כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי סנטימנטים לבגדים

יש לי סנטימנטים לבגדים בארון שלי. אולי זה הסיבה לשאלת השאלות למה נשים מתבכיינות שאין להן מה ללבוש בעוד הארון מפוצץ בבגדים? אז זאת הסיבה הפרטית שלי.

"מה קורה קטנה? זוכרת שקבענו ברבע לשמונה? נכון, בהתחלה זה היה שבע וחצי, אני פשוט לוקח בחשבון את הפקקים שיהיו לי עד שאגיע אלייך. יש לך זמן, אני אדבר איתך כשאכנס לעיר."

אני מביטה במסך של הפלאפון, ההודעה נשלחה לפני 3 דקות. אני ותומר יוצאים כבר חודש וחצי. חודש וחצי של דבש. הכרנו דרך חברים משותפים. כבר בחמש דקות הראשונות של הדייט הראשון היה בינינו חיבור מטורף. וכל פעם שאנחנו מדברים, אף פעם לא משעמם. תמיד יש דברים חדשים שאני מגלה עליו והוא עליי. אתמול דיברנו על כך שהוא רוצה שנצא לעוד דייט. רשמי כזה, כמו שרואים בסרטים. אמרתי לו שמה שמנסים למכור לנו דרך המסכים בולשיט אחד גדול, ושאני מעדיפה את המציאות האותנטית. בלי כל התפאורה והייפוי שמסביב. כמה צפוי, הוא לא אמר ולא נתן שום רמז קלוש לאן אנחנו הולכים היום בערב. כנראה שהוא מתכוון להפתיע אותי, כמו שהוא אוהב לעשות.

אני זורקת את הפלאפון על המיטה ובוהה בקיר שמעליי. שוב לחשוב על בגד שצריך ללבוש. לא חגיגי מידי ולא פשוט מידי. ונוסף לכל פרשת ההתארגנות, יש את הקטע של האיפור. האמת שזה לא דבר שמטריד אותי במיוחד. אני לא מאותן בנות שמורחות שפכטל וטיח על הפנים שלהם. אני בעד היופי הטבעי. לא מסתירה ולא מתכוונת להסתיר שום פגם. ותומר דווקא סבבה עם העובדה שאני ממעטת להתאפר.

אחרי מה שנדמה כמו רבע שעה של בזבוז זמן, אני קמה בעצלתיים לעבר ארון הבגדים שלי, מלאה בסימני שאלה בקשר לבגדים שאלבש. כשאני פותחת אותו לרווחה, חלק מהבגדים נופלים עליי כמו גשם שחזאים לא ניבאו בתחזית. כמו גשם באמצע יולי. אני חייבת לעשות סדר בארון המבולגן הזה, המחשבה חלפה בראשי כמו רוח. הסיכוי שאני אתפנה לסדר ולמיין את כל הבגדים שלי שווה לסיכוי שממשלת ישראל תחליט להגיע לעמק השווה עם הערבים.

אני מרימה את הבגדים שנפלו מתוך הארון ופולטת אנחה ארוכה מידי כשעיניי חוזרות להביט בבלאגן שנגלה מולן. אני מודה. אני פשוט חסרת תקנה. זה לא שאני לא אוהבת סדר. כמו רבים כמוני, אני מסמפטת את הסדר. אני פשוט שונאת לעשות אותו. זה הכל.

רגע, יש לי וידוי נוסף. יש לי סנטימנטים לבגדים בארון שלי. אולי זה הסיבה לשאלת השאלות למה נשים מתבכיינות שאין להן מה ללבוש בעוד הארון מפוצץ בבגדים? אז זאת הסיבה הפרטית שלי.

אני שולפת את הבגד הראשון שלכד את עיניי. השמלה השחורה עם שרוולי התחרה. אני זוכרת בדיוק איך היא התווספה לאוסף השמלות שלי. זה היה בבוקר שישי, יצאתי עם מאיה לקניות לא מתוכננות בעליל. למען האמת, היא זו שהכריחה אותי לצאת מהבית, כי הייתי בדיכאון כרוני עקב הפרידה הקשה שהייתה לי מאביאל, החבר לשעבר. וממש במקרה, עברנו באיזו חנות קטנה, בוטיק בפינת 'משה דיין'. את הפרצופים המתחננים שמאיה עשתה לי אני לא אשכח. בסוף היא השיגה את מה שהיא רצתה. שאני אקנה את השמלה השחורה, כי לפי דבריה היא היתה 'פשוט מעלפת, וכאילו נתפרה ממש בשבילך וחסר לך אם את לא קונה אותה'. אני מחליטה בהחלטה של רגע לתלות אותה על קולב ולהחזיר אותה לארון. אין מצב שאני אלבש אותה. היא מזכירה לי קצת יותר מידי את אביאל. ואני מנסה כמה שיותר לשכוח ממנו. כולל את ההשלכות שבאו לאחר הפרידה.

הדבר הבא שאני מחזיקה בין הידיים היא החצאית הפרחונית שלי. מצחיק, כי סיפרתי לתומר על האובססיה שלי לפרחים, ומאז כל פעם הוא קורא לי 'שושנה' בתור כינוי חיבה. לפעמים זה קצת מציק, אבל כבר התרגלתי. את החצאית הזו קניתי באיטליה, כשנסעתי עם מאיה לטיול שאחרי השירות הצבאי. כשחזרתי מהטיול, לא הסכמתי לתלות אותה בתוך הארון במשך שבוע שלם. פשוט הנחתי אותה על הכיסא שלי ורק מבט קצרצר בה הספיק להעלות בי זכרונות על החוויות שמאיה ואני אספנו. קיפלתי את החצאית הזו בצורה מדויקת שכל כך לא אופיינית לי, והנחתי אותה על שולחן הכתיבה שלי, בידיעה ברורה שאני הולכת לסדר את הארון הזה. במוקדם או במאוחר.

דפדוף קל בין ערימות הבגדים המגושמות גרם לי להיתקל בעוד בגדים שמעלים בי נשכחות. הגופיה עם הדפס הגולגולת שקיבלתי במתנה מאלון, הידיד מנס ציונה. החולצת פייטים האפורה שקניתי בירושלים, לפני היציאה עם החברות לחגיגת ה'חוקיות' של ענת, מהכיתה המקבילה בשכבת י"ב. את החולצה גדולת המימדים שאביאל השאיר אצלי, שהייתי מתכרבלת בה ימים שלמים אחרי הפרידה, כאילו מנסה לנחם את עצמי שהוא עוד יחזור. לא נגעתי בה חודשים, וכנראה הריח שלו שהיה דבוק בה כבר התנדף מזמן. את בגד הים שמאיה, איך לא, הכריחה אותי לקנות כי הדוגמא שלו לפי דעתה הייתה 'פשוט מעלפת, וכאילו נתפרה ממש בשבילך וחסר לך אם את לא קונה'...

צלצול הפלאפון שלי קטע את המחשבות והציל אותי מהתביעה של עצמי בים החלומות בהקיץ.

"שושנה שלי מה קורה? את מוכנה?"
"איזה מוכנה... כבר הגעת?"
"כן אני מתחת לבית שלך. מה קורה איתך?"
שיט. לא מצאתי מה ללבוש ואני רחוקה מלהיות מוכנה.
"כל כך מהר? אני עדיין לא סגורה על מה ללבוש ו-"
אני מסוגלת לשמוע את החיוך שבקולו כשהוא עונה לי. "סתם צוחק.. אני עוד רבע שעה אצלך. את תספיקי?"
"אני אספיק תוך רבע שעה. אל תדאג"
"אני אף פעם לא דואג קטנה. אני כבר אסמס לך כשאני אהיה מתחת לבית שלך."

בסופה של התלבטות ארוכה, חטפתי את החולצה והמכנס שבצבצו אי שם מתחת לכל הר הבגדים, וטסתי להתקלח, בעוד מחוג השניות מתקתק בראשי ומזכיר לי להזדרז. כשאחזור מהדייט, נרקמה ההחלטה בראשי, אני כבר אסדר סופית את הארון. יש בו יותר מידי בגדים שיש לי סנטימנטים אליהם. והגיע הזמן לסנן קצת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

A C עקוב אחר A
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
עידית לוי
עידית לוי
כתיבה רהוטה ומדוייקת.
נפלא.
הגב
דווח
A C
A C
תודה רבה מקסימה! שמחה שאהבת ❤
הגב
דווח
Coral Goldner
Coral Goldner
את כותבת מדהים! כיף לקרוא :)
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
לפעמים בא לי להיות אופלייה
לפעמים בא לי להיות אופלייה
מאת: תמר בנט
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
מאת: תמר בנט
אליקים טויל
אליקים טויל
מאת: Eli Tuil
אני זוכרת
אני זוכרת
מאת: Love him Too much
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan