כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

כאב ואלכוהול

בין מבחן למבחן, בין מסע כומתה לאימון קרב - הייתה שם מערכת יחסים שפרחה.

יום אחרי יום הטבעתי את היגון באלכוהול. והיא כבר לא יכלה להסתכל לי בעיניים.
מצאתי משהו מרגיע בכוס וודקה בתחילת הערב הראשון אחרי המקרה. כשהבנתי.
למדתי לקרוא אנשים. מי צבוע, למי באמת אכפת ומי סתם מרחם וממשיך הלאה.
למדתי לקרוא גם אותה. במיוחד באותו היום שהיא ליוותה אותי למרכז הגמילה בנתניה.
"רחוק מהבית" היא מלמלה כשיצאנו מהרכב. "ורחוק מהלב" השלמתי אותה כשכמעט פרצה בבכי.
רגע לפני שנכנסתי זיהיתי מבט ששבר אותי. היא הייתה מאוכזבת ממני.
מהלוחם שהכירה כשהייתה בכיתה יא' בשיא הבגרויות שלה, כשעוד הייתה ילדה שסתם השתחצנה בפני חברותיה שחבר שלה קרבי.
בין מבחן למבחן, בין מסע כומתה לאימון קרב - הייתה שם מערכת יחסים שפרחה.
הייתה שם ילדה בת 17 שחיכתה ללוחם שלה בבית כשסגר 28 במקום לצאת למועדון כמו כל החברות שלה.
ופתאום ראיתי אישה בת 20 שאת שנותיה היפות ביותר הקדישה בלטפל בגבר בן 23 שיצא מעזה חצי מת.
בכניסה למרכז הגמילה ראיתי את עינייה העייפות, הנפוחות והמאוכזבות. הייתי שיכור, אפילו באותו היום.
כל מערכת היחסים שלנו רצה כמו סרט שחור לבן בתוך עיני הדבש הגדולות שלה.
הרגעים בהם החזיקה את ידי כשהייתי בתרדמת,
כשלקחה אותי הביתה ודאגה לקלח אותי כל יום מבלי לפגוע בפציעה.
דאגה להגיש לי אוכל חם וטרי, עם כיכר לחם וכוס קולה שבאחד הימים השתנתה לבירה. ומבירה לוודקה. מוודקה לכל דבר שיש בו אלכוהול. מה שהיה בבית. רק לשכוח.
היא הבינה.
איבדתי את כולם כשאני נשארתי חי.
והיא הבינה.
היא חיבקה אותי בלילות של סיוטים מאותם הפיצוצים, ניגבה לי את הדמעות בהתפרצויות הבכי על החברים שלא הספיקו לזוז מטר והתפוצצו.
עד שהאלכוהול כבר נהיה המקום הבטוח שלי, היא כבר הייתה עייפה.
חזקה, אבל עייפה. אבל למרות הכל היא עדיין ניסתה לגמול אותי בבית לבד. לקחה אותי לסדנאות ולשיחות אצל המומחים ביותר. שיחות נפש בכל ערב כשהייתה חוזרת אחרי עוד יום עמוס בעבודה.
כשהבינה שאין ברירה, הציבה לי עובדה. לקחה אותי למרכז.
כשראיתי אותה הולכת בצעדים מהירים רציתי לצעוק לה שתחכה, שלא הספקתי להפרד ממנה כמו שצריך. אבל אז הבנתי שהיא לא רוצה להפרד כמו שצריך. היא רק רוצה ללכת.
והאכזבה שבעיניה שינתה אותי.
הסיוטים היו נסבלים כי נזכרתי בחיוך שלה, והזכרון מהלילות בעזה כבר לא היה כואב כל כך.
בפינה מסויימת בלב, תפס כאב חדש.
הגעגוע אליה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

קריסטין . עקוב אחר קריסטין
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yaelg :)
Yaelg :)
את מדהימה
הגב
דווח
מקום לפרוק ו
מקום לפרוק ו
מרגש.
הגב
דווח
Austin Brock
Austin Brock
ריגשת אותי ברמה מטורפת
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
קריסטין .
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
אם זה גורל - עוד נפגש.
אם זה גורל - עוד נפגש.
מאת: קריסטין .
האישה המושלמת
האישה המושלמת
מאת: קריסטין .
מלחמה
גן עדן של לוחמים
גן עדן של לוחמים
מאת: Zak Simon
קָטָן שֶׁלִּי ♥
קָטָן שֶׁלִּי ♥
מאת: ימית טייב
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz