כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

החיים קצרים מידי בשביל משחקי אגו

מי כמוני יודע...

את האהבה הגדולה של החיים שלי הכרתי בפייסבוק.
בדיוק חזרתי ממשמרת לילה, זה היה אחרי חצות, הגוף המחורבן שלי סירב ליפול לשינה, אז שכבתי במיטה והעברתי את הזמן בפייסבוק.
בעודי מדפדף, מישהי בשם נועה הופיעה לי ב'הצעות חברים', בתמונה קטנה של פיקסל על פיקסל אפשר היה לראות כמה היא יפה, אז נכנסתי לפרופיל שלה, סקרתי אותה מכף רגל ועד ראש, כמו סטוקר חולני. בחיי, בחיים לא ראיתי יופי כזה. יהלום. זהב.
שלחתי לנועה בקשת חברות והמשכתי בשלי. אחרי חצי שעה של מוזיקה, נרדמתי.
בבוקר, הרעש המעצבן הזה של ההודעה בפייסבוק העיר אותי, "מכירים?", היה כתוב בהודעה, "מה לעזאזל?" אמרתי לעצמי, ואז הבנתי, זאת היהלום ששלחתי לה בקשת חברות אמש. "לא", השבתי לה, עם קרירות של בוקר. "אז למה הוספת אותי?", היא שלחה בחזרה, עם תוקפנות שיכולתי להרגיש דרך המסך. לא יודע למה, אבל החלטתי להיות כן, נקי ממסכות, אולי זה כי היה בוקר, אז שלחתי לה "כי את מדהימה, נועה". במשך כ-8 דקות ראיתי את נועה "מקלידה, מקלידה", ומוחקת, וככה זה המשיך. נשבע שיכולתי לשמוע את מעטפת התוקפנות נסדקת מעט, כנראה שגם לאחת יפה כמו נועה קשה לקבל מחמאות. אחרי שציפיתי למגילה, נועה שלחה לי "אוקיי, תודה". החלטתי לקחת צעד קדימה ושאלתי אותה אם "יש לך מקום בלב לעוד מישהו, או שהמקום כבר תפוס?", להפתעתי נועה השיבה "יש לי מקום". די במהירות הפעם.
אחרי שעה של התכתבות, שגרמה לי להרגיש כאילו אני על ענן בגן עדן, קבענו להיפגש במסעדה בערב.
בערב הגעתי למסעדה, ישבתי בשולחן שסידרתי לנו מבעוד מועד, חיכיתי לנועה. ואז היא הגיעה, אלוהים, הרגשתי את הורידים והעורקים שלי רועדים מהיופי שלה. להסתכל על נועה זה מסאז' לעיניים, היא כ"כ יפה. קמתי לחבק אותה, ואז התיישבנו.
גיליתי שאנחנו ניגודים, בהכל. אך למרות זאת, הייתה זרימה שוטפת, לא הייתה שתיקה מביכה אחת.
כשהמלצר הגיע עם התפריט, אמרתי לנועה שתבחר את המנה הכי יקרה שבו, ניסיתי להרשים אותה, למרות שאין לי גרוש על התחת.
נועה לא בחרה את המנה הכי יקרה, למעשה היא כמעט לא אכלה, רק הסתכלה עליי אוכל. עשיתי לה פרצופים, העלתי לה חיוך, הצחוק של נועה הוא המוסיקה הכי יפה שהאוזניים שלי שמעו אי פעם. ככה העברנו את הערב, קבענו להיפגש שוב פעם, עוד יומיים, באותו מקום.
יומיים קשים הם היו, בחיים לא חשבתי שכ"כ אתגעגע לבן אדם שלפני רגע לא היה בחיים שלי.
ביום שהיינו אמורים להיפגש, נועה הודיעה לי שהיא נאלצת לבטל, כי היא חולה. התבאסתי רצח. הלב שלי צרח מגעגוע.
החלטתי להפתיע את נועה וללכת אליה הביתה, להרים שם ארוחה שתעלה לה חיוך ואולי תגרש את החולי מהגוף שלה.
כשנועה פתחה לי את הדלת היא הייתה בהלם, "היי, מה אתה עושה פה?", היא שאלה אותי, "באתי לנסות לעזור לך להרגיש יותר טוב", עניתי וקפצתי פנימה. בישלנו ביחד, אני הכנתי פסטה ושניצל, ונועה הכינה את הסלט. נועה לא הפסיקה לחייך באותו ערב, ראיתי שהיא מתחילה לחזור לעצמה. רציתי להכיר אותה יותר טוב ושאלתי על המשפחה שלה, העובדה שהיא חולה ולבד בבית הייתה מוזרה לי, נועה סיפרה לי שהיא יתומה, בת יחידה, ללא אחים. הרגשתי הזדהות, כי גם אני בן יחיד וחצי יתום, אמי נפטרה לפני שנתיים וחצי ואבא שלי נטש אותי ממזמן ומאז אנחנו לא בקשר. כל אותו ערב נועה ניסתה לשכנע אותי להתפייס עם אבי, היא ניסתה להחדיר לי ש'משפחה זה הכל בחיים', אבל אטמתי אוזניים, לא רציתי לשמוע, "החיים קצרים מידי בשביל משחקי אגו", היא אמרה לי, אבל כנראה שהאגו גדול ממני.
באותו יום החלטתי לחזור הביתה ברגל, להתענג על הערב טיפה יותר.
היום אני ונועה חוגגים 6 שנים ביחד, 6 שנים שאפשר לחלק אותם ל-2, החיים לפני הסרטן והחיים אחרי. הסרטן התגלה אצל נועה לפני חצי שנה, מאז היא לא אותה אחת שהייתה אז, הסרטן לקח ממנה את שמחת החיים, איפר את הפנים שלה בעצב. העיניים שלי מדממות כשהן רואות איך הסרטן מכרסם את האישה של החיים שלי. אני מנסה להראות חוזק מול נועה, אבל הלילות שלי קשוחים מאוד.
הרופאים אמרו שזה סופני ושיש לנועה רק עוד שבועיים לראות שמיים, שמש, ירח וכוכבים. אבל האהבה שלי לביאה והיא האריכה את השבועיים האלה בכמה חודשים. כי כזו היא, לוחמת, פייטרית, הפסקול של חיי היא נועה.
מה שאני אוהב בנועה יותר מכל זה את האופטימיות שלה, פעם, כשמישהי מהלימודים העתיקה מנועה עבודה והציגה אותה כשלה, אני נהייתי אדום מעצבים, ונועה? היא הייתה הרגועה באדם. "החיקוי הוא הדרך הטובה ביותר להחמיא למקור", היא אמרה לי. כזו היא נועה, באוקיינוס של רוע היא תדע למצוא טיפה של טוב. הכי מוזר לי להתעורר בבוקר בלי השיער הארוך שלה על הפנים שלי, זה חסר לי.
נועה איבדה את החשק לחייך, לאכול, האהבה שלי נובלת, והידיים שלי קשורות. חוסר אונים שגורם לך לרצות למות.
נקודת המפנה הייתה כאשר הרופאים דיברו על סיכוי, אומנם קלוש, שנועה תנצח את המחלה.
דווקא אז, בשיא האופטימיות, נועה שלי הלכה לעולמה. קברתי את האישה של חיי, קברתי חלק ממני.
כל הגוף שלי צורח מכאב, וזה כאב שעדיין לא המציאו לו תרופה.
שבועיים אחרי מותה של נועה, מצאתי את עצמי בפייסבוק, מקום שלא הייתי בו המון זמן.
מבין כל האלף הודעות שחיכו לי שם, הייתה הודעה אחת, מנועה, הכותרת הייתה "מכירים?":
"היי נסיך שלי, מעולם לא היה לי סיכוי, ביקשתי מהרופאים שיגרמו לך להיות אופטימי לרגע, כדי שתקבל את המוות שלי בהלם. אוהבת, כבר מתגעגעת".
בהודעה היה מצורף שובר למסעדה, אותה מסעדה שאני ונועה נפגשנו בה לראשונה, בהזמנה היה מקום ל-2, לי ולאבא שלי. עם הכיתוב "החיים קצרים מידי בשביל משחקי אגו".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Elyasaf Ezra עקוב אחר Elyasaf
שמור סיפור
לסיפור זה 17 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
השם שלי הוא ..
השם שלי הוא ..
הכתיבה שלך מרגשת ומרתקת , באמת וואו
הגב
דווח
Eran Savi
Eran Savi
כל כמה זמן חוזר לקרוא את הסיפור הזה, לפי דעתי אתה הכותב מספר אחד במדינה, שאפו אחי.
הגב
דווח
Elyasaf Ezra
Elyasaf Ezra
תודה אחי
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרגש
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
להרוויח את עצמי מחדש
להרוויח את עצמי מחדש
מאת: Kipod Kipod
התאהבתי בשמנה.
התאהבתי בשמנה.
מאת: Rom Eliaz
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay