כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

מה למדתי?

גיליתי שאני אגואיסט של טיול, אבל זה בסדר, כי זו המטרה של הטיול הזה בסופו של דבר לא? להיות בשביל עצמך ולדאוג לעצמך, לדאוג לאינטרסים שלך ובעצם למה שבא לך. גיליתי שאני שיפוטי בקטע מחריד, מתנשא בקטע נורא, אבל צודק ברוב המקרים שבהם האינטואיציה הראשונית שלי חושבת משהו על מישהו. גיליתי שאני חי בסרט ובגלל זה אני רוצה שכל דבר יקרה בדרמטיות. גיליתי שאני אוהב את אלה שאני אוהב אהבת נפש- לפעמים יותר משאני אוהב את עצמי, וסולד סלידה עמוקה מאלה שאני לא אוהב.

הטיול הזה מעביר אותך שינויים כל כך תכופים וכל כך גדולים בתקופה כזאת קצרה שפתאום אחרי 23 שנים שאני חולק עם עצמי מוח ולב גיליתי בזמן לא ארוך יותר משיכולתי להבין. ואולי זה לא באמת ככה- אולי פשוט התחלתי לשים לב לדברים הקטנים... ואז כשהתחלתי לשים לב לדברים הקטנים כל מה שאני חושב שלמדתי על עצמי מגיע לי בבום גדול ובעוצמה.

גיליתי שאני אגואיסט של טיול, אבל זה בסדר, כי זו המטרה של הטיול הזה בסופו של דבר לא? להיות בשביל עצמך ולדאוג לעצמך, לדאוג לאינטרסים שלך ובעצם למה שבא לך. גיליתי שאני שיפוטי בקטע מחריד, מתנשא בקטע נורא, אבל צודק ברוב המקרים שבהם האינטואיציה הראשונית שלי חושבת משהו על מישהו. גיליתי שאני חי בסרט ובגלל זה אני רוצה שכל דבר יקרה בדרמטיות. גיליתי שאני אוהב את אלה שאני אוהב אהבת נפש- לפעמים יותר משאני אוהב את עצמי, וסולד סלידה עמוקה מאלה שאני לא אוהב.
גיליתי שאני חסר ביטחון ובעל ביטחון עצמי מוגזם באותה נשימה, גיליתי שאני תמיד צודק (אני לא! אני רק אוהב לחשוב ככה). גיליתי שהרבה אנשים יעזבו אותך ברגע שזה יהיה מעט לא נוח בעבורם והבנתי שיש את אלה שיחבקו אותך ברגע שאתה הכי צריך למרות שאתם מכירים רק כמה ימים בודדים. הבנתי שמוזיקה הופכת כל בדידות ריקה לסרט, כי פתאום יש פסקול למה שקורה סביבך. גיליתי שmumford and sons הם להקה שעושה לי בגוף מה שאף מוזיקאי לא עשה לי מעולם. הבנתי מה זה חופש אמיתי, מה זה אומר לחיות את ההאקונה מטטה. גיליתי שילדים קטנים שעושים רעש ובוכים מעבירים אותי על דעתי ברמה הכי קשה שיש, גיליתי שאני שונא אותם ורוצה להוציא להם את מיתרי הקול עם מזלג אבל כשאחד מהם יסתכל לי בעיניים אני אמס. גיליתי שאני רגשן ובוכה בקלות. ממש בקלות. גיליתי שמסיבות ומועדונים זה לא המקום הבטוח שלי ושלשבת עם כמה חברים במקום שקט או על תצפית מול נוף משגע הם הבילוי המועדף עלי. הבנתי שאני שונא אלכוהול- וכנראה אף פעם לא באמת אהבתי, פשוט נפל לי האסימון שקולה זה הרבה יותר טעים לי. אם כבר קולה, אז גיליתי שלאינקה-קולה של פרו יש טעם של המשחת שיניים של טום וג׳רי (הקרדיט על הגילוי לעמרי הלל). הבנתי למה בנות חוזרות 10 קילו יותר לארץ ומה מוביל לזה. גיליתי שככל שברכת יום הולדת בוואצפ מלאה באימוג׳יז ככה היא יותר ריקה מתוכן אמיתי. גיליתי שאף מצלמה לא מסוגלת להעביר את מה שהעיניים רואות באמת. הבנתי שלאבד כרטיס אשראי זה באסה, אבל זה לא נורא, ולאבד כסף מזומן זה עוד יותר באסה, אבל זה גם לא נורא. גיליתי שבעייה שאפשר לפתור עם כסף היא לא באמת בעייה, ושלכל סיטואציה, גם זו שנראית הכי שחורה יש פיתרון די פשוט.
הבנתי שאני אוהב לעשות את הדברים בדרך שלי ושלרצות אנשים אחרים זה חרא. הבנתי שהגיע הזמן שאני ארצה קודם כל את עצמי- זה לקח לי חודש וחצי של טיול להבין שלרדוף אחרי האנשים שאני מטייל איתם לא יגשים לי את החלומות וכדאי שאני אהיה קודם כל בשביל עצמי . זה גרם לי גם להבין שכשאני עושה את הדברים כמו שאני רוצה ומאמין זה תמיד, אבל תמיד פועל לטובתי.

הבנתי שגעגוע זה הרגש הכי כואב שיש, ושיש (א)נשים שיכול(ות)ים לשלוט לי על הברז של הדמעות כאילו מדובר על הברז של המקלחת בבית שלהם. הבנתי שעל כל אושר שאתה חווה אתה משלם בטיפה עצב (אבל באמת טיפה).
ראיתי שאנשים שהגיחו לי לרגעים קצרים בטיול הם האנשים הכי מיוחדים שיש. גיליתי שיש אנשים שלעולם לא יחזירו לך באותו המטבע שבו טיפלת בהם ושהמטבע הפרואני ממש אבל ממש יפה. גיליתי שיש שלוש חברות שמחזיקות את כלכלת דרום אמריקה על הגב: claro, movistar וקוקה קולה. גיליתי שלהסתובב ברחוב עם סוודר בצבע אדום צעקני, שרוואל בצבע סגול לילך, כפכפים וגרביים בצבע ירוק/כתום בעת ובעונה אחת זה לגיטימי לגמרי.
גיליתי שאני בן אדם של שקיעות יותר מזריחות, הבנתי שאני אוהב את ההרים אבל לא מסוגל להתמודד עם גבהים כמו שצריך, ולמרות זאת, הכמיהה להגיע לפסגה תמיד תישאר. הבנתי שבג׳ונגל יש שקט קסום, כמעט מיסטי אפילו, והבנתי שהים נותן לי סטלה טבעית ומרגיע אותי עד לרמה של שלוות עולם.
גיליתי שאני משווק את החיים שלי בצורה די טובה כשמדובר על לספר אותם לאחרים והבנתי שערסל בחוף קאריבי זה הנוסחא למציאת האושר. גיליתי שאפשר למצוא ישראלי בכל מקום שלא תגיע אליו ביבשת, גם אם הוא הכי מבודד ושכוח אל שיש. ואם בישראלים עסקינן, אז הבנתי שישראלים אוהבים לדפוק ישראלים (ושכל אחד יקח את התובנה הזו למקום שנוח לו).

שמתי לב שאני לא יודע לטפח שני כשרונות בו זמנית- כשהכתיבה עובדת הצילום לא וכשהצילום עובד הכתיבה לא...

הבנתי ששדות תעופה עושים אותי חרדתי, אבל כשאני לבד בשדה תעופה אני מתמודד עם החרדה הזו טוב יותר. גיליתי שטרקים מעבירים בי מחשבות ששום דבר אחר לא מעביר בי. גיליתי שלהיות לבד זה שריר, וכמו כל שריר צריך לפתח אותו בשביל שהוא יעבוד בצורה טובה. הבנתי שהחברים שלי מהבית הם הדבר הכי הכי גדול שיש לי ושהם אלה שתמיד השאירו אותי שפוי. יותר מזה, הבנתי איזה השפעה עצומה יש לכל אחד ואחד מהם עלי כמו שאני היום ושכנראה חלק גדול מהאישיות שלי היום עוצב על ידם. עוד גיליתי שהחבר׳ה הקרובים (החבו) הם החבורה הכי מגניבה שקיימת מכל החבורות בעולם.
הבנתי שלאמא שלי יש את המקום הכי תומך בחיי, ושהיא כנראה האישה הכי חכמה שאני מכיר. הבנתי, אולי לראשונה בחיי כמה אני באמת אוהב את אחותי הקטנה והבנתי שכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות אבא בדיוק כמו אבא שלי, אבל בדיוק כמוהו!

גיליתי שפרו המדינה הכי יפה, וקולומביה המדינה הכי מיוחדת. גיליתי שהניו זילנדים הכי מצחיקים והאוסטרלים הכי מגניבים, שהקולומביאניות הכי יפות והקנדיות הכי חמודות. הבנתי שקוסקו היא הארץ המובטחת של המטיילים והבנתי שיש אנשים שיוצאים לטיול הזה כמו עוד מחוייבות שצריך לעשות, שבשבילם לצאת לטייל זה כמו לימודים באוניברסיטה או צבא, זה משהו שצריך להיעשות במסגרת שגרת החיים המוכתבת והידועה. גיליתי שלוקח עשר דקות להפסיד 100 סול בקזינו וזמן זהה להרוויח את אותו סכום. הבנתי שבשביל לחקור עיר צריך ללכת בה קילומטרים רבים ברגל. הבנתי גם שבללכת מסטול בעיר זרה באמצע הלילה יש הרגשת חופש בלתי רגילה. הבנתי שאנשים מקומיים ביבשת יעדיפו לעזור לך ולא לפגוע בך או לשדוד אותך (תובנה שנכונה גבי אנשים באופן כללי). וגם אם הם לא ידעו לעזור לך, אז הם כנראה יעשו את זה בחיוך, כי לא נעים להם שהם לא ידעו לעזור לך.

הבנתי שאני כמו כולם: כמו כולם נוסע לדרום אמריקה, כמו כולם חושב שאני מיוחד, כמו כולם רוצה שיזכרו אותי, כמו כולם חושב שכל שיר על לב שבור נכתב עלי, כמו כולם רוצה להישאר רלוונטי תמיד, כמו כולם רוצה להיראות וכמו כולם רוצה שיהיה לי טוב...

גיליתי שאני כמו כולם אבל שונה בתכלית, גיליתי שאני שונה מכולם אבל בדיוק אותו דבר.

בעצם, את הכל ידעתי לפני, או לפחות 90 אחוז... את הרוב המוחץ ממה שכתבתי פה כבר ידעתי על עצמי. כל הדברים פשוט הפכו בהירים יותר בחודשים האחרונים- כאילו שהערפל שהיה לי סביב כל השאלות האלה התבהר בגלל שהפכתי מרוכז בעצמי יותר... אפילו יותר מבדרך כלל.

כאילו שדבר כזה אפשרי בכלל... להיות מרוכז בעצמי יותר ממה שהייתי עד היום...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Rotem   Matarasso עקוב אחר Rotem
שמור סיפור
ספרים מאת Rotem   Matarasso Rotem Matarasso
צעד אחד אחרי אלוהים כשאדם מנסה למצוא את עצמו, בערך כמו שאני עושה כרגע, אז הוא מחפש תשובות לשאלות קיומיות ולדברים שגדולים ממנו. כשהוא לא מצליח למצוא את התשובות אז הוא מחפש במציאות את הדבר הזה שגדול ממנו, ואז הוא מוצא את אלוהים.
לפני שלוש שנים החלטתי שאני לא מוצא את אלוהים כמו שאבא שלי רצה שאראה אותו, כמו שסבא שלי ראה אותו וכמו שאמא שלא והאחיות שלי מוצאות אותו. בדרך של הדת, בדרך של לשמור שבת, לקיים מצוות ולהתפלל.
אלוהים זה מושג הרבה יותר גדול ממה שאנחנו בתור אנשים...
לפרטים נוספים
לסיפור זה 18 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
יומן הצדפה
יומן הצדפה
מהמם..
הגב
דווח
Lior Refael
Lior Refael
מהמם!
הגב
דווח
Kipod Kipod
Kipod Kipod
ואו איזה כתיבה חזקה!מתכנן לטוס אחרי השיחרור אאמץ את מה שרשמת!בין הטובים שקראתי!
הגב
דווח
טען עוד 17 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Rotem Matarasso
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
תרגיל בשיווק
תרגיל בשיווק
מאת: Rotem Matarasso
שלושה קצוות בעייה אחת
שלושה קצוות בעייה אחת
מאת: Rotem Matarasso
לא האחת שאהבתי
לא האחת שאהבתי
מאת: Rotem Matarasso
הרפתקאות
הדרך הבייתה
הדרך הבייתה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski