כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

מכתב בשבילך, אולי בעצם בשבילי

ישבתי על השולחן בחדרי, מול החלון. אם הייתי מעשנת, זה היה הרגע הנכון להוציא סיגריה ולהתחיל לשאוף אותה לריאות. לעצום את העיניים ולהרגיש איך העשן ממלא אותי. אתה יודע, לפעמים אני רוצה פשוט לקחת שאכטה, להתחיל לעשן. אל תתבלבל זה מגעיל אותי. אבל אולי ככה, אצליח להרגע. אולי ככה אמצא את השקט שאני כל כך צריכה ומחפשת.

ישבתי על השולחן בחדרי, מול החלון. אם הייתי מעשנת, זה היה הרגע הנכון להוציא סיגריה ולהתחיל לשאוף אותה לריאות.
לעצום את העיניים ולהרגיש איך העשן ממלא אותי. אתה יודע, לפעמים אני רוצה פשוט לקחת שאכטה, להתחיל לעשן. אל תתבלבל זה מגעיל אותי. אבל אולי ככה, אצליח להרגע. אולי ככה אמצא את השקט שאני כל כך צריכה ומחפשת.

אמנם העשן לא ממלא את גופי, אך יותר מידי רגשות ומחשבות כן.
אתה יודע, אני כועסת, אני מתוסכלת ובעיקר מיואשת. אל תדאג, אני לא כועסת עלייך, לא שזה משנה לך. אני כועסת על עצמי. אני רותחת על הלב שלי שהלכתי אחריו ועל ההגיון שאיבדתי. אני כועסת שאהבתי ולא חשבתי. אני כועסת על עצמי ולא מצליחה לסלוח.

אני מביטה דרך החלון וסופרת את הכוכבים. בזמן האחרון, יש פחות ופחות כוכבים. כנראה הם נופלים ומגשימים משאלות. אולי אביע משאלה.
לשם שינוי אביע משאלה על עצמי, בשבילי ולא בשבילך. אעצום את עיניי ואבקש, קבלה עצמית, השלמה עצמית.
אולי כוכב יפול ויגשים לי את הבקשה שלי. אולי כוכב נופל יגרום לי לסלוח לעצמי. אני יודעת שזה מצחיק, אבל כבר איבדתי כל תקווה.

אתה יודע, יש ציטוט של איינשטיין שאני אוהבת, אלברט, לא אריק :״רק טיפשים חוזרים על אותה טעות ומצפים שמשהו ישתנה.״
האמת, אני מרגישה טיפשה. מרגישה טיפשה שנתתי לך אותי, את האהבה שלי. חשבתי שאולי יהיה לי טוב. חזרתי על אותה טעות שוב ושוב ושוב, אבל כלום לא השתנה. אולי ביקשתי יותר מידי ממך, אולי ציפיתי יותר מידי. חיפשתי קצת אהבה, יחס וכבוד. סך הכול את זה, זה לא מוגזם, נכון? זו מה שאמורה להיות האהבה, זה מה שאמור להיות בזוגיות, או שאני טועה?

הרוח נוגעת בכתפיי החשופות, אני עוצמת את עיניי ונותנת לצמרמורת נעימה לעבור בגופי. אני נזכרת בך, במילים שאמרת, חושבת מה הייתי יכולה לשנות ואיך. חברה אמרה לי, ככה זה אהבה, גורמת לנו להשתגע ולאבד את ההגיון. אני לא מסכימה איתה. אהבה אמורה לעשות לנו טוב, לגרום לנו להיות מאושרים. אני זוכרת את עצמי בזוגיות איתך בוכה ללא הפסקה. עם הזכרונות עולות לי הדמעות, לא דמעות של אהבה וגעגוע, אל תתבלבל, אני כבר לא אוהבת וגם לא מתגעגעת. אני בוכה כי אני לא מצליחה לסלוח לעצמי על הטעויות שלי, על שפגעתי בעצמי. חשבתי שאני יודעת מה טוב בשבילי. שאתה טוב בשבילי, אבל נפגעתי. לך סלחתי כבר ממזמן, לעצמי אני לא מצליחה לסלוח.

איך אני מבקשת סליחה מהלב שלי ואומרת לו שהוא טעה?
איך אני מבקשת סליחה מההגיון שלא הקשבתי לו?
מהעיניים? שבכו ללא הפסקה?
איך אסלח לעצמי? איך אקבל את הטעויות שלי? איך אקבל אותי כשהפכתי לאויב הכי גדול של עצמי?

Diana Zaurov עקוב אחר Diana
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
כעס
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
כמו שאני
כמו שאני
מאת: Soul Writer
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi
מרגש
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
פוסטים אחרונים
Hi stranger
Hi stranger
מאת: מלאך נופל
איש יחף
איש יחף
מאת: איש המגבעת
סיפור לפני השינה
סיפור לפני השינה
מאת: Eliron Yaakobi