איך אספר לך אמא?
איך אספר לה שפשוט התמכרתי לכאב הזה? להכאיב ללב, לגרום לו להתכווץ כל פעם קצת יותר, להרגיש איך הלב כואב פיזית ולא רק מילולית. להרגיש שכל הגוף כואב, כל הגוף בוכה גם אם לא תמיד מופיעות הדמעות.
איך אשב עם אמא עוד כמה שנים ואספר לה?!
איך אספר לה שבגיל 15 עברתי אונס במקום שאמור להיות הכי בטוח עבורי, בבית הספר, בהפסקה, תחת השגחתם של הצוות החינוכי?
איך אספר לה שאחריו נותרתי שבורה, מרוסקת, חסרת תקווה וחסרת אמון?
איך אספר לה שאחריו חיפשתי נחמה בזרועותיהם של גברים אחרים?
שאותם גברים השאירו אותי כמובן פגועה והרוסה עוד יותר.
איך אספר לה שפשוט התמכרתי לכאב הזה? להכאיב ללב, לגרום לו להתכווץ כל פעם קצת יותר, להרגיש איך הלב כואב פיזית ולא רק מילולית.
להרגיש שכל הגוף כואב, כל הגוף בוכה גם אם לא תמיד מופיעות הדמעות.
איך אספר לה שכל בוקר הייתי קמה והופכת את הכרית לצידה השני רק בכדי שלא יראו את הכאב שהותרתי עליה במשך הלילה?
שהרגשתי שאין כבר טעם לחיים, הרי ככה זה תמיד יהיה לא? כולם ימשיכו לרמוס ולהכאיב.
איך אספר לה על כל הבגידות והשקרים שהאכילו אותי? היא הרי מכירה אותי חזקה, אף אחד לא יפגע בי!
זה נכון אמא, באמת שזה נכון אבל תביני, איבדתי תקווה.
אז עוד שקר ועוד כאב ועוד לילה ללא שינה, עוד יום בלי טיפת מצב רוח וחוסר תאבון.. התרגלתי
שלח תגובה
