כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

"את הרסת לי את יום ההולדת"

כל כך הרבה שרציתי להגיד לך והעדפתי שלא.

קצת קשה לי להסביר למה דווקא כאן, פשוט המשפט הזה רץ לי בראש כל היום.
אני מרגישה שיש כל כך הרבה שלא אמרתי ואולי יום אחד תקרא את זה, אולי לא תדע שזאת אני, אולי מישהו יקריא לך את זה ותבין שהפסדת אותי...
אחרי שאמרת את זה התקשרתי לאקס שלי.
לעומתך, הוא הכיר אותי הרבה יותר טוב.
מכיר את זה שאתה נמצא עם מישהו כל כך הרבה ואתה יודע שהוא לא מכיר אותך? שהוא מלא בסטיגמות עליך בגלל "עם כמה היית?" ו"את מתביישת בזה נכון?" לא מכיר? אני כן.
היינו שנה ביחד ולא רצית לראות את מי שאני באמת.
תמיד יותר נוח להיות בצד המסכן, בצד שאומר "היי, אני יותר טוב ממך, את... סוג ב. את צריכה להודות לי כי אף אחד לא ייקח שרמוטה כמוך". העדפת להניח שאם יצאתי עם חברות שכבתי עם מישהו, אם אמרתי שאני יוצאת לבית קפה אז אני משקרת, אם הרגשתי לא טוב כנראה שתיתי.
אתה לא האמנת אבל אני נשבעת ביקר לי-הייתי נאמנה.
האמת היא, שבכלל לא רציתי להסתיר ממך שום דבר, רציתי שתהיה שותף לסודות שלי.
זוכר שכשהיית קטן והיית עושה משהו רע אז אמא הייתה צועקת? גם אני הרגשתי ככה, רק שלא עשיתי שום דבר רע. היה לי עבר לפניך. קורה.
שנה שלמה שזילזלת בי. לא ספרת אותי. הייתי כלום בשבילך.
כשהייתי אוזרת אומץ להיפרד ממך ידעת שאם תבכה אני לא אעמוד בזה. וככה גררתי עוד חצי שנה.
בכיתי כל יום ואתה היית דואג להזכיר לי איזה אפס אני וכמה אני סחורה פגומה, ואני, אני הייתי מאמינה לך.
"את מבינה שמה שעשית זה לא בסדר? את מבינה שבנות נורמליות לא שוכבות עם בחורים אחרי פרידה?"
רציתי להגיד לך "אבל אני כן נורמלית. היה לי קשה, היה לי רע, אבל התבגרתי וזה עשה אותי מי שאני".
אבל במקום זה יצא לי "כן. אתה צודק" וככה נתתי לך לגמד אותי.
לא רצית להכיר את המשפחה שלי, להיות איתי בערבי שישי אז לרוב הייתי נשארת בבית לבד, לא יוצאת עם חברות ואומרת "סתם לא מתחשק לי לצאת היום" שתחשוב שאני "איכותית". לאט כולן החלו להתרחק.
ככה גרמת לי להיות בודדה.
האמת, שבכלל למרות שאתה חושב שאני אגואיסטית, חשבתי רק עליך.
נשארתי עם בן זוג שמגמד אותי, שהופך אותי לאפס, מרחיק אותי ממשפחה וחברים רק כי ידעתי ואמרת לי ש"אני לא יכול בלעדיך. איך אני יכול להתרכז בדברים שאת עוזבת אותי?" וידעתי שיש לך הרבה דברים חשובים על הראש, אז סחבתי וסחבתי, בכיתי כל הזמן. נגעלתי מלהסתכל על עצמי במראה כי היית אומר שאני מסתכלת בה יותר מדי...
הרגשתי שאני מי שאתה חושב שאני ולא מי שאני באמת.
שנאתי את עצמי כי איבדתי את עצמי.
אתמול נפרדנו כי המתנה שקניתי לך ליום ההולדת לא הייתה משביעת רצון בעיניך.
כשכתבת לי "שיהיה לך בהצלחה. היה בינינו משהו והוא כבר לא קיים" הרגשתי הקלה, הרגשתי חופשיה.
לא בכיתי, לא הרגשתי ריקה. שמחתי. רציתי להגיד לך תודה שסוף סוף שחררת אותי אחרי שנה, שעכשיו אני יכולה ללכת ולא לפחד, לדבר עם בחור מהעבודה ולא לפחד, לעשות לייק לבחור באינסטגרם ולא לפחד.
תודה, כי אחר כך התקשרתי לחברה שלא ראיתי הרבה זמן "נפרדנו. אפשר סתם לקפוץ אליך?" והיא אמרה כן.
והרגשתי שוב אני.
אתה מכיר את התחושה הזאת?

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ARIEL עקוב אחר ARIEL
שמור פוסט
לשיר זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Justice gov
Justice gov
אני לא מאמין , הוא באמת נפרד ממך בגלל מתנת יום הולדת ?!
הגב
דווח
ARIEL
ARIEL
לצערי או לשמחתי.. זאת הייתה הסיבה שלו
הגב
דווח
Justice gov
Justice gov
את באמת צריכה להיות שמחה יקירה , אדיוט .
הגב
דווח
כותבי החודש במגירה
ARIEL
בחור רעיל
בחור רעיל
מאת: ARIEL
לפעמים הייתי רוצה להיות גבר
לפעמים הייתי רוצה להיות גבר
מאת: ARIEL
הייתי רוצה שתדע מי אני
הייתי רוצה שתדע מי אני
מאת: ARIEL
פעם הייתי ילדה שמחה, אמא.
פעם הייתי ילדה שמחה, אמא.
מאת: ARIEL
מעורר השראה
בא לי בחור
בא לי בחור
מאת: KB .
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
נשים אתן לעולם לא תבינו כמה זה קשה
מאת: Matan Osrovitz
מחכים למשיח
מחכים למשיח
מאת: סתם אחת
ילדה, זה בשבילך.
ילדה, זה בשבילך.
מאת: Roni ron Nassi
פוסטים אחרונים
מדרגות נעות
מדרגות נעות
מאת: Yoni Yoni
נפלאות המודרניזציה
נפלאות המודרניזציה
מאת: PainITA
דג בלי סנפירים
דג בלי סנפירים
מאת: Vera Vero
גיל הזקנה והצער.
גיל הזקנה והצער.
מאת: omri44c