כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
שיריםשירים מולחניםמחשבות
תגיות
כל התגיות
1

הבנתי הכול חוץ מדבר אחד

הבנתי שלא משנה כמה תנסה אף פעם לא תרגיש שייך, מסיבה זו או אחרת; כך הרגשתי כל חיי. לא שייכת, כמו בורג שהוכנס למקום הלא נכון. כמו חלק מפאזל שונה, כאילו עירבבו הכול, בחשו ובחשו עד שלא נשאר פתח לנשימה. ואז אתה מרגיש כמו דף מקושקש, כאילו מישהו בא והרס את הטוהר והטוב שבך. מחק אותך לגמרי.

...

לקח לי זמן להבין את זה אבל הבנתי. תבינו, אני בנאדם שהמידע מגיע אליו באיחור; קודם כול הוא מעבד את המידע, אחרכך מסמן אחוזים ובסוף מגיע ל100%, ואז הוא שם. נשאר.

הבנתי שאני לא בסדר אבל איכשהו אני גם בסדר .
הבנתי שאנשים משתנים אבל תמיד יש חלק בהם שישאר אותו הדבר, על אף הימים והשנים .
הבנתי שזה בסדר לחשוב שהכול לא בסדר, כמו שזה בסדר לחשוב שהכול בסדר.
הבנתי שדברים טובים מגיעים למי שמחכה אבל דברים גדולים יותר מגיעים למי שעובד קשה .
הבנתי שהחיים שלי היו בסה"כ ממוצעים, כמו כל אחד אבל גם במקצת שונים, כמו עלה בסתיו.
הבנתי שהיו רגעים שהייתי שמחה, בוודאי שהיו. אך כמו הים רק בלילה רואים את צבעו האמיתי. רק בלילה הייתי מתפרקת לרסיסים, כלכך הרבה רסיסים שעוד לא התחלתי לאסוף.
הבנתי שאני לא מאושרת, אף אחד לא. לכולנו יש משהו שאנחנו סוחבים איתנו; מוות וחיים. לכולנו יש לפעמים את ההרגשה הזאת שהנה התחיל לו עוד שבוע אבל בסדר אנחנו אומרים, יהיה בסדר. אבל הבנתי שלא, לא יהיה בסדר. אף פעם. אנחנו חיים במעגל אין סופי, נרדפים אחרי צילם של אחרים; מנסים כל הזמן להרגיש משהו.. משהו בעולם הזה.

אבל אני הבנתי את זה. לא מזמן אבל הבנתי.
הבנתי כמה שזה לא משנה. לא משנה הזמן או הגיל לכולנו בסה"כ יש את אותן רצונות. אבל לא כולנו הולכים בדרך הנכונה כדי להשיג את אותן רצונות.
הבנתי שיש אנשים מסוג א' ואנשים מסוג ב'. שניהם אותו הדבר אך שניהם שונים.
הבנתי הכול. אחרי הכול הבנתי הכול.
הבנתי שזוכים באמון שלך ואז שוברים אותך ואת הלב הקטן שלך כאילו יש לך עוד אחד בספאר.
הבנתי שמחייכים אלייך וצוחקים איתך אבל שנייה אחרכך מחייכים אל מישהו אחר וצוחקים עלייך.
הבנתי שמספרים לך סיפורים אבל בפועל לא מקיימים כלום.
הבנתי שאיזהוא החכם הלומד מטעויותיו אך ממשיך לעשות אותם שוב ושוב.
הבנתי שהנהר הכי ארוך בעולם הוא לא נהר האמזונאס אלא זה שלי. הנהר הזה שללא שליטה בנה לעצמו מקום בעולמי. נהר הדמעות.

הבנתי שלא משנה כמה תנסה אף פעם לא תרגיש שייך, מסיבה זו או אחרת; כך הרגשתי כל חיי. לא שייכת, כמו בורג שהוכנס למקום הלא נכון. כמו חלק מפאזל שונה, כאילו עירבבו הכול, בחשו ובחשו עד שלא נשאר פתח לנשימה. ואז אתה מרגיש כמו דף מקושקש, כאילו מישהו בא והרס את הטוהר והטוב שבך. מחק אותך לגמרי.

הבנתי את זה. אנשים הם זבל אבל זה בסדר כי גם בזבל משתמשים לפני שהופכים אותו לזבל .
הבנתי שככה זה עובד, וככה זה בחיים.
פשוט ככה זה בחיים, אתה קם בבוקר עובד פוגש כמה חברים הולך לישון וזהו לא?

הבנתי, הבנתי הכול-באמת שהבנתי.
אבל יש דבר אחד שעדיין לא הבנתי,
דבר אחד קטנטן .
מי הם האוייבים ומי הם החברים?
החברים הם האוייבים או שהאוייבים נמצאים רחוק? או אולי מעבר לפינה, אורבים לנו וצופים בכל תנועה שלנו?

מי הם?

...

Someone . עקוב אחר Someone
שמור פוסט
לשיר זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגירה
כאב
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק.. את מבינה?
מאת: Emily Waldorf
אני חזקה?
אני חזקה?
מאת: שבורת כנף
פוסטים אחרונים
נזכרת בי ביום הדין
נזכרת בי ביום הדין
מאת: דיאנה גולדובניוק
מונוגמית סדרתית
מונוגמית סדרתית
מאת: Lisa Lee
Kravitz's comment has received more than 1,360
Kravitz's comment has received more than 1,360
מאת: Dsw Vde
fwefwef
fwefwef
מאת: Dsw Vde
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema