כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

על שקיעה וכנסייה

הרגשתי טיפות יורדות בקצב מהיר יותר ויתר ואחרי כמה דקות של טפטוף התחיל גשם של ממש, אז חיפשתי מחסה לכמה דקות... ראיתי שהדלת של הכנסייה פתוחה אז נכנסתי פנימה. ברקע השיר ghost that we knew... האקוסטיקה הגבוהה של הכנסייה נתנה הד כמעט אלוהי לשיר הזה. הייתי לבד בכנסייה... לא תיירים, לא מתפללים נוספים, לא כומר. רק אני, הספסלים הריקים והסאונד האלוהי הזה של שיר שגם באופן רגיל ונורמלי גורם לי לעור ברווז בכל הגוף.

החלטתי שלהישאר בהוסטל יהיה בזבוז של זמן, ושאני אתחיל ללכת לכיוון הרכבל שמעלה לתצפית ואז כבר אני אראה מה מצב השמיים והשמש. מהבוקר שני אלה שיחקו תופסת- והיה נראה שלמרות השמיים הבהירים של מהלך היום מה שעתיד לקרות זה שהעננים יכסו את השמש ויגרמו לכך שהשקיעה היום תהיה בינונית מינוס.
ההליכה לשם הייתה הרבה יותר ארוכה ממה שזכרתי אותה בפעם הקודמת שהייתי פה בעיר לפני חודש וחצי. הגעתי לעמדת התשלום והיה נראה שלכרטיסן אין יותר מדי עבודה בערב שכזה... הייתי ברכבל לבד לגמרי- רק אני והבחור שמפעיל אותו. הגעתי למעלה והנשימה הפכה כבדה באופן מיידי כיאה למי שנמצא בגובה 3200 מטר מעל פני הים. טיפסתי מעט מדרגות והגעתי מתנשף קלות לנקודת תצפית שנמצאת מתחת למדרגות של מבנה לבן וגדול. זו כנסיית מונסרט שאפשר לראות כמעט מכל נקודה בבוגוטה. ארבעים דקות ישבתי ובהיתי בשקיעה יפהפייה. האובך הכבד שמאפיין את בוגוטה העכיר את הראות אבל בו בזמן גרם לצבעים שהתערבבו עם האור של השמש להיות מיוחדים יותר. שמתי לי קצת מוזיקה שאני אוהב כדי לצבוע את האווירה ולהפוך שוב את הלבד שלי לטוב יותר... כי כששקט אז זה בודד, וכשיש לי מוזיקה שמתנגנת ברקע זה שוב מרגיש כמו לככב בסרט על החיים שלי. כמובן ששמתי את כל האלבומים של ממפורד אנד סאנז בשאפל. מעטים האנשים שיצליחו להבין איך אפשר לשמוע שוב ושוב ושוב כל יום את אותם שירים ולא להתחרפן- אבל כמו שאני אומר לכל מי ששואל: אני מרגיש שהם הפסקול של חיי ובפרט הפסקול של הטיול הזה. ישבתי שם כל כך הרבה זמן בלי להרגיש- רק בוהה בנוף ומנסה לקלוט רגעים במצלמה או בעין.

הרגשתי טיפות יורדות בקצב מהיר יותר ויותר ואחרי כמה דקות של טפטוף התחיל גשם של ממש, אז חיפשתי מחסה לכמה דקות... ראיתי שהדלת של הכנסייה פתוחה אז נכנסתי פנימה. ברקע השיר ghost that we knew... האקוסטיקה הגבוהה של הכנסייה נתנה הד כמעט אלוהי לשיר הזה. הייתי לבד בכנסייה... לא תיירים, לא מתפללים נוספים, לא כומר. רק אני, הספסלים הריקים והסאונד האלוהי הזה של שיר שגם באופן רגיל ונורמלי גורם לי לעור ברווז בכל הגוף.

(מומלץ לשמוע עם השיר כדי להיכנס לסיטואציה)

הייתה בחווייה הזו סוג של חווייה רוחנית- משהו מעצים, משהו שקירב אותי לאלוהים שאני כל כך אוהב לחפש... ואולי סתם תחושת התרגשות בלתי רגילה במרכז החזה. אני מתסרט את עצמי בשאלה אם זה בסדר בכלל שכנסייה גרמה לי לתחושה הזו ולא איזה בית כנסת? ואז עניתי לעצמי שזה בכלל לא משנה מה גרם ל לחוות את זה... זה לא אכפת מה גרם לי להארה הזו כל עוד היא עושה לי טוב. אין לי יכולת אמיתית להסביר את מה שעבר לי בגוף עם הקול הכל כך מיוחד של מרקוס ממפורד והאקוסטיקה שהייתה במבנה הזה. השקיעה המעורפלת שיש עכשיו בחוץ רק העצימה את כל החווייה הזו. השמיים בצבע כתום וצהוב בהיר, לפרקים יש שם גם ורוד. הראות קצרה בגלל האובך והעננים הנמוכים- אבל היה בשקיעה הזו משהו מיסטי- ממכר.

השקיעה בבוגוטה- חווייה מיסטית בפני עצמה
השקיעה בבוגוטה- חווייה מיסטית בפני עצמה

ישבתי שם בכנסייה כמה דקות והתמכרתי לסאונד ולתחושה, ללבד הטוב הזה שמלווה אותי כבר כמה שבועות טובים...

אין ספק בזה, אני והבדידות שלי חזרנו לקשר רומנטי,
ובינתיים זה כיף.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Zo Zo
Zo Zo
הרגשתי שאני שם. יפיפה
הגב
דווח
Hila B
Hila B
איך אתה יודע להכניס לאווירה זה משהו.
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D