כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

חבר שלי נכה רגשית

בהתחלה צחקתי ובמשך כמה ימים בכיתי. לא ידעתי איך להתמודד עם אוראל, לא ידעתי איך להתמודד עם המצב הזה שלא ראיתי מגיע.

חבר שלי נכה רגשית.

אנחנו ביחד כבר שלוש שנים, אצלנו כל יום שעובר זה שיא, שיא לשנינו.
הוא היה פעם רק מזיין בחורות ובורח אחרי פעם או פעמיים.
אני פשוט הייתי נמנעת ממערכות יחסים, עד שפגשתי אותו.
כל יום שאנחנו ביחד מרגיש כמו מלחמה, שלי ושלו.
לפעמים המלחמה היא בנינו אבל כל אחד מאיתנו לומד משהו חדש, ואנחנו בעיקר מתמודדים עם המצב הקיים.
אוראל הוא בחור מיוחד, הוא אף פעם לא הסתיר זאת ממני.
אחרי כמה חודשים שראינו שזה נעשה רציני, הוא אמר לי שהוא רוצה לחתוך. שאלתי למה והוא ענה שמגיע לי יותר טוב ממנו.
התעקשתי לדעת מה לא בסדר והוא אמר שיש לו בעיות רגשיות, הוא לא פירט.
התחלתי לשים לב שאוראל הוא יותר מבחור מיוחד... הוא גם בחור קשה.

יום אחד עישנו את הג'וינט שאחרי הסקס, והבטתי בו מתוסכלת...
לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר ...
"למה כשאני אומרת לך שאני אוהבת אותך אתה עונה לי ב-אני יודע?
למה כשאני בוכה בלילה אתה לא שואל אותי מה קרה?
למה אתה לא שואל לשלומי? למה אתה לא שואל אותי אם אני רעבה?
למה אתה לא מדבר אליי? למה אתה לא משתף אותי באיך אתה מרגיש. ואם עובר עלייך יום קשה אתה פשוט מסתגר?
רק בסקס אני מרגישה אותך, רק במגע שלך אני יכולה קצת להבין.
אבל אני בחורה, ואני מסוג הבחורות שסקס לא מספק אותן.
אני רוצה מעבר לכך. אם אתה לא יכול לתת לי את זה מה אתה עושה איתי? ..."
אחרי כמה רגעים של שתיקה, כשבהן הוא מביט בי אבל נדמה שהוא רואה מעבר אליי שאלתי
"למה אתה לא מדבר?"

"כי אני נכה רגשית"

בהתחלה צחקתי ובמשך כמה ימים בכיתי.
לא ידעתי איך להתמודד עם אוראל, לא ידעתי איך להתמודד עם המצב הזה שלא ראיתי שמגיע.
עזבתי באותו הלילה את הדירה וישנתי אצל ההורים,
הוא לא שלח הודעה ולא התקשר, במשך שבועיים.
רציתי שזה יגיע ממנו, כל כך רציתי שהוא יעשה את הצעד הראשון לשם שינוי ויתן לי להרגיש קצת אהובה.
אבל הבנתי שזה לא יקרה.
כל יום שעבר נלחמתי עם האגו ועם האהבה, עם ההגיון והרגש והכל התערבב לי כשכבר לא ראיתי דבר חוץ מפניו ברגע ההוא שארזתי כמה מהחפצים ועזבתי.
אלוהים, כמה שאני אוהבת אותו.

הזמן התארך משעות לימים ומימים לשבועות ומשבועות לחודשים,
ואוראל לא בא.
אוראל לא התקשר, אוראל לא הפתיע.
הוא נכה רגשית חזרתי על דבריו בספק אמון ספק הבנה, מה אני עושה עכשיו?
הגעתי להחלטה ורק קיוויתי שהוא לא המשיך הלאה.

חיכיתי מחוץ לדירה שלו, כי מרוב הבלאגן שהלך לי בראש שכחתי לקחת את המפתחות.
הוא חזר מהעבודה וראיתי על פניו שהוא תשוש.
עיני הדבש שלו הביטו בי וכשהבין שזאת אני הוא התקדם לאט כשעיניו מביטות בריצפה.
הוא נעמד מולי ולא דיבר.
זזתי ולקחתי מידיו את המפתחות לדירה ונכנסנו שנינו.
המשכנו לעמוד אחד מול השניה כמה דקות ואז חייכתי אליו
"היי"
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר בקול שלא היה שייך לו, קול צרוד ומהוסס
די היה בזה כדי לגרום לי לבכות ולחבק אותו קודם.
החיבוק החם שלו עטף את כולי והוא נשק לי עמוקות.
כל העצבים, כל התסכול, כל הרגשות שהיו במערבולת הסתדרו והייתה שם רק אהבה של שנינו.
פקחתי את עיניי וראיתי איך עיני הדבש שלו זוהרות, עצמתי את עיניי שוב ואימצתי אותו קרוב אליי יותר.
"אני לא צריכה מילים, והבטחות. הבנתי שאני רק רוצה אותך. אתה יודע שאני אוהבת אותך ואני מרגישה שאתה אוהב אותי"
חייכתי אליו שוב
"אז מה אם אתה נכה רגשית, לפחות אתה שלי"

מאותו היום אוראל לא השתנה, והסוף לא בדיוק כפי שציפיתי.
אנחנו עדיין במלחמה, שלי ושלו
יש ימים שאני רק רוצה לברוח, יש ימים שאני רוצה לנער אותו, יש ימים שאני רוצה להתנפל
עליו בנשיקות ולקוות שזה יעבור לו,
יש ימים שאני לא רוצה לאהוב אותו.
אבל ברוב הימים האהבה שלי אליו כל כך גדולה שהיא כואבת, כואבת בעיקר עבורי.

אבל זו הייתה ההחלטה שלי לחזור, ואני עושה הכל במערכת יחסים הזאת.
כשאני רעבה,
אני אומרת לו שאני רעבה, ומכינה לשנינו ארוחת ערב,
כשאני מחבקת,
אני לוקחת את הידיים שלו במיטה וכורכת אותן סביבי אחריי הסקס,
כשאני מנשקת,
אני תופסת את פניו בשתי הידיים ואומרת לו לנשק אותי,
כשאני מדברת,
אני מתיישבת לידו בספה אחרי יום עבודה ארוך ושואלת מה שלומו, ומבקשת שישאל על שלי,
אני יודעת שיש הרבה בחורות שיקראו זאת ויחליטו שאני משוגעת על כל הראש,
ואין יום שאני לא חושבת שזה לא נכון.
אבל אני בעיקר אוהבת,
אני אומרת לו בכל יום שאני אוהבת אותו,
אני נותנת לו להרגיש את האהבה שלי, ולפעמים אני יכולה לשמוע אותו לוחש לי באוזן אהבה, כשהוא חושב שאני ישנה.
כשאני נשארת, אני נשארת עד הסוף.
כשאני נלחמת, אני בדרך כלל מנצחת.

חבר שלי נכה רגשית,
ואני?
אני מלאת רגשות, יש לי רגש שמספיק עבור שנינו.
וכרגע, טוב לי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 29 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
קשה מאד רק לתת ולהעניק ולא לקבל בחזרה!
הגב
דווח
guest
עצוב
הגב
דווח
someone else
someone else
הגב
דווח
טען עוד 54 תגובות
כותבי החודש בספרייה
someone else
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"
מאת: someone else
נוסעת לצד השני של העולם
נוסעת לצד השני של העולם
מאת: someone else
אז חזרת אליי, אחרי חצי שנה. ביום האהבה
אז חזרת אליי, אחרי חצי שנה. ביום האהבה
מאת: someone else
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .