כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

מכתב בשבילך, אולי בעצם בשבילי

ישבתי על השולחן בחדרי, מול החלון. אם הייתי מעשנת, זה היה הרגע הנכון להוציא סיגריה ולהתחיל לשאוף אותה לריאות. לעצום את העיניים ולהרגיש איך העשן ממלא אותי. אתה יודע, לפעמים אני רוצה פשוט לקחת שאכטה, להתחיל לעשן. אל תתבלבל זה מגעיל אותי. אבל אולי ככה, אצליח להרגע. אולי ככה אמצא את השקט שאני כל כך צריכה ומחפשת.

ישבתי על השולחן בחדרי, מול החלון. אם הייתי מעשנת, זה היה הרגע הנכון להוציא סיגריה ולהתחיל לשאוף אותה לריאות.
לעצום את העיניים ולהרגיש איך העשן ממלא אותי. אתה יודע, לפעמים אני רוצה פשוט לקחת שאכטה, להתחיל לעשן. אל תתבלבל זה מגעיל אותי. אבל אולי ככה, אצליח להרגע. אולי ככה אמצא את השקט שאני כל כך צריכה ומחפשת.

אמנם העשן לא ממלא את גופי, אך יותר מידי רגשות ומחשבות כן.
אתה יודע, אני כועסת, אני מתוסכלת ובעיקר מיואשת. אל תדאג, אני לא כועסת עלייך, לא שזה משנה לך. אני כועסת על עצמי. אני רותחת על הלב שלי שהלכתי אחריו ועל ההגיון שאיבדתי. אני כועסת שאהבתי ולא חשבתי. אני כועסת על עצמי ולא מצליחה לסלוח.

אני מביטה דרך החלון וסופרת את הכוכבים. בזמן האחרון, יש פחות ופחות כוכבים. כנראה הם נופלים ומגשימים משאלות. אולי אביע משאלה.
לשם שינוי אביע משאלה על עצמי, בשבילי ולא בשבילך. אעצום את עיניי ואבקש, קבלה עצמית, השלמה עצמית.
אולי כוכב יפול ויגשים לי את הבקשה שלי. אולי כוכב נופל יגרום לי לסלוח לעצמי. אני יודעת שזה מצחיק, אבל כבר איבדתי כל תקווה.

אתה יודע, יש ציטוט של איינשטיין שאני אוהבת, אלברט, לא אריק :״רק טיפשים חוזרים על אותה טעות ומצפים שמשהו ישתנה.״
האמת, אני מרגישה טיפשה. מרגישה טיפשה שנתתי לך אותי, את האהבה שלי. חשבתי שאולי יהיה לי טוב. חזרתי על אותה טעות שוב ושוב ושוב, אבל כלום לא השתנה. אולי ביקשתי יותר מידי ממך, אולי ציפיתי יותר מידי. חיפשתי קצת אהבה, יחס וכבוד. סך הכול את זה, זה לא מוגזם, נכון? זו מה שאמורה להיות האהבה, זה מה שאמור להיות בזוגיות, או שאני טועה?

הרוח נוגעת בכתפיי החשופות, אני עוצמת את עיניי ונותנת לצמרמורת נעימה לעבור בגופי. אני נזכרת בך, במילים שאמרת, חושבת מה הייתי יכולה לשנות ואיך. חברה אמרה לי, ככה זה אהבה, גורמת לנו להשתגע ולאבד את ההגיון. אני לא מסכימה איתה. אהבה אמורה לעשות לנו טוב, לגרום לנו להיות מאושרים. אני זוכרת את עצמי בזוגיות איתך בוכה ללא הפסקה. עם הזכרונות עולות לי הדמעות, לא דמעות של אהבה וגעגוע, אל תתבלבל, אני כבר לא אוהבת וגם לא מתגעגעת. אני בוכה כי אני לא מצליחה לסלוח לעצמי על הטעויות שלי, על שפגעתי בעצמי. חשבתי שאני יודעת מה טוב בשבילי. שאתה טוב בשבילי, אבל נפגעתי. לך סלחתי כבר ממזמן, לעצמי אני לא מצליחה לסלוח.

איך אני מבקשת סליחה מהלב שלי ואומרת לו שהוא טעה?
איך אני מבקשת סליחה מההגיון שלא הקשבתי לו?
מהעיניים? שבכו ללא הפסקה?
איך אסלח לעצמי? איך אקבל את הטעויות שלי? איך אקבל אותי כשהפכתי לאויב הכי גדול של עצמי?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Diana Zaurov עקוב אחר Diana
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
Diana Zaurov
הפכת לי לזר
הפכת לי לזר
מאת: Diana Zaurov
אהבות קטנות
אהבות קטנות
מאת: Diana Zaurov
בדרך לאושר
בדרך לאושר
מאת: Diana Zaurov
תקווה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
ואם פתאום תחליט יום אחד לחזור
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
הוא לא שווה את זה
הוא לא שווה את זה
מאת: שיר פיליבה
לקחת את החיים שלי ברצינות
לקחת את החיים שלי ברצינות
מאת: השומעת החרישית
חייבת מוצא
חייבת מוצא
מאת: אנונימית יפה