כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
2 1

לשחרר את הפחד הזה כשהכל משתנה

"שחררי" הוא אמר לי, כששכבנו מסובכים אחד בשני במיטה אחרי לילה שנשארתי לישון אצלו.

"שחררי"
הוא אמר לי, כששכבנו מסובכים אחד בשני במיטה אחרי לילה שנשארתי לישון אצלו.
"את מה?"
שאלתי אותו
"שחררי את הפחד הזה שלך, שעוצר אותך מלהתקדם"
אני מריצה בראש כל מערכת יחסים שהייתה לי לפניו ונזכרת בכל האכזבות שהיו, שהלב שלי הרגיש כאילו אין לו יותר הזדמנויות לחזור להרגיש.
"את סומכת עליי?"
הוא שאל, והרגשתי קצת פחד בקול שלו.
הוא ידע שאני עלולה להשיב לו לא כמו שהוא היה רוצה לשמוע.
"סומכת עלייך, אבל לא על העתיד"
"אמרת למישהו שאת אוהבת אותו אי פעם?"
"לא. תמיד ברחתי כשהם אמרו ולא נשארתי לענות"
"אז ממה את פוחדת?"
"להישאר"
הדמעות קרובות ואני פוחדת מהכיוון אליו השיחה מתקרבת.
משהו בי ננעל. נחסם. אני מתחילה לקום ולחפש את הבגדים.
אבל הוא תופס אותי ומסתכל עליי לתוך העיניים בפליאה.
"את עושה את זה שוב. את בורחת"
אני מרגישה. אני רוצה לענות לו. וזה מפחיד אותי.
"אני אוהב אותך"
אני קופאת
"עכשיו את רוצה לברוח?"
כן. אני רוצה לרוץ מכאן רחוק. למחוק את המספר שלך ולשכוח את השם שלך.
"ממה את פוחדת תעני לי כבר כוסעמק"
אני מסתובבת אליו והדמעות כבר זורמות בטפטוף קל החוצה.
"אני פוחדת מהמשך.
אני רגילה לא להאמין, להגיד לעצמי תמיד להוריד צפיות.
לשכנע את עצמי לוותר כי מה הסיכוי שהפעם זה ישאר, שהפעם זה לנצח.
הרי זה אף פעם לא לנצח תמיד משהו דועך, אחד מהצדדים מוותר.
אני מפחדת כי פתאום אין לי תירוצים והעתיד פשוט עומד מולי וקורא לי להתקדם.
ואני לא רוצה כי אני לא מאמינה.
אני אגיד לך איך אני רואה את ההמשך שלנו,
כמו איך שראיתי עם כל אלה שהיו לפנייך
נאהב בטירוף, נחייך, נצחק, נבכה ונרפא זה את זו
אבל בסוף זה יתקרר. בסוף משהו שם ישבר.
אני אמצא את עצמי בוכה מקללת את היום שפגשתי אותך.
זה מה שאני עושה בכל פעם שאני מתחילה להרגיש.
אני מסתכלת קדימה וככה קל לי לשחרר.
אני רואה אותך פוגע בי, רואה אותך משחרר אותי והולך.
ואז אתה לא מבין כמה קל זה ללכת, כי אני לא מסוגלת להרגיש, אני לא מסוגלת לאהוב כי בראש שלי אתה כבר הספקת ללכת"

הוא הסתכל עליי ושתק.
"אני חוסכת מעצמי אתה לא מבין? במקום שישבר לי הלב אני הולכת כבר לפני"
" על איזה עתיד את מדברת תגידי?!"
הוא קטע אותי, וכעס נדלק קצת בעיניו.
"תגידי לי את נורמלית?"
הלב שלי נסגר עכשיו. לא משנה מה הוא יגיד כלום כבר לא יחזיר אותי אליו. אני יודעת שזה נגמר, כי כך זה מרגיש תמיד. פתאום נוצר ריחוק כזה אצלי, קור שלא מאפשר לי להרגיש כלום גם לא חמלה כלפיו
"חשבת אולי שהעתיד לא נראה ככה?
שמתישהו תמצאי מישהו שאיתו זה כן ישאר?
חשבת על זה שהמצאת שיטה מפגרת שמשאירה אותך לבד תמיד לא משנה מי נמצא מולך, כי את פשוט לא נותנת לו סיכוי.
מה גורם לך לא לסמוך ככה על אף אחד?
מה גורם לך לחשוב שבסוף תמיד תפגעי?
ממה את מפחדת?
אף אחד לא מבטיח לך כלום בעולם הזה.
אף אחד לא מבטיח לך שתקומי מחר בבוקר,
שתהיה לך עבודה, שהחיים ימשיכו כרגיל.
אף אחד לא מבטיח לך.
אבל את מאמינה בכל זאת, כי את חייבת, כי אין לך ברירה.
חשבת שמצאת לך שיטה גאונית לברוח מלב שבור, אבל זאת השיטה הכי מפגרת ששמעתי.
את מדמיינת לך את העתיד שאת רוצה לראות, כי את חלשה מדי כנראה להתמודד עם המציאות.
לא תמיד זה מסתדר אבל לפעמים צריך לספוג כמה פגיעות כדי להרוויח.
כדי לאהוב הלב נשבר קצת.
אין לך עתיד אחד, יש לך מיליון ואת בוחרת באיזה מהם את רוצה להביט.
נוח לך לראות את זה שריק מרגשות, מכאב.
את בוחרת בעתיד בו את היחידה ששולטת
אבל זה גם אותו אחד בו את היחידה שקיימת.
את שומרת על הלב שלך, שומרת עליו מנוון קר וריק.
כי אין בך אמונה, אין בך אמונה שמשהו טוב יקרה לך.
ואת צודקת. שום דבר טוב לא יקרה לך.
ככה את בורחת מהכל, טוב או רע.
אז כן, אני אוהב אותך ואני לא רוצה שיגיע יום כזה בו לא תהיי חלק מהחיים שלי.
לא רוצה להפסיק לאהוב אותך.
לא רוצה שיגיע יום כזה בו תעלמי ולא תהיי חלק ממני.
אני יכול להבטיח לך שנהיה לנצח, אבל מה שווה הבטחה שלי, העולם שלנו לא מתחשב בהבטחות ואת לא צריכה לחיות מהבטחות.
אם את אוהבת אותי מספיק בשביל להפסיק לפחד אז תשארי.
אם את מסוגלת לעזוב את העתיד ההוא שבחרת ולהתחיל להסתכל לכיוון ההפוך, זה שאת איתי כל יום, תמיד.
תשחררי.
תאהבי חזרה"
הבטתי בו. המילים שלו היו יפות כל כך.

קמתי בבוקר שאחרי.
מסתכלת על הפלאפון. הוא לא שלח הודעה.
ביקשתי שיעזוב.
המילים שלו הגיעו מאוחר מדי והלב שלי סגור חזק.
אני חייבת הבטחות ובני אדם ידועים בחולשה שלהם בקיום שלהן.
אני רגילה לזה כבר.
נכנסתי לפלאפון ומחקתי כל זיכרון ממנו.
זה היה המקום היחיד בו נשאר ממנו משהו.
הלוואי. הלוואי והייתי מספיק אמיצה לשחרר.
אבל הלב שלי קר והעיניים צרות. לא רואות מעבר לאותו עתיד אחד מסויים.
אני בורחת תמיד למקום הבטוח.
זה שבו אני לבד.

אני פותחת חדר חשוך אצלי בפנים, מנקה קצת את האבק שהצטבר, ושם הוא נח לו בחושך, הלב שלי.
אני מחבקת אותו חזק ומבטיחה לו שאיש לא יתקרב אליו. אתמול דפקו אצלו בדלת והוא פחד שיכנסו הרגעתי אותו והבטחתי שאוסיף עוד מנעול.
אף אחד לא יתקרב אליו, אף אחד...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ANA K עקוב אחר ANA
שמור פוסט
לשיר זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
NaTali Dabush
NaTali Dabush
את פשוט רשמת את כל מה שנמצא בלב שלי והמוח לא מסוגל להגיד את זה את ענקית
הגב
דווח
Angel  White
Angel White
קצת עצוב...
הגב
דווח
Sivan Avrahami
Sivan Avrahami
אוף.. לא סוף נחמד.. אבל את מוכשרת ברמות!
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
מרגש
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
פוסטים אחרונים
פוסט אחרון
פוסט אחרון
מאת: Nati Daniel
לא נורא יפה שלי
לא נורא יפה שלי
מאת: Book Bookris
ריבאונד
ריבאונד
מאת: Eve Paz
בקיץ שאחרי הקרב
בקיץ שאחרי הקרב
מאת: Nine Nine
המדורגים ביותר
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
יש אנשים שנועדו לאהוב אבל לא להיות ביחד
מאת: . .
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
ביום שהיא תפסיק לענות לך
ביום שהיא תפסיק לענות לך
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan