כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

מישהי פעם...

כשאני רואה אותך היום, אני רק מחייכת ואומרת לך שלום מכבד, ואתה כמו זר שלא חלק איתי חלומות על חיים שלמים ביחד. מנסים להימנע, מנסים לא לגעת. איבדתי את הזכות להיות הילדה הקטנה והחוצפנית שבועטת בכל מה שבדרך כדי להגיע אלייך שוב. איבדתי את הזכות לשחק בפצע פעור ופתוח או בפצע שכבר החל להגליד. איבדתי את החזקה על הלב שלך, והיום יש שם מישהי שזכתה בה לעצמה.

פעם הייתי ילדה כזו, שמאמינה באהבה אחת שהיא לכל החיים.
הייתי ילדה שנלחמת, שמאמינה שכל האמצעים מקדשים מטרה.
הכנתי לך מתנות מהחודש הראשון שלנו ביחד.
אז לא היה בי פחד להלחיץ אותך, עוד לא הכרתי את המשמעות של המילה לחץ, וגם לא את ההשפעה שלה.
ביום הראשון אחרי שנישקת אותי באיזה חדר צדדי בבית שלך, אמרת לי שאתה אוהב אותי. כי ככה זה היה אז, בלי מגננות. חשוף ושלם מהרגע הראשון. אני לא ברחתי ולא רצתי ממך אלא פשוט אהבתי אותך בחזרה.
ספרנו את הדקות כדי שניפגש, גם אם זה היה לרגע קטן כדי לתת נשיקה וללכת. מן אהבה ספונטנית כזו. התגעגענו תמיד, מהרגע הראשון ועד האחרון.

בהתחלה לא רצינו לספר לאף אחד עלינו, ואני הרגשתי שחלקנו משהו שהוא רק שלנו. לא כמו היום, שכולם ממהרים להראות שהם מאוהבים ושאצלם הכל בסדר.
לא התחשבנו בדיעות של אף אחד, וכבר אחרי תקופה קצרה נלחמנו מלחמות של געגועים ואני ספרתי את הימים עד שתחזור.
לא היתה בשבילי אפשרות שלא.
וכשחזרת, אני חיכיתי לך עם בטן מתהפכת מהתרגשות.

ככה זה היה, כשהייתי ילדה, האמנתי שזה יכול להחזיק הכל.
לא פחדתי לחלום על חיים שלמים, לא פחדתי לכתוב לך מילות אהבה. לדמיין אותנו כמה צעדים קדימה ולכתוב את זה על גבי דפים שלמים וחשופים, מכתבים אמיצים של אהבה.
היום אני כותבת בעיקר לעצמי ואת מה שאני רוצה להגיד באמת אני שומרת בפנים.

כשנפרדנו והייתי רואה אותך במקרה או בכוונה, לא הייתי מפחדת לגשת אלייך כמו ילדה חוצפנית שזכותה לעשות הכל. ילדה קטנה וחוצפנית שמאמינה בכל ליבה שהאהבה הזו היא שלה. היה לי אומץ לבכות מולך ולהגיד שאני מתגעגעת אלייך, מתגעגעת אלינו.
היית הנמען היחיד שלי בלילות שיכורים, וגם בלילות השפויים. כי ככה אהבתי אותך, בשפיות ובשיגעון, על קו התפר ההוא שמפריד ביניהם.
ובנחישות אינסופית ונטולת אגו, גרמתי לך לחזור אלי.

האהבה שלנו התעלתה על עצמה, למרות שקצת התבגרנו, למרות שחלקים מהילדה הקטנה התחילו להתפזר מאחור. הרגשתי שקיבלנו תזכורת על כמה יקר זה לאהוב אהבה שהיא לכל החיים.
האהבה הזו שלנו הצליחה שוב להרים אותי למעלה ולהזכיר לי איך לחלום על חיים שלמים ביחד, על אהבה שחוצה גבולות.

ואז הגיע הרגע הזה ששברתי אותה. שוב.
נתתי לקו התפר שמפריד בין ילדה מאוהבת עד שיגעון לבין אישה שמפחדת מתוך השפיות לשבור אותי, לשבור אותנו.
מפה הבנתי שכבר אין לי זכות על האהבה שלנו, אין לי זכות על הלב שלך, על הלב שלנו.

והיום, כבר שנים שלא כתבתי לך. שנים שלא כתבתי לאף אחד אחר. כל מה שאני רוצה זה להיראות מאוהבת שוב, להראות שהכל בסדר.
היום אני מבינה את המשמעות של הלחץ, הוא משתק אותי. מבחינתי אף אחד לא יכול לאהוב אותי אחרי יום אחד בלבד. גם לא אחרי שנה. אני בעצמי ניסיתי ולא הצלחתי.
מי שאומר שהוא אוהב אותי, אני רצה ממנו, הכי רחוק שאפשר.
המתנות והמילים נשארו בתוך קופסא קטנה בארון למעלה, כמו שברים מהילדה הקטנה שהייתי.

כשאני רואה אותך היום, אני רק מחייכת ואומרת לך שלום מכבד, ואתה כמו זר שלא חלק איתי חלומות על חיים שלמים ביחד. מנסים להימנע, מנסים לא לגעת.
איבדתי את הזכות להיות הילדה הקטנה והחוצפנית שבועטת בכל מה שבדרך כדי להגיע אלייך שוב. איבדתי את הזכות לשחק בפצע פעור ופתוח או בפצע שכבר החל להגליד.
איבדתי את החזקה על הלב שלך, והיום יש שם מישהי שזכתה בה לעצמה.

כשאני רואה אותך היום, אתה לא תדע שיש רגעים שאני רוצה לצאת מעצמי, מהאישה המפוחדת הזו שכלואה בתוך לב של ילדה, כלואה בתוך מגדלים של חומות שנבנו במהלך השנים.
אתה לא תדע שאני רוצה לצאת ולהיות שוב הילדה שהכרתי איתך, שמאמינה באהבה שהיא לכל החיים.
אני לא אתקשר יותר, ואתה כבר תקופה ארוכה לא הנמען שלי בלילות שיכורים. אין אף אחד כזה גם בלילות השפויים.

היום כשאני אפגוש אותך אני אחייך אליך במבט בוגר,
שמסתיר סדקים של זכרונות, דמעות של געגוע.
לא יודעת אם הגעגוע האמיתי הוא אליך או למה שחלמנו להיות, אבל אני כן בטוחה שהגעגוע הוא למישהי קצת מוכרת.
געגוע לילדה הקטנה הזו שהייתה פה פעם, חוצפנית מספיק כדי לעשות מה שהיא מרגישה, חוצפנית מספיק כדי להלחם.
אני מתגעגעת אליה, לילדה הזו שהיה לה האומץ לאהוב ללא תנאים.

אז בכל פעם שאני אראה אותך, תדע שאני באמת מאושרת בשבילך,
וגם קצת מאושרת בשבילי.
אתה תמיד תזכיר לי שהילדה הזו היתה פה פעם והיא עדיין קיימת בי, גם כשכבר חשבתי שלא. היא נמצאת שם, מחכה על קו התפר התמידי שמפריד בין הפחד של השפיות לבין השיגעון של האהבה.
היא נמצאת שם, מחכה לרגע הנכון להפסיק להילחץ ולהתחיל להלחם שוב על הזכות לאהוב,
לאהוב אהבה כזו שהיא לכל החיים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Tzlil Tayar עקוב אחר Tzlil
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Nitzan C
Nitzan C
נו די
אני בוכה ברכבת זה לא לעניין. מדהימה.
הגב
דווח
Someone Different
Someone Different
וואוו את כותבת מדהים!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Tzlil Tayar
"מי תרצי שאהיה..."
"מי תרצי שאהיה..."
מאת: Tzlil Tayar
בוחרת לא לבחור בך
בוחרת לא לבחור בך
מאת: Tzlil Tayar
You were only waiting...
You were only waiting...
מאת: Tzlil Tayar
כלום, או אולי כמעט.
כלום, או אולי כמעט.
מאת: Tzlil Tayar
סיפורים אחרונים
"הניצחון"
"הניצחון"
מאת: כותב למגירה
יש לי חלום ..
יש לי חלום ..
מאת: Love him Too much
לא חשבתי שאתאהב בך
לא חשבתי שאתאהב בך
מאת: לא זמין ..
תהום
תהום
מאת: Love him Too much
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D