כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 2

אנחנו צריכים לדבר

מאמי עשיתי משהו שאני מתחרט עליו ואני לא יודע איך לספר, רציתי לשלוח לך הודעה שבה כתוב: "אנחנו צריכים לדבר" אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה לא משהו שאני בכלל רציתי... שלושת המילים האלה, אומרות בדרך סמויה את הדבר הנורא שעשיתי

מאמי עשיתי משהו שאני מתחרט עליו ואני לא יודע איך לספר
רציתי לשלוח לך הודעה שבה כתוב: "אנחנו צריכים לדבר"
אני לא יודע למה עשיתי את זה, זה לא משהו שאני בכלל רציתי...
שלושת המילים האלה, אומרות בדרך סמויה את הדבר הנורא שעשיתי
אני לא זוכר איך זה התחיל אבל אני זוכר טוב מאוד איך זה הסתיים
אני חייב לספר לך את האמת כי זו הבטחה שלנו שאני חייב לקיים
אבל משהו בתוך תוכי לא רוצה לספר
אולי זה הפחד שמה ששלי כבר לא יהיה שלי יותר

אולי זה בגלל שאני יודע שאת לא היית עושה את זה לי
אולי זה בגלל הפחד שתחשבי שאת לא יקרה בשבילי
אולי זה בגלל שכשאני יאמר את המילה הזאת את תבכי
וזה יהרוג אותי, כי אני אדע, שאני זה שפגעתי בך וזה בגללי
אולי זה בגלל שאני לא אוכל לגעת בך עם ידי
ברגע שאושיט אותה לעברך את תיקחי צעד ותתרחקי
אני מתחיל לדמם מהיד כי אני לא מפסיק להרביץ לקיר
שברתי את המראה כי אני לא מסוגל להסתכל על עצמי מסביר
אני רוצה ללכת אלייך עכשיו ולגמור עם זה כי אני סובל
אני יורק את מה שאני שותה ומקיא את מה שאני אוכל
כמו חולה אני מסתובב במסדרונות של הבית
מרגיש כמו נבלה שמחכה שיבוא לאכול אותה עיט
מרגיש כמו להבה שככל שעובר הזמן היא מתחילה לדעוך
אני הבן אדם היחיד שתמיד היית מסוגלת עליו לסמוך
וזה נגמר כי אני יודע שאמון אי אפשר לתקן
לא משנה כמה אני אשתנה, לא משנה כמה אני אתחנן

וזה כואב יותר, כי אני יודע שאת יודעת שאני לא כזה
אני לא מאלה שיתפתו בגלל בחורה שמראה להם קצת חזה
אני לא כמו האנשים האלה שמפחדים להיפרד כי זה כואב
מעדיף לישון לבד ולא לישון בידיים של מישהי שאני לא אוהב
אני לא כמו הגברים האלה שנפתחות להם העיניים
מלראות מישהי שבאה עם עקבים ועם אודם על השפתיים
אני לא מסוג הגברים האלה שיהיו מניאקים ויבריזו כשאת מחכה
אני כזה שרוצה לאהוב אותך כל יום ולעשות אותך מלכה
אני לא מהסוג הזה שאם קשה אז בורחים
ואם מישהו אמר סליחה אז הם ישר שוכחים
לא מהסוג הזה שיתחרטו בדיעבד על אותם מעשים
אני כזה שתמיד אומר: "אנשים צריכים לעמוד מאחורי מה שהם עושים"
והיום אני מרגיש כאילו אני מאותו סוג של אנשים
נפלתי לתוך החושך הזה, לתוך מאורה של נחשים
בבקשה אל תגידי את זה, בבקשה אל תאמרי לי לא
בבקשה תעזרי לי כי אני לא רוצה להישאר פה

מאמי את לא עונה לי ואני מתחיל להתחרפן
אני עובר על תמונות שלנו ועל פנייך מתבונן
ואפילו בתמונות אני לא יכול להסתכל לך בעיניים
אפילו על הדברים שלך שנמצאים אצלי אני לא יכול לשים עליהם ידיים
אני מתחיל להיגעל מעצמי אז אני נכנס להתקלח
אבל לא משנה כמה סבון אני שם, הריח שלה ממני לא בורח
אני מנסה לחשוב ולהקדים קצת את העתיד
אני מנסה לחשוב איך תגיבי למה שאגיד
אני לא יאמר סליחה כי זה לא מהמקרים שסליחה תעזור
אני אצטער כל חיי על הטעות הזאת במשך כל יום שיעבור
את בן אדם הרבה יותר טוב ממני וזה לא מגיע לך
בגלל זה שכשאת תלכי, אני אשתוק ולא אקרא לך
אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך כל כך וזה אמיתי
כנראה שאבא שלך צדק כשאמר לך שלא כדאי לך להיות איתי

אני יודע שהרסתי את כל מה שבמו ידיי בניתי
אני שונא את עצמי כל כך בגלל מה שעשיתי
את בטח תשאלי אותי למה ותרצי שאני אנסה להסביר
אבל אין לי תשובה לתת לך, אני לא יודע איך את המצב להגדיר
אני לא יודע מי אני, את עצמי אני כבר לא מכיר
היד השנייה שלי מתחילה לדמם כי שוב אני מרביץ לקיר
וזה מחמיר, התחושה הזאת מתחילה להתפשט
כמו מעין מחלה ואני לא מצליח למצוא תרופה ולהתעשת

אני יורד למטה לאימון ומתחיל עכשיו ריצה
מנסה לנחם את עצמי שאולי ככה התחושה תגיע לקיצה
ואני רץ כמה קילומטרים ומנסה לברוח מהסבל
אבל אני מרגיש שלא משנה מה אני יעשה, על המצח כתוב לי: "זבל!"
ועם התחבושות על הידיים אני נראה כמו מתאגרף
או יותר נכון כמו איזה אחד שברח מבית משוגעים כשהוא יחף
עולה חזרה הביתה ורואה שעדיין לא חזרת
פותח את הטלפון ורואה שהתקשרת
"חתיכת חרא אגואיסט תישא בתוצאות
כן אני מדבר אליך טמבל תנגב את הדמעות
הרסת הכל אה? אני רואה איך אתה מתחיל בזה לשקוע
מילא להרוס לעצמך את החיים אבל איך יכולת בה לפגוע?
אין פה אף אחד אידיוט, זה רק אתה פה שאיתי
כן אתה מדמיין... אבל מי אמר שזה לא אמיתי?
אפס קטן שלא תעז בכלל לנסות לדבר
אתה מאותם אנשים ששתיקה יפה להם יותר
תקשיב לי טוב קח ת'עצמך בידיים ותתעורר
נגמר להתחמק, תכתוב לה את זה, אתה לא במקרה משורר?
תקשיב, אני יודע שאתה מתחרט אבל זה משהו שאתה חייב לעשות
מה חשבת שתעשה משהו כזה ולא יהיו לכך השלכות?
לא מגיע לעצמך מישהי כזאת, מגיע לך שזה נגמר
היא בחיים לא הייתה עושה לך את אותו הדבר..."

כן, בחיים לא העליתי על דעתי שיום אחד תעשי משהו כזה
אני לא ידעתי איך לעכל את המילים כשאת פשוט בכית ואמרת לי את זה
ניסיתי היום לשים את עצמי בנעליים שלך ולראות שאולי איפשהו אוכל לסלוח
אבל יש ארבעה משפטים שאמרת לי שאני פשוט לא יכול לשכוח:
"מאמי עשיתי משהו שאני מתחרטת עליו ואני לא יודעת איך לספר...
רציתי לשלוח לך הודעה שבה כתוב: 'אנחנו צריכים לדבר'
אני לא יודעת למה עשיתי את זה, זה לא משהו שאני בכלל רציתי...
שלושת המילים האלה, אומרות בדרך סמויה את הדבר הנורא שעשיתי"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Guy Lanker עקוב אחר Guy
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כמעט אני
כמעט אני
וואו!!!!!! מרתק, מרגש, מדהים. וואו!
הגב
דווח
Guy Lanker
Guy Lanker
תודה רבהה ♥♥♥ :))
הגב
דווח
Natalia ❤️
Natalia ❤️
אני בהלם..מושלם
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Guy Lanker
חסר לי
חסר לי
מאת: Guy Lanker
תחזרי הביתה
תחזרי הביתה
מאת: Guy Lanker
המכתב
המכתב
מאת: Guy Lanker
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
את אוהבת אותי, אבל אותו יותר 3
מאת: Guy Lanker
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer