כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

פחדן שנתן לה ללכת

אני מודה, על קצה הלשון עמד לי "אל תעזבי, אני מתחנן" אבל השפתיים נדבקו אחת לשנייה ולא הצלחתי להוציא הגה.

זה היה לפני חודש,
"אם יום אחד תזכר בי, תזכור שאיבדת אותי כי היית פחדן מדי כדי להלחם עליי, כי נתתי לך יחס של מלך וקיבלתי יחס של סמרטוט."
היא אמרה בעיניים דומעות ומבט מאוכזב.
בלעתי רוק. לא ידעתי מה לענות ואיך לאכול את הכאב שהיא הרגע זרקה אליי.
אני מודה, על קצה הלשון עמד לי "אל תעזבי, אני מתחנן" אבל השפתיים נדבקו אחת לשנייה ולא הצלחתי להוציא הגה.
אז היא פשוט הסתובבה והלכה.
אני נשארתי שם בתחנת האוטובוס בלי שום רצון להגיע לבית שלנו.
ידעתי שכשאגיע חצי מהדברים שלה כבר לא יהיו שם.
וכל כך רציתי למנוע את זה... אבל זה לא אני,
אני הפחדן שאתן לה ללכת.

היא הייתה החברה הכי טובה שלי.
מהרגע שהכרנו אני יכול לאמר שזכיתי, בלי שום ספק.
הבעיה העיקרית היא שהבנתי את זה רק עכשיו, כשעמדתי בסלון ריק ממנה, מכל מה שהיא הפכה לבית.
עכשיו זו סתם דירה שאני משכיר, דירת שני חדרים שפעם הייתה מלאה בחום.
ריחות של הבישולים שלה היו מציפים את חדר המדרגות,
קרמי הגוף שלה הנעימו לי את זמן המקלחת,
השירים שהייתה מזמזמת בזמן שניקתה את הדירה היו הצליל המדהים ביותר ששמעתי.
אבל לא ראיתי את זה קודם.
עבר כבר חודש - ומאז שהיא עזבה זה כבר לא בית.
זה הפך לדירה חסרת חיים, חסרת צחוק ומשמעות.
הכביסה כבר מזמן נערמה והאוכל היחיד במקרר זה השניצל מיום שישי שאמא שלחה דרך אחותי.
לא החלפתי סדינים.
נשאר שם עוד טיפה ריח של קרם לחות שהייתה מורחת על עצמה לפני שינה, אני מצליח להרדם רק כשאני ישן בצד שלה ומסניף אותו אליי.
ורק אז באותם רגעים - זה מרגיש כאילו היא מעולם לא עזבה.
אבל הכאב מכה בי בעיקר בבקרים, כשקרני השמש חודרים לי לחדר מהתריסים שהתמלאו באבק ואני קולט שעוד בוקר הגיע והיא עדיין לא כאן.
והאזהרות שלה חוזרות על עצמן אצלי בראש כשאני מנסה להתעורר.
"אני אישה, מגיע לי שתחזר אחריי, מגיע לי שתלחם עליי!"
נכון, מגיע לך. למה לא נלחמתי?
"רק כשאלך ממך אתה תבין שאיבדת מישהי שאהבה אותך יותר מעצמה.. בבקשה תשנה את היחס שלך"
המשפט הזה צבט לי בלב. איך לא שיניתי כשהיא התחננה מולי?
הייתי טיפש, התרגלתי אליה.
התרגלתי למחילה שלה וליחס הטוב שלה, מעולם לא חשבתי שהיא תהיה מסוגלת לקום וללכת.
ועכשיו, איזה טיפש אני,
אוכל את עצמי אחרי עשרות הפעמים שהיא ניסתה להסביר לי, וניסתה לכוון אותי.
"הגעתי למצב שאני אומרת לך מה לעשות ואתה פשוט שם עליי זין!"
היא הייתה צורחת בבכי, וכל מילה היא אמת.
שמתי זין, כי בחיים לא עלה בדעתי שאאבד אותה.
הכאב הזה היה חכם ממני, הוא ידע להכות בי ברגעים הכי פשוטים,
כמו צפייה בסרט, או טיול בפארק עם הכלב, ישיבה פשוטה עם כמה חבר'ה ושתייה,
בכל סיטואצייה שעשיתי כדי לשכוח אותה ולהמשיך הלאה - היא פשוט הופיעה שם עם החיוך התינוקי שלה וגומות החן הממכרות שלה.
כשצפיתי בסרט - דמיינתי אותה על הספה, שמה עליי את הראש ומנתחת את הדמויות.
כשטיילתי עם הכלב בפארק דמיינתי אותה רצה איתו בדשא וזורקת לו את הכדור שבחרנו לו יחד.
ביציאה עם החברים היא הצטרפה בישיבה מזרחית על השטיח, עם כוס היין שלה והצטרפה לצחוקים של החבר'ה.
היא הייתה החברה הכי טובה שלי, על כל צעד שלי התייעצתי איתה, בכל נפילה היא הרימה אותי בצורה הכי טובה שרק יכלה.
היא הייתה מושלמת, בת זוג שכל גבר מאחל לעצמו,
ולי היה את זה - והייתי פחדן שנתן לה ללכת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

קריסטין . עקוב אחר קריסטין
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אנונימי מאוד
אנונימי מאוד
ואוו מלא זמן לא נהנתי לקרוא כמו עכשיו!!
כתיבה עמוקה וכנה אהבתי מאוד תמשיכי לכתוב
הגב
דווח
קריסטין .
קריסטין .
תודה רבה !! מאוד שמחה שנהנית !
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
קריסטין .
האישה המושלמת
האישה המושלמת
מאת: קריסטין .
אם זה גורל - עוד נפגש.
אם זה גורל - עוד נפגש.
מאת: קריסטין .
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
סיפורים אחרונים
עולה ויורדת
עולה ויורדת
מאת: Mazi z
היורשים.
היורשים.
מאת: Daniella Love
האהבה של העתיד יוצאת לדרך?!- האהבה של העתיד רוצה לעשות ספרות דיגיטלית!!
האהבה של העתיד יוצאת לדרך?!- האהבה של העתיד רוצה לעשות ספרות דיגיטלית!!
מאת: ליבי ברגר
פיר פיר
פיר פיר
מאת: ???? ??? ?????
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl