לפעמים הייתי רוצה להיות גבר
רק אני מרגישה ככה?
אני לא זוכרת בדיוק מתי המחשבה הזאת עלתה לי לראש אבל מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי משאלה אחת:
להיות בחור לאיזה תקופה, אולי חודש.
אני זוכרת שפעם שאלתי את אמא אם אפשר לעשות שינוי מין ואז לחזור למין הקודם.
האמת? אני לא סובלת מלהיות אישה, זה דווקא די נחמד.
אני אוהבת את המראה שלי, אני אוהבת את ההשקעה בעצמי, אני אוהבת להתאפר, אני אוהבת לשנות את השיער שלי לעיתים קרובות.
אבל משהו בי ירצה כל הזמן להיות גבר.
אני רוצה ללכת לפאב ולהתחיל עם מישהי בלי שזה יהיה מוזר (בתור בחורה, את לעולם לא יכולה לדעת איך יגיב הבחור שמולך לעובדה שאת יוזמת ומתחילה איתו. זה הרבה פעמים מרתיע- וחבל. )
אני רוצה להרגיש מה זה "לדפוק ולזרוק" (כי אצלנו, פשוט קיים יותר מדי רגש)
אני רוצה לדעת מה זה ללכת ברחוב בלי להסתובב אחורה כל רגע (או לדבר עם מישהו בטלפון, כי תכלס, איזה מפחיד זה ללכת הביתה לבד בלילה? )
ולעשות ביד. אם תיפול בידי ההזדמנות זה הדבר הראשון שאני אעשה.
ולא לעשות רגליים בחיים!
ולא להגיד "סעמק אל תסתכלו על השיער שלי, הוא נראה זוועה היום".
להתארגן 10 דקות בבוקר (אני בנאדם שאוהב לישון, אם אפשר לקום מאוחר אני אקח את זה)
אה, וגם הבשמים לגברים מחזיקים יותר זמן!
גבר אי אפשר לרמות במוסך.
שני גברים יכולים להיות חברים הכי טובים דרך 2 כיפים (2 נשים מתחברות כי הן שונאות את אותה בחורה).
גבר יכול להשתין בכל מקום! כל העולם הוא המשתנה שלו (לא יישכח מליבי היום שברח לי בחדר מדרגות ממש ליד הדלת רק כי התאפקתי ולא מצאתי שירותים).
אני רוצה לדעת מה זה להרגיש ביטחון בכל צעד, להסתכל לאנשים ישר בעיניים, להגיד "זין" בציבור או לספר בדיחה גסה בלי שאנשים ייקחו אותי כבהמתית, אני רוצה שיפסיקו לראות בי אובייקט מיני, לא להישאר לעמוד באוטובוס רק כי יש מקומות פנויים רק ליד גברים.
לא לפחד.
הפוסט נכתב בהערצה ובהומור למין הגברי.
הבהרה: הכותבת, למרות הכל, מתיימרת להיות פמיניסטית.
הבהרה 2: הכותבת מאמינה כי הדעות עליהן כתבה הינם שיקוף של החברה בה אנחנו חיים. תחשבו על זה.
הבהרה 3: פמיניסטית זה לא להיות יותר מהגבר. זה להיות שווה לו, וזו בדיוק השאיפה
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
אני אנסה מחר , אם זה יהיה רע אני אמחוק
