כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
חדשותספורטתרבות ובידורעסקיםיחסיםדעותלייף סטיילטכנולוגיה
1

איך תדע לנצח שאתה לא יודע להפסיד.

האם כל המדליות היו בצבע אחיד אולי לא היינו מתעסקים במי זכה בזהב.

ראיתי את הסדרה סליחה על השאלה הורים לילדים שהתאבדו ואני חושב מה יש במוות שהוא מפלט מקלט מקום שבו אנשים חוששים מצד אחד להגיע אליו מהפחד מהלא נודע אבל מצד שני אנשים רוצים להגיע אליו כי יש בו רוגע. אולי זה נכון שהחיים פחות פארק שעשועים ויותר מרוץ עכברים למי מגיע ראשון מי זוכה ומי בוכה מי מנצח ומי מפסיד, וזה הבעיה בחיים שאין אמצע שיש רק מקום לאחד על הפודיום. שאתה מרגיש איך מזניקים אותך בכל מקום איך אתה אמור להיות בהיכון שהכל נהפך בחיים לתחרותי, אפילו סתם משחקי חברה או משחקי קופסא אבל מספיק שיש שתיים, שלושה או קבוצה של משתתפים המשחק פתאום משנה תפנית דרסטית, שינוי פתאומי וחד שנהפך ליריבות אין חברים שעכשיו כל אחד אינדיבידואלי לעצמו. באולימפיאדה ראינו דוגמה נהדרת לזה כל הנציגים שמיצגים את המדינות ששלחו אותם שהם נכנסים מחייכים עם הדגלים של המדינה אותה הם מייצגים הקהל מריע המדינה מעודדת וצופה בך בעיקר מאמינה בך כי היא משקיעה בך אז היא רוצה תוצאות מדלית ארד, כסף, זהב לא חשוב הצבע כמובן שאם תביא את הזהב נשתחווה בפנייך שמת את המדינה הקטנה שלו על המפה, אבל שוב מה תביא מבורך העיקר אל תחזור בידיים ריקות שיהיה לנו על מה להשוויץ ובעיקר להתגאות.

אבל גם אלוף העולם בשקל כבד לא יכול לשאת בכתפיו את המדינה אליה הוא משתייך. כמה לחץ זה מעורר אני תמיד תוהה איך אפשר לא להשתגע שאין כבר כיף או הנאה אתה לא יכול להגיד בסיום שיחקתי בשביל החווה איך אתה מצליח לישון בלילה איך אתה לא נבהל איך אין בך פאניקה ובהלה שאתה יודע שעם תפסיד יצלבו אותך מין צעדת בושה אחרי כל התקוות שתלינו בך אתה בסוף אכזבת. שהרגשת כישלון מהדהדת בך שלא ישכחו לך יזכירו לך ותמיד תהיה מוכר בתור זה שהפסיד את התואר. ואני תוהה האם המדליה שווה את האימונים האלה שווים את זה שברגע אחד של חוסר ריכוז כל מה שהשקעת התאמצת ועבדת עבורו יורד לטמיון. שזה לא מתגמל. יש מענק רק למי שזוכה וזה אמור להיות תמריץ הגברת תפוקה, נוקטים פעולה על ידי זה שקודם תוכיח את עצמך שמתייחסים לבנאדם כמו למניה שהיום ספורטאי לא יכול להיות ספורטאי בלי שיש לו צוות שעומד מאחוריו ספונסר, שממן ותומך כספית צריך כל הזמן תזרים מזומנים כי אנחנו רוצים לגדל דור של אלופים ואז יש חוזה כי יש מישהו שמאמין בך וזו הרגשה נפלאה שמישהו עומד מאחורייך נרתם ומתגייס עבורך שיש לך גב כלכלי להישען עליו ולא לבקש תרומות.

אבל בשביל שהספונסר יוציא את הפנקס ויפקיד למענך כסף זה כבר לא יהיה אחרי התלבטויות ולבטים שהוא צריך להאמין בך, להפך זה יקרה שאתה תהיה מוכר ומפורסם אבל רגע לפני הפריצה לתודעה. שהוא מכיר את היכולות שלך שיש תוצאות שאתה כבר הגעת להישגים. ככה גם ההימור ינפיק תמורה יצבור תשואה כי גם עם תפסיד אי אפשר לגזול ממך את מה שכבר זכית אבל אפשר למנף ודרך זה לקבל הצעות ולקדם מוצרים שקשורים לתחום אליו אתה מתעסק כמו ספורט או בריאות ולגרוף סכום מכובד שיחזיר את ההלוואה אם פרסומות וקמפיינים ועוד יהיה עודף הרי גם בהימור צריך שיהיה לך יתרון יחסי מה שהופך את ההימור לבטוח שיותר קל לאבטח את הכסף שיש בו כיסוי. מאשר להמר על מישהו אנונימי שזה נטו הימור סיכון שיכול לעלות ביוקר שאתה הוא המפרנס העיקרי שאין עדיין הערכה, חוות דעת קביעה משוערת של ערכו או יכולתו מי הוא? אז נכון הכסף מקנה לך נוחות שדרכו אתה יכול יותר להתקדם ולהשתפר ולהגיע לדרגות גבוהות של ביצוע שיש לך הכל חדש עם זה ציוד נדרש ולא משומש מין איכות למצוינות להשגת המטרה.

אבל מי באמת יאמץ מישהו תחת חסותו מי יאמין בך אז בדרך כלל זה המשפחה שלך שמשלמת עבורך ושהכל יקר ולא מסובסד גם לחלום יש מחיר שלא כל הורה יכול להרשות לעצמו להגשים אותו לילד שלו שזה מגיע לסכומים גבוהים ולעלות לגבהים שבמקום לפרוס זרועות לקחת תנופה ולשבור את תקרת הזכוכית אתה מרגיש איך גוזמים ומורטים לך את הנוצות שיש עיקולים, ריביות וחובות. איך פתאום מצמצמים ומקצצים הוצאות כספיות. עד שמגיע אותו מושיע שמעניק סיוע ומסייע בנושא הפיננסי. אבל עכשיו יש לו גם דרישות שפתאום אתה מחויב לו חייב לו פחות לרשותך ויותר לרשותו. הרגשה די מוזרה שאתה שייך למישהו, שרושם הערות שיכול להאיץ, לזרז, לנזוף ולגעור בך שמישהו זר לוקח עלייך בעלות שהוא משלם עלייך ואתה שייך לו. שהוא מודד ובוחן אותך להיות תחת מבחנה מין הורה שלישי רק שהוא יותר קפדן ומחמיר שלא מתפשר על אף פרט, פדנט רוצה שהכול יהיה מושלם נמצא תחת פיקוח והשגחה שלו בכל זאת הוא רוצה לראות תוצאות. שהכסף מותנה כתנאי שאתה מרגיש צורך להוכיח לו שהוא צדק שהוא בחר בך.

כי הכסף שלו תלוי ביכולות שלך וזה הימור - ובהימור אין מתכון לזכייה זה לא כמו בהתערבות שאתה משוכנע בעצמך, הימור זה מזל, לנחש על סמך אינטואיציה ותחושה שזה יכול להיות הצלחה או כישלון וזה הבעיה בהימור אין אמצע כלומר יש לצאת לא מופסד ולא מורווח אבל זה כמו לראות משחק שנגמר בתקו אתה רוצה תוצאה! האם השקעה זינקה קפצה וטיפסה למעלה או צנחה גלשה ונפלה למטה לאיזה כיוון החץ נוטה? הוא אנליסט דבר איתו במונחים של מספרים, סכומים ומחירים. אצלו החלוקה ברורה מין הפרדה אתה בסך הכל מיזם והוא ישקיע עם תשקיע כי שהמשקיע מתייחס אלייך כהל מניה, נכס בעל ערך כספי. שהוא משלם עלייך הוא רכש אותך מין סוחר שסוחר בך קונה משתמש ומוכר אותך. באיזה מקום זה טרגי שלהצלחה יש הרבה שותפים ולאכזבה אף אחד לא רוצה להשתתף תתמודד לבד. אף אחד לא אומר לך תודה אל ההשתדלות והכוונה שאתה מפסיד אתה לא מקור השראה של דבקות במטרה.

להיות ספורטאי זה לחיות במסגרת תחת נהלים מפורטים. ואולי זו הבעיה במוסר עבודה חולני באופן מוגזם וקיצוני להיות נעול בתוך ההתעסקות רק בזה. איך הם לא משתגעים? איך הם מתמודדים הם החרדה שמגיל גיל קטן מתמרצים אותם לאולימפיאדה ועל המדליה. שרגע אחד של חוסר ריכוז יכול להרוס שנים של אימונים לא סתם רואים את המתמודדים בוכים ולוקחים את ההפסד בצורה טראומטית ואיך אפשר להאשים אותם שהמצלמה עוקבת אחרי כל תנועה, צעד ונגיעה, מראה כל פשלה, החמצה, החטאה או טעות עלולה לעלות ביוקר. והוא לא מתחרה רק בשמו אלה יש מדינה מאחוריו שמחזיקה אצבעות בשבילו ושכולם עדים ורואים אותך וזה מצלק את הנפש, מקמט את הנשמה, מרסק אותך לגורמים שאתה רוצה שמישהו יצבוט אותך שזה חלום רע ולפעמים אתה כל כך מיואש שאתה בכלל לא רוצה לקום מהמיטה. שכל הפסד מרגיש כמו דקירה, נכון ההפסד צורם לא מכנים אותך להפסד אבל אולי במקום לחפש אשמים ולצאת בהצהרות שהשופטים שמכורים שהרצפה עקומה שנתנו לה את הזכייה בגלל נקמה. למה לא להחמיא למה יש חוסר פרגון שאפילו ללחוץ ידיים בסיום מתקשים האם אנחנו שחכנו איך להפסיד בכבוד?

ואיך תדע איך מרגיש לנצח שאתה לא יודע לקבל הפסד וזה החומר ממנו עשויים ספורטאים היכולת שלהם להתמודד עם כישלונות, לקום מהם ללמוד ולהשתפר על מנת להיות טובים יותר. ויש לי הצעה אולי במקום להשקיע בספורט צריך להשקיע בפסיכולוגים ולהזכיר להם שזה רק ספורט.

Alon PAGLIN עקוב אחר Alon
שמור כתבה
לכתבה זו 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש במגזין
Alon PAGLIN
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
זה בידיים שלך מה אתה מחליט אלון!
מאת: Alon PAGLIN
סליחה אבא סליחה.
סליחה אבא סליחה.
מאת: Alon PAGLIN
שחר של יום חדש
שחר של יום חדש
מאת: Alon PAGLIN
הילדה בת 30
הילדה בת 30
מאת: Alon PAGLIN
עוד בספורט
onlinebestsite
onlinebestsite
מאת: Bestseyy Bestseyy
bnewconte
bnewconte
מאת: Bnewconte Bnewconte
מלהב תגיע מדליה אולימפית? הכירו את כוכב נבחרת הפוטבול, רז וזאנה
מלהב תגיע מדליה אולימפית? הכירו את כוכב נבחרת הפוטבול, רז וזאנה
מאת: קיבוץ להב
הכל על ריטריט צלילה חופשית באדיבות Eilat Freedivers
הכל על ריטריט צלילה חופשית באדיבות Eilat Freedivers
מאת: שרית גבאי שיווק דיגיטלי לעסקים
כתבות אחרונות
דרושים לעבודה מהבית בקלדנות, הזנת נתונים, כתיבת מאמרים, והתכתבות בצ'אט
דרושים לעבודה מהבית בקלדנות, הזנת נתונים, כתיבת מאמרים, והתכתבות בצ'אט
מאת: רונית לוי
מה אם נתנשק?
מה אם נתנשק?
מאת: מירב BY
Little Pigs,the Crane and a Wolf
Little Pigs,the Crane and a Wolf
מאת: Zheng Lili
האם מודעות גוגל טובות יותר ממודעות פייסבוק?
האם מודעות גוגל טובות יותר ממודעות פייסבוק?
מאת: קרית טק Kiryatech
מומלצים מהספרייה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema