כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

עד שהמוות יפריד בינינו

"אני אוהב אותך" הוא אמר לי, "אתה מה?" סירבתי להבין "אני אוהב אותך!" "אתה לא אוהב אותי!" צעקתי "הבטחת שלא תתאהב בי!"

"אני אוהב אותך" הוא אמר לי, "אתה מה?" סירבתי להבין "אני אוהב אותך!" "אתה לא אוהב אותי!" צעקתי "הבטחת שלא תתאהב בי!"
הכרנו ביום שהודיעו לי שנשארו לי 10 חודשים לחיות, יצאתי לבר, אני כבר לא זוכרת כמה שתיתי, רק רציתי לשכוח והתנגשתי בו.
"שים לב לאן אתה הולך!" צעקתי מתנדנדת. הוא הסתובב ברוגע והתבונן בי "את בסדר?" "כן" הפטרתי לעברו "את פה עם מישהו?" "כן, חברות" שיקרתי, מעט מבוהלת מהשאלה "בטוחה שאת בסדר? את לא נראית יציבה במיוחד אולי אחת החברות שלך תחזיר אותך הביתה?" לא קלטתי כמה שפוכה אני נראית. הוצאתי את המפתחות של האוטו מהארנק והתחלתי להתרחק ממנו לכיוון החניה בצעד כושל "את מתכוונת לנהוג עכשיו?" שמעתי אותו צועק מאחורי "מה זה משנה? החיים קצרים מדי גם ככה" אמרתי בלי להסתובב לכיוונו. הוא מלמל משהו לשני בחורים שעמדו לידו והשיג אותי "אני מצטער אבל אני לא יכול לתת לך לעשות את זה" אמר והגיש את היד כדי שאתן לו את המפתחות "ואיך בדיוק אתה מצפה שאחזור הביתה?" יריתי ונעצתי בו מבט. העיניים שלו היו ירוקות, מהפנטות והמבט שלו רגוע, שלו. "לא בתוך שקית גופות" הוא קרץ "אני אנהג" "אז אני צריכה לסמוך עליך, אדם זר שאני לא יודעת איך קוראים לו, שתחזיר אותי הביתה בשלום?" "ראם, עכשיו את יודעת איך קוראים לי, ואני מבטיח להחזיר אותך הביתה בשלום" אמר עם יד על הלב. הביטחון שלו והפחד שלי לעלות על ההגה גרמו לי לוותר על המפתח ולהעביר לו אותו "כדאי לך" סיננתי והתיישבתי בצד של הנוסע הכנסתי את הכתובת לוייז ונסענו. "אז מה גרם לבחורה יפה כמוך להגיע למצב כזה?" שאל בחצי צחוק אחרי חמש דקות של נסיעה שקטה "גיליתי שיש לי תאריך תפוגה" אמרתי במחשבה שזה ירתיע אותו אבל הוא צחק בשקט "משהו מצחיק אותך?" שאלתי והזעפתי את פני "רק הדרמטיות שלך, כמה זמן נשאר לך?" הקלילות בה הוא אמר את הדברים בילבלה אותי "עשרה חודשים" אמרתי בשקט "וככה את מתכוונת לנצל אותם? להשתכר ולסכן את החיים שלך?" נעצתי בו מבט "מה אכפת לך בכלל?" הוא לא ענה. הוא היה יפה, בעל עור שזוף, אף סולד, שפתיים מלאות וחיוך מלא ביטחון. הוא לבש חולצה לבנה צמודה שהגישה את השרירים שלו ומכנס ג'ינס שהחליק מהמותן ויש בוקסר שחור. שאר הדרך עברה בשתיקה, חשבתי קצת על מה שהוא אמר, היה בזה משהו, ככה אני באמת רוצה לבזבז את מה שיש לי? מצד שני מי הוא שישפוט? מי הוא שיגיד לי איך לחיות את החיים שלי? או מה שנשאר מהם לפחות... הנסיעה עברה בזריזות, בלי ששמתי לב כבר היינו בחנייה מתחת לדירה, ראם דומם את הרכב, יצא, פתח לי את הדלת ועזר לי לעמוד. בהיתי בו לרגע, מלמלתי תודה והתחלתי ללכת לכיוון הדלת כשנזכרתי פתאום "איפה אתה גר בכלל? יש לך איך לחזור הביתה?" "חבר יבוא לאסוף אותי, אל תדאגי לי" "אוקיי אז... תודה רבה ראם, מניחה שהצלת לי את החיים, בערך.." "עדיין לא אמרת לי איך קוראים לך" הוא אמר וקמטי צחוק הופיעו סביב עיניו "לילך" עניתי "לילה טוב לילך" לילה טוב ראם" אמרתי ועליתי הביתה.
בלילה לא הצלחתי להירדם, ראם לא יצא לי מהראש, המבט שלו, הדברים שהוא אמר, הצטערתי מעט שלא הצעתי לו לעלות אבל פסלתי את הרעיון מיד, כיביתי את המחשבות ולפנות בוקר נרדמתי.
בבוקר חיכו לי פרחים מהגינה בכניסה לביתי עם פתק בו היה כתוב "החיים קצרים מידי והעולם גדול מידי כדי לוותר ברגע שקשה, ראם" חיוך התפשט על פני, שמתי את הפתק בכיס המעיל, את הפרחים בכוס מים ויצאתי לעבודה.
השבועות שאחרי המשיכו כרגיל, לא סיפרתי לאף אחד על המחלה, המשכתי בשגרה אבל ההפתעות הקטנות לא הפסיקו להגיע, כל פעם משהו משעשע עם משפט עידוד כזה או אחר.
ההפתעה הגדולה ביותר הייתה בשבוע השלישי, חזרתי הביתה והאם חיכה בכניסה, לבוש חליפה ופרח בידו. הוא היה יפה יותר ממה שזכרתי, גבוה, עדין וחיוך מתוק על פניו. ההלם שהרגשתי כנראה הופיע במבטי כי הוא פרץ בצחוק חסר מעצורים "חבל שלא צילמתי אותך" הצליח להשחיל בין צחוק לנשימה. לא ידעתי איך להגיב, בהתחלה נעלבתי מעט אבל לבסוף הצטרפתי לצחוקו הסוחף. "לא תזמיני אותי להכנס?" שאל כשנרגענו "אממ בטח" התבלבלתי לרגע ופתחתי את הדלת "רוצה לשתות משהו?" "תאמת שזה בדיוק מה שבאתי לשאול אותך. תצאי איתי לשתות משהו?" "כן" אמרתי בלי לחשוב "לאן יוצאים?" "הפתעה" "נוווו" אמרתי והוספתי מבט מתחנן "את לא צריכה להתחיל להתארגן?" הוא אמר וקרץ "אני מחכה". הדייט היה מדהים, ישבנו בפאב אינטימי ושקט על חוף הים, ראם היה מצחיק וקשוב והשיחה לא עצרה לרגע, מסתבר שהוא בדיוק חזר משנה טיול בחו"ל אחרי שהחליט לפרוש מלימודי עריכת דין ועכשיו הוא מחפש את העבודה הנכונה בשבילו, משהו שירגש אותו ולא את הוריו. קינאתי באומץ שלו כל כך, מעולם לא טסתי ליותר משבוע, החיים שלי תוכננו בקפידה לפי הנורמה, לפחות עד הבשורה. בסוף הערב ראם ליווה אותי הביתה "תודה על הערב" אמרתי כשפתחתי את הדלת והרגשתי את לחיי מתחממות "היה נפלא" הוא לא ענה, הביט בי לרגע ואז תפס את פני ונישק בלהט "למה אתה עושה את זה?" שאלתי בלי לחשוב כששפתינו התנתקו "מה זאת אומרת?" הוא שאל בשעשוע כאילו זה מובן מאליו "את מוצאת חן בעיני, את משעשעת אותי והחיים קצרים מידי כדי לפספס" "החיים באמת קצרים מידי" מלמלתי יותר לעצמי מאשר לו "צאי איתי מחר לארוחת ערב?" "אבל" "מה כבר יש לך להפסיד?" קטע אותי לפני שהספקתי להתנגד "אז תבטיח לי משהו אחד" אמרתי "אני מקשיב" "תבטיח שלא תתאהב בי" "ניפגש מחר בשמונה" הוא חייך נישק אותי שוב, בעדינות והלך. בחודש הראשון עוד עשיתי לו בעיות, כל פגישה מחדש הזהרתי אותו שזאת הפגישה האחרונה וכל פעם הוא היה מנשק אותי ומשתיק אותי, משכיח ממני את כל הטיעונים המאוד הגיוניים שלי. בחודש השני כבר לא יכולתי להתנגד, חיכיתי בקוצר רוח לכל פגישה שלנו, השתוקקתי לחום שלו, השיחות איתו ריגשו אותי, השם שלו על המסך שלי היה גורם לי לחייך ולהסמיק, שכנעתי את עצמי שזאת לא התאהבות, פשוט כיף לנו ביחד. בבדיקות הרופאים היו המומים, המצב עדיין היה רע אבל קיבלתי הארכת זמן.
בחודש הרביעי ראם הפתיע אותי בכרטיסים להופעה של הלהקה האהובה עלי ולא הסכים לספר לי מאיפה הוא השיג אותם כי כשבדקתי הכרטיסים נגמרו מזמן.
התפרענו כל הלילה, רקדנו, שרנו, צעקנו וקפצנו. באחד השירים עצרתי לרגע והסתכלתי עליו, הוא היה כל כך יפה, מאושר, חסר דאגות. "אני אוהבת אותך" אמרתי בלי שישמע והחלטתי שהיום אני מנתקת את הקשר, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה, לא כשאני עוד מעט נעלמת, לתמיד...
ההופעה נגמרה ועלינו לרכב צוחקים ומתנדנדים מאושר. חשבתי שהוא יניע וניסע אבל הוא עצר ובהה בי דקה ארוכה עם חיוך מאוזן לאוזן. הלב שלי פעם חזק כל כך שחשבתי שהוא עוד שניה קופץ ממקומו. רכנתי אליו ונישקתי אותו, הנשיקה הייתה עדינה בהתחלה אבל תוך שניות הפכה לנשיקה לוהטת מלאה בתשוקה ואהבה. "בואי ניקח אותך הביתה" הוא אמר, מעביר קווצת שיער מהמצח שלי לאחותי האוזן. "תודה על ההופעה, היה מושלם!" אמרתי בהתלהבות אחרי דקות ארוכות של נסיעה שקטה. הוא חייך ולא אמר מילה "הכל בסדר?" שאלתי אותו "לא נהנית?" "אני אוהב אותך" הוא אמר בשקט "אתה מה?" שאלתי, מסרבת להבין, דמעות התחילו לחנוק את גרוני וההחלטה שעשיתי רק לפני שעה הכבידה עלי "אני אוהב אותך!" הוא אמר בביטחון "אתה לא אוהב אותי!" קולי נשבר "הבטחת שלא תתאהב בי!" הדמעות שחנקו אותי פרצו ללא שליטה "אני יודע" הוא אמר, קולו שקט, רגוע "אני אומר את זה לעצמי מהיום שנפגשנו, מנסה לא להתקרב, לברוח, אבל את ממשיכה למשוך אותי אליך, כמו מגנט" "אנחנו צריכים להתרחק" קולי היה קר, חותך "לא!" הוא אמר בהחלטיות "מה?" שאלתי מבולבלת, לא ציפיתי שהוא יתנגד "אני לא עוזב אותך!" "למה?" נשכתי את שפתי כדי לעצור את הבכי "אתה לא מבין שאתה פוגע בעצמך?" "ממש לא אכפת לי!" הוא אמר והסיט את מבטו מהכביש אלי "תביני, לא אכפת לי מעצמי! אני אוהב אותך ואני רוצה להיות איתך עד המוות גם אם הוא מחר וגם אם עוד מאה שנה!" "ראם תסתכל על הכביש!" צרחתי כששמתי לב לאורות שהתקרבו אלינו במהירות מהצד אבל כבר היה מאוחר מידי...
המשאית פגעה בסובארו במהירות של 100 קמ"ש, הרכב איבד שליטה ועף היישר מעבר למעקה הבטיחות לא משאיר כלום מלבד הרס והבטחה שראם ולילך יהיו ביחד עד המוות, גם אם הוא עוד מאה שנה וגם אם עכשיו....

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nogah Zaken עקוב אחר Nogah
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
סיפור יפה ומרתק
הגב
דווח
לין ♥ ♥♥
לין ♥ ♥♥
ואוו צמרמורת ..
סוף לא צפוי ומרגש.
הגב
דווח
Nogah Zaken
Nogah Zaken
תודה (:
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Nogah Zaken
לחברה של האקס שלי
לחברה של האקס שלי
מאת: Nogah Zaken
והיא עולה לגג
והיא עולה לגג
מאת: Nogah Zaken
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: Nogah Zaken
לא בקטע כזה
לא בקטע כזה
מאת: Nogah Zaken
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D