כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

הסיפור שלי.

ילדה קטנה עם גופייה אפורה.

הסיפור שלי
קרה לפני 10 שנים הייתי בת 15
זה היה ביום חמישי, בשעה שבע בערב הלכתי לחברה, לבשתי טרנינג לבן, גופייה אפורה, נעלי ספורט. שכחתי את הטלפון הנייד שלי בבית, בדרכי חזרה הביתה ממנה, יש סביבי תחושה שמישהו מאחוריי, מישהו צץ משום מקום, בהתחלה לא העלתי בראשי שזה מישהו שמתכוון לתקוף אותי שזה סתם איש מהרחוב
התחלתי לבדוק את האיש עם עיניי
ראיתי שבידו סכין, ואזיקים שמציצים מכיסו,
האיש רץ לכיווני הבנתי שאני המטרה שלו רצתי, אך האיש עקף אותי, תקף אותי ומתחיל לנסות לגרור אותי אל מאחורי פחי האשפה מאחורי בניין חשוך, כשהוא מחזיק סכין על גרוני, נאבקתי להשתחרר ולא הצלחתי, הרגשתי מכה חזקה במותן, דבר שכבר לקח ממני הרבה כוחות על ההתחלה, הוא העמיד אותי והחזיק בי חזק צמוד לקיר, התחיל לנשק אותי בכל הגוף,
בכול מקום, התנגדתי, ניסיתי לשרוט אותו בפנים, לבעוט בו אפילו ירקתי עליו לפחות בהתחלה, אבל זאת הייתה טעות, כי הוא אהב את הקטע שמתנגדים לו, והוא היה חזק ממני בהרבה, ככל שהתנגדתי ככה הוא היה חזק יותר, נותן לי בעיטות חזקות בבטן, התחלתי להקיא, והוא המשיך להחזיק אותי באכזריות, זה לא היה אכפת לו הייתה לו מטרה אחת-לאנוס אותי, הוא המשיך בשלו, בעט בי, הייתי על הרצפה הוא דחף אותי אל כיוון פחי האשפה, התחלתי להרגיש את את הכאב בגוף לא רק הכאב הפיזי גם הנפשי, הרגשתי איך אני מתחילה להתרוקן מעצמי, הוא נפל עליי כמו חיה רעבה, משום מקום
והדמעות החלו לרדת להן.
הידיים שלי התחילו לרעוד, הרגשתי שאין לי אוויר לנשום, הריח שלו היה מגעיל ודוחה, והוא המשיך לגעת לי בכול הגוף, להפשיט אותי להכאיב לי, הוא חדר אליי, דם התחיל לרדת, כן זו הייתה הפעם הראשונה שלי, שמרתי על עצמי כל כך, הייתי כזו חתיכה יפה, אבל אף אחד לא הצליח לקחת ממני את זה מבלי שאסכים, שמרתי את זה לרגע מיוחד, לרגע שזה יהיה מאהבה, מאהבה לאחד שלי.
חשבתי לעצמי שאני באיזה חלום, חלום רע, סיוט, אבל מסתבר שזאת המציאות, הוא שם לי אזיקים על הידיים, כשראה שאני מתנגדת, וזה כאב לי נורא, הכאב ביד לא עוזב אותי, הוא עישן לי בפרצוף וכיבה עליי את הסיגריות על הגוף, כשראה שאני בוכה או שביקשתי שיפסיק.
כאב לי כל כך, הבנתי שמאותו הרגע אני צריכה לסתום, כי הוא יכאיב לי יותר. אבל, קלטתי שלא אכפת לו מכלום, ואין לי לא נשאר תחושה, הפחד שנמצא בי מרוקן אותי נפשית, הפחד משתלט על כל הכוחות שנשארו ממני.
הזיעה שלו נמרחת עליי, מרביץ עם ידיו הגדולות והמטונפות.
דיי, תעזוב אותי! בבקשה צעקתי בקול העדין שלי שנשבר מרוב כול הדמעות.
עיניי האדומות כל כך מנסות בכל כוחן לבקש רחמים מאותו אדם.
אני מנסה להכות אותו בכול כוחי בידיי אבל זה לא עוזר,
עזוב אותי בבקשה! לא עשיתי לך כלום צעקתי שוב, ושוב הפעם הקול נשמע חזק יותר ורעשני יותר.
כל החיים עברו מול עיניי בשניות,
כל הדברים הטובים, הרעים, הגרועים, השמחים הכל ביחד.
ביידו הוא מחזיק את הסכין ששלף מכיסו.
עצרתי, לקחתי נשימה ארוכה ושחררתי את גופי,
הייתי המומה, שתקתי, לא יכולתי להגן על עצמי.
הוא המשיך בשלו הפעם ללא התנגדות מהצד שלי.
עיניי כבר שורפות מהדמעות, המחשבה היחידה שעוברת לי בראש היא מתי הכל יגמר, מתי הוא ישחרר אותי אם בכלל.
בגדי היו על הריצפה ביחד עם שלו.
גופי הרזה לא יכול להגן על עצמו מהקור שחדר לעצמות.
פני מושפלות כלפי מטה, מבקשת בכול כוחי בפעם האינסוף תעזוב אותי, בבקשה!
אני לא אספר כלום רק תעזוב אותי כבר
הוא סטר לי כל כך חזק עד שהרגשתי את הלסת יוצאת מהמקום אך היא הייתה שלמה.
תשתקי! אני לא רוצה לשמוע אותך מדברת יותר הוא צעק בקול הגברי והברור שלו
שתקתי, עיניי היו כואבות,
הרוח כאבה כל כך, בנוסף לדמעות.
צרחתי עד שלא נשאר לי קול, וכשאני מנסה להתנגד בכוחותיי האחרונים הוא אומר לי ככל שתתנגדי ככה יכאב לך יותר הידיים שלו כל כך חזקות ומאיימות והגוף שלו כבד עליי, הוא שולף שוב סיגריה ומדליק אותה ואני מתחננת
די, עזוב אותי, זו פעם ראשונה שלי, תרחם עליי
ומה אני זוכה לקבל - כוויה בגוף מהסיגריות.
עוד פעם אני ישמע אותך ותיזהרי שלא ארצח אותך שולף שוב את הסכין המאיימת, הסכין שמצליחה להפחיד אותי ומטייל לי איתה על הגוף, אני זוכרת היו רגעים שהייתי מאבדת הכרה, והוא היה מעיר אותי, כשהיה מכבה על גופי סיגריות והסכין הכואבת, הוא דפק לי את הראש על הרצפה, כל הגוף כאב לי, ועכשיו כשאני רושמת את זה, הכל מתמוטט לי בגוף מבפנים. אחרי שהוא סיים את הכל הוא מדליק שוב סיגריה, יושב בפינה וצוחק וצוחק, כמה שהוא צחק, אני עד היום לא מצליחה להבין על מה הוא צחק, ואני מנסה לקום בכוחותיי האחרונים, מנסה לקום בכוחותי האחרונים ללבוש את הטרנינג שכל כך אהבתי, הטרנינג הלבן שלי, שהוא כבר לא לבן, כולו שחור מלוכלך עם כתמי דם, אני לובשת את זה באיטיות, כאילו שהכול ימשיך לחכות לי, אולי העולם מחכה לי, כאילו שהזמן נעצר ולא ידוע לי מה בעצם עכשיו לילה? יום? שישי? שבת? מה קורה לי? לא מודעת לכלום.
והוא ממשיך לצחוק. אל תגידי שלא נהנית,
את טובה, שווה דפיקה, כוסית אמיתית, איך אני אוהב שאני עושה למישהי פעם ראשונה. אולי, נפגש עוד כמה שנים, נמשיך מאיפה שהפסקנו
ואני, אני עם נעל אחת ביד, מנסה להבין מה קרה לי, ואפילו שידיו כבר לא עליי, למרות הכל אין בי את החופש, בכוחות האחרונים שלי קמתי וברחתי מהר, מהר הביתה. לקח לי זמן לקלוט את זה, הגוף שלי היה גוש של פחד וכאב, אני נעמדת ליד הדלת בבית, לא יודעת מאיפה היו לי הכוחות אליה, מביטה למעלה, פוקחת את העיניים, מרימה את הראש שלי וקולטת תחושה שלא, שלא תעזוב אותי, זה, הזיעה, הריח, הסכין, הכאב הכל, אני נכנסת הביתה, אבא ואמא ישנים, והשעה כבר אחד עשרה בלילה מגיעה לאמבטיה בוכה, ובוכה, ומקיאה את הנשמה וכלום לא עוזר, שוטפת את עצמי במים רותחים שאפילו הם לא כואבים, מהכאב הנוראי שעברתי ושואלת את עצמי מה קרה לי? , מה הוא עשה לי? למה דווקא לי? איך אני אתגבר על דבר כזה?
הבטחתי לעצמי, שמפה זה לא ייצא לשום מקום, זה כאילו פצע שצריך להשים עליו פלסטר ולשכוח מהכל ואז אני נזכרת איך הוא מתעסק לי בגוף, הוא חודר אליי, אונס אותי באכזריות כזו, הוא מכבה עליי סיגריה כל פעם שאני נרדמת הוא צוחק עליי? , מה מצחיק? , אין לי כוחות בגוף..
מנסה לחזור למציאות, אבל, אין לי כוחות למלחמה הזו.
עשר שנים שתקתי ולא טיפלתי בעצמי,
ניסיתי טיפול פסיכולוגי בצבא אבל, נפלתי על פסיכיאטר חולה נפש שאמר לי הסיפור שלך מרגש אותי, לדעתי אחת כוסית כמוך, יכולה רק להנות מדבר כזה אז אני יכול להציע לך כדורים.. או שיש לי עוד אופציה..
נעשה חוויה מתקנת, תראי לי איפה הוא נגע בך וננסה להפוך את זה למשהו מעניין יותר?
ואני .. אני נשארתי בהלם, לא הבנתי לרגע מה הוא אומר לי. קלטתי, שיש לי עסק עם עוד דפוק, אז קמתי והלכתי.
ומאז פחדתי לסמוך על אנשים, החלטתי לטפל בעצמי, העליתי הרבה במשקל, בעצם ההרס עצמי שלי התבטא באכילה כל השנים האלו, שנים שהייתי צמה, שנים שהייתי אוכלת ומקיאה, באותו שבוע, פגשתי את הבחור שאנס אותי באופן אקראי ברחוב, כמו שאמרתי לא הכרתי אותו לפני שנים שלא זכרתי אותו, ופתאום הכל חזר לי בחזרה, התמוטטתי, נפשית גופנית, חזרתי לימים של סיוטים, פלאשים, הקאות, חוסר רצון לאכול, לחיות, התזונאי שלי שמר עליי כל התקופה הזו, בחור מדהים שבזכותו אני חיה היום, גרם לי לרצות להמשיך לחיות, טיפל בי, לא איבד בי לרגע תקווה, עם כל הקשיים שאני עוברת, הוא הצליח לגרום לי להגיע לטיפול פסיכולוגי שמאז הפסיכיאטר לא הסכמתי לסמוך על אף אחד, הייתי אני בטיפול כבר שנתיים, ואני צריכה להודות לו על כך, היום אני מצליחה להתעלות מאיפה שנפלתי, הדרך שלי ארוכה, ארוכה וקשה מאוד, אבל בעזרת אנשים טובים שאני פוגשת בדרך להחלמה הזו, שאני עוברת, ועל מעט מאוד אני מצליחה לסמוך, אני מאמינה שאמצא את הדרך להתמודד עם כל הקשיים, אני מנסה לסמוך, על עצמי, ומנסה לקום מהכוחות שמועברים אליי על ידיי האנשים הטובים שנמצאים סביבי, והיום, אני מצליחה להתרומם למעלה גם בימים הכי קשים שלי, והרבה מכל זה אפשרי גם בעיקר בזכותו של, התזונאי, שכהיום הוא בעלי, ויש לנו ילדה, ילדה משותפת
הוא תומך, מבין, אכפתי, בחור מיוחד, שהרבה שנים לא האמנתי שאפשר למצוא בחברת אנשים כאלו, היום זה הזמן שלי, לדרוש את כל מה שמגיע לי בחזרה וזה האושר שאבד לי, אז אני רוצה להגיד שגם אם הדרך רצופה בכישלונות וכאבים ועם הרבה נפילות שלי בדרך, אני בטוחה שאמצא את הדרך לנצח במלחמה היום יומית הזו! אני כבר לפני שנתיים, הכרזתי על מלחמה מחודשת, על כל הפגיעות שיצרתי לעצמי, ועד שלא אחלים, לא אפסיק להלחם!
אז היום אני בת 25 נשואה פלוס אחת
הפסקתי להלחם,
ואני מאושרת.

לא אמיתי

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

•Our scratches | השריטות שלנו• עקוב אחר •Our scratches
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אורורה כותבת
אורורה כותבת
מרגש
הגב
דווח
•Our scratches | השריטות שלנו•
•Our scratches | השריטות שלנו•
תודהה❣️
הגב
דווח
1 אהבתי
Kim Alon
Kim Alon
ואוו אין לי מילים מושלם
הגב
דווח
טען עוד 18 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מתח
ג'וזפין - פרק 1
ג'וזפין - פרק 1
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 3
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 3
מאת: Stav BH
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 2
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 2
מאת: Stav BH
הַפֵּתֶקְ הַאֳדוֹםּ וּמֶעִילְ הַעוֹרְ הַמֱאוּבָקְ
הַפֵּתֶקְ הַאֳדוֹםּ וּמֶעִילְ הַעוֹרְ הַמֱאוּבָקְ
מאת: Roi Jan
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
יציאה שהשתבשה - סיפור אמיתי שקרה השנייה
יציאה שהשתבשה - סיפור אמיתי שקרה השנייה
מאת: a soul of a warrior
למרות הכל
למרות הכל
מאת: הדר אביטן
תקועה- פרק 29
תקועה- פרק 29
מאת: Lee B
דייט ראשון - פרק 23 (:
דייט ראשון - פרק 23 (:
מאת: לינדוש ♥️
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay