? בכל זאת, לי ולך יש חלק נכבד בהצלחה של הסינימה.
ואל תדאגי בקשר לקומדיה, למרות שלזייף צחוק- הייתה משימה לא קלה...
מה אם אגיד לך שאני יודע מה את לובשת כשאת יוצאת ושחודשים לא הלכת למספרה?
ומה אם אגיד לך שהבנתי שזה שלא אראה, כבר לא מרגיש לי כ"כ נורא?
כן, זה קשה, עברנו לא מעט משברים בגלל זה אבל יום אחד התעוררתי ו..."

"התעוררת ומה?"

"את יודעת, בחיים לא נהנתי כל כך לשמוע את הציפורים בבוקר ואת הרעש הזה של הגשם שהפריע לי לישון,
מעולם לא חשבתי שהריח של עוגת השוקולד של סבתא תעשה לי את היום, במיוחד לא כשאכלתי אותה בפעם המליון.
אני מרגיש שכל חוש אחר בגוף שלי התחדד ואם נדייק, אני סוף - סוף מתחיל להרגיש,
יש איזשהו שלב בחיים שפשוט שכחתי איך זה.
אני מרגיש שאני מעריך אותך הרבה יותר ושלמרות שלבשת את אותו הבגד ליציאות ובשבילך זה סוף העולם,
אני עדיין בטוח שאת הכי יפה מכולם.
אנחנו לא מעט שנים ביחד, ישנם רגעים בהם לקחנו אחד את השני כמובן מאליו,
כשאיבדתי את היכולת לראות- לא ידעתי אם תישארי, רציתי להאמין שכן
אבל עברנו לא מעט קשיים ואולי היית רוצה לנסות דברים חדשים,
אני מצטער שחשבתי ככה ושמח לגלות שטעיתי,
אולי הייתי צריך לאבד משהו משמעותי כדי לאהוב יותר, לשנות חשיבה ולהעריך מה יש לי בידיים,
אבל העיקר,
העיקר שלא איבדתי אותך".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Luz ♥ עקוב אחר Luz
שמור פוסט
לשיר זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Human Me
Human Me
הכי מדהים שיצא לי לקרוא
הגב
דווח
דור .
דור .
מהמם ❤️
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
שיכורה מאכזבה
שיכורה מאכזבה
מאת: שבורת כנף
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
המדורגים ביותר
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
ידעתי
ידעתי
מאת: Matan Osrovitz
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף