כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1 4

הָלְבָד שֶׁלִי וְאֳנִי

בחיים הכל זמני.

הלבד שלי ואני החלטנו לדבר,
לבשנו מעילי רוח ונסענו לחוף הצפוני.
הרבה זמן שהלבד שלי הוא גם סוג של חבר,
אך בתוכו הוא היטב יודע, שבחיים הכל זמני.

היה זה אמצע נובמבר והרוחות נשבו חזק,
שמנו אוזניות ופתחנו בריצה להפיג מעט מהקור.
לאחר שחלפנו על פני כמה קילומטרים של מרחק,
השמש לפתע יצאה, והביאה איתה חמימות ואור.

התיישבנו על חול הים ובהינו בשחפים שריחפו,
תכתוב הוא לחש לי, תכתוב משהו מעורר השראה.
על התקופות שכבר חלפו, ועל אלה שעוד יחלפו.
נכון שעכשיו זה רק אני ואתה,
אך אי אפשר לדעת מתי תופיע האהבה הבאה.

לאחר כל היום המעייף הזה, נותרנו יחפים,
השמיים השחירו ותמה לה השקיעה.
הלבד שלי ואני הספקנו לצבור עוד כמה רגעים יפים,
ואז עלינו אל הרכב והתחלנו בנסיעה.

בדרך הביתה חשבנו, האם בעצם אנחנו אשמים?
הרי זה כבר המון זמן רק הלבד שלי ואני.
ולפתע הוישרים בישרו שהתחילו הגשמים,
ואז הבנו את הסימן -
שבחיים אין מה למהר, כי הכל זמני.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Roi Jan עקוב אחר Roi
שמור פוסט
לשיר זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
בוגרת מלידה
בוגרת מלידה
מעורר השראה בהחלט!! :)
הגב
דווח
Roi Jan
Roi Jan
תודה לך!
הגב
דווח
Maya B
Maya B
מדהים!!
הצלחת לגעת בכמה נקודות:)
הערה קטנה לגבי הניקוד
במילה לבד הל' בשווא.
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש במגירה
פוסטים אחרונים
היה לי גבר אמיתי ביד!
היה לי גבר אמיתי ביד!
מאת: Ana Mayer
יום אהבה
יום אהבה
מאת: סיגל גוטנברג
המדורגים ביותר
את זוכרת אותי?
את זוכרת אותי?
מאת: Kipod Kipod
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף