כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

פרח לבן ב-15 לחודש

היא פתחה את הדלת, הרכינה ראש וגילתה פרח לבן עטוף בצלופן. אותו פרח שהיא מקבלת כבר חודשים. היא נטלה אותו בידיה בדפיקות לב נרגשות ונכנסה לביתה, לא שוכחת לנעול את הדלת ורצה לעבר חדרה, מטמינה את הפרח היפייפה בעמקי המגירה שבשידה, זו שעל יד מיטתה.

היא פתחה את הדלת, הרכינה ראש וגילתה פרח לבן עטוף בצלופן. אותו פרח שהיא מקבלת כבר חודשים. היא נטלה אותו בידיה בדפיקות לב נרגשות ונכנסה לביתה, לא שוכחת לנעול את הדלת ורצה לעבר חדרה, מטמינה את הפרח היפייפה בעמקי המגירה שבשידה, זו שעל יד מיטתה.

***

היא נשואה לא מעט זמן. 8 שנים אחרי שבירת הכוס לא הולכות ברגל, ובכל זאת היא עדיין מרגישה שההתלהבות קצת דעכה. קצת? אפשר לומר שכמעט ונעלמה לגמרי. הוא כבר לא אותו אחד. לא מתעניין בה כשהיא חוזרת מהעבודה, לא שואל לשלומה אחרי יום ארוך ומתיש בחברת הבוס הקשוח שלה, לא דואג להתקשר בהמתנה מורטת עצבים לרופא בקופת החולים, והניסיונות הכושלים להביא ילדים לעולם מעיקים עליה מכל דבר אחר. למורת רוחה מסתבר שהפרויקט החדש שבו זכה בעלה באיזה מכרז מזדמן - לקח ממנה את כל תשומת הלב. אבל הנה, בחודשים האחרונים היא מרגישה שונה. היא לא יודעת האם זו מהתרגשות או שזו סתם פטה מורגנה שמוציאה אותה מאזור המציאות.

יום שני, 15 בפברואר. היא לא שוכחת במיוחד את ה-15. באותו היום היא לקחה חופש מהעבודה כדי לקדם סידורים שגרתיים שלא מצאה להם זמן פנוי, ובדיוק כשהחליטה לתפוס איזו תנומה קלה, צלצול הפעמון בדלת מפר לה את השקט שלפני השינה. היא קמה בעצלתיים, מדדה לעבר הדלת. "מי זה?" היא שואלת בקול חצי צרוד חצי תמוה. ממתי שליחים מגיעים לדירה השוממת שלה? לא זכור לה שביצעה קניות דרך האינטרנט. אולי בעלה הזמין משהו מחו"ל, כך היא חשבה. כשאף קול לא ענה לה בתשובה, היא פתחה את הדלת לכדי חריץ, מופתעת לגלות שאין שם איש. היא פותחת את הדלת לרווחה ומגלה זר פרחים עטוף בצלופן שקוף. לזר היה מוצמד פתק לבן, וכתב דפוס מסולסל משורבט עליו. בתימהון רב, מוקסמת מעט, היא נוטלת את הזר ונכנסת אל ביתה.

היא מתיישבת על מיטתה, מעיינת בפתק הלבן.

'שיהיה לך יום מקסים אהובה שלי, אני אוהב אותך. מקווה שאהבת את הפרחים'

מה קורה כאן? מי זה? ואיך הוא בגלל הגיע אלי? ואם בעלי יידע... ליבה ניתר ואיים להתפוצץ בקירבה, מפחדת רק מהמחשבה שבעלה יידע שיש לה מאהב שאינה יודעת אפילו את זהותו האמיתית. ברגע של פחד היא נטלה את הפרח וטמנה אותו במאחורה שבתוך מגירתה.

חודש עבר מאז, ושוב - ב-15 במרץ - צלצול פעמון. אותו פרח לבן. אותו פתק בניסוח אוהבים שונה. 'אני מקווה שעובר עליך יום מקסים, אוהב המון', ושוב רצה להחביא אותו במגירה של השידה, זו שעל יד מיטתה.

בימים הייתה מעסיקה את ראשה בנקיונות ובישולים, כי מזמן עזבה את עבודתה. הבוס היה קשוח יותר מידי ליום אחד. יום אחד שבו החליט לפטר אותה.

בלילות הייתה מעסיקה את ראשה באותו גבר אלמוני. מי הוא? איך הוא מכיר אותי? וכמה יפה הוא יודע לנסח. כמה יפה הוא יודע להתנסח. וכמה יפה הפרח שהוא שולח בכל ה-15 לחודש, תמיד בירח מלא. איזה טעם טוב יש לו בפרחים. ולא, זה לא בגלל שפרחים לבנים הם הכי אהובים עליי.

באחד הימים היא החליטה לא להעסיק את ראשה באותו גבר שרמנטי. היא חייבת להתפקס על עצמה, כך ציוותה על מוחה. היא ישבה לראות את סרט חתונתה, משתדלת - או לפחות מנסה - לאהוב מחדש את בחיר ליבה.
אותו גבר שבחרה לחיות איתו עד מותה.
אותו גבר שהבטיח לה לצעוד לנצח, יחד איתה.
אותו גבר שיתמוך, שיקשיב, שיתעניין.
איפה הם כל אותן ההבטחות. ברוח נעלמו להן.

המאהב האלמוני היה לה לקרש הצלה.
סוג של פרס ניחומים, שעזר לה להתמודד בזו התקופה.

וכך היה. בכל ה-15 לחודש.
פרח לבן
עטוף בצלופן
ופתק לבן
עם מילים של אהבה

'לפעמים המציאות כופה עלינו את מצב הרוח העגום הזה
שכולם מנסים להציל עצמם מטביעה בו
אני בטוח שאת יודעת להתגבר
עוד קצת מאמץ
תאחזי ברגעים היפים שצברת עד עכשיו
ותזכרי שאני תמיד אהיה כאן לעודד
מקווה שהעלתי חיוך על שפתייך
אוהב אותך עד אינסוף. אל תשכחי זאת עד אחרון ימייך.'

לאט מבלי ששמה לב
היא החלה להתמכר, לזה האלמוני, אותו המאהב
בכל ה-15 לחודש ציפתה בכליון עיניים
לאותו הפרח, לאותו הפתק
שמילותיו היו עושות פלאים לחיוך שנמתח על אלה השפתיים

עד שיום אחד הכל השתנה.
והדופק דפק בדלת ביתה
ומרוב התרגשות והמתנה
אצה רצה לה לפתח דירתה
וכשפתחה היא את דלת ביתה
היא גילתה.
הוא גילה.
ליבה עצר מלכת.

בשתי ידיו אחז בזר פרחים לבן
עטופים בסרט, עטופים בצלופן

"לא ידעתי איך לומר לך,
רציתי למלא את כל הסדקים,
רציתי לתקן את כל השברים.
אני אוהב אותך, אישתי היקרה.
אוהב ותמיד אוהַב."

A C עקוב אחר A
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הודיה מזרחי
הודיה מזרחי
אין עלייך
הגב
דווח
A C
A C
תודה ❤
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
A C
לגבר הבא שלה
לגבר הבא שלה
מאת: A C
יש לך עיניים יפות
יש לך עיניים יפות
מאת: A C
מוטי הגבר
מוטי הגבר
מאת: A C
לאמא, בתקווה שתביני
לאמא, בתקווה שתביני
מאת: A C
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
סיפורים אחרונים
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
קולטר
קולטר
מאת: אין לי .
המזח / אצטרובל
המזח / אצטרובל
מאת: איש המגבעת
צפצוף
צפצוף
מאת: איש המגבעת