כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ר ו ט ש י ל ד

סערת הרגשות של נועה (שם בדוי)

אז יום שישי, אני יוצאת עם חברות לרוטשילד
השדרות היו עמוסות בעוברים ושבים ואני עם המחשבות שלי כל הזמן ״הלוואי ויתחילו איתי״ אני ככ נואשת, אבל אני ידעתי שזה יבוא באיזה שהוא יום, אני נראת טוב, אני לא טיפשה, אין לי אופי קשה, אז למה אף אחד לא מ ת ח י ל איתי?! לא מגיע לי?! אלוהים?!

אז זו איזשהי פנטזיה, שאני אצא, או סתם אלך ברחוב ואני אמצא את גבר חלומותיי, שהכל ילך בקלות, מתחיל איתי- שיחה זורמת, מחליפים מספרים, דייט ראשון, דייט שמיני, יאללה למיטה, סקס טוב, מכירים להורים, ההורים מתלהבים ויאללה קולולולו

אמן, הלוואי, אמן שככה זה היה קורה
למה זה לא ככ פשוט? הייתי רוצה לצאת לבר, לראות איזה בחור שנראה טוב, לקרוץ לו ושנהיה ביחד כבר שנה וחצי, ואז אולי להכיר מישהו בלימודים, ואני אצטרך להחליט

אני קוראת פה סיפורים שאנשים כותבים, והרבה מהם נראים שחור ולבן- מושלם או שהוא זרק אותה ונשבר לה הלב
שלא תבינו לא נכון, אני א ו ה ב ת לקרוא את מה שכתבתם, זה סקסי, זה מצחיק, מרגש ומעורר השראה- בשיא הרצינות

הלוואי והכל היה לבן!
אבל בקשר יש הרבה יותר
יש את המבוכה של ההתחלה
לי אישית, המבוכה הורסת, קשה לי לתפקד, אני מדברת כמו תינוקת
יש לי חברות שהתברכו ברוך השם בבטחון בשמיים, ביכולת לדבר לאנשים שלא דיברת בחיים ולצחוק איתם, אני מאלה שישבו בפינה ויצחקו, מידי פעם יגידו איזה ״מצחיק״, ״אהבתי״ או דברים בסגנון

יש לי חברה בעדינות אומר שהיא ערסית, לא יפה. אבל בטחון?!
בעננים!
איך עושים את זה? תנו לי את הכוח לעשות את זה! אני מסתכלת במראה, אוהבת מה שאני רואה, זזה קצת הצידה, אומרת ״פאק איך מורידים את כל הצלוליטיס הזה?!״ אומרת גם ״בפרופיל שמאל שלי אני ממש יפה אבל פרופיל ימין? פשוט נורא ואיום״ ואיך אפשר שלא ״ השמנתי אבל הציצי שלי נקטן?!״

איך אני יכולה להיות שלמה עם עצמי, אם אני לא מפסיקה להסתכל על פגמים? לכל אחד יש פגמים
למה שאני רואה את הצלוליטיס של כל בת בעולם זה נראה לי לגיטימי אבל שלי יהיה? חס וחלילה
אני חייבת להשלים עם זה שאני לא מושלמת
וכשאני אשלים, אני אמצא מישהו שיאהב אותי ויראה אותי כמושלמת

זהו, סיפור ללא פואנטה, אבל אם הגעתם לסוף אולי קצת הזדהתם
זה כמו סערת רגשות
כי אני כותבת בשביל עצמי
זה משחרר! זה לדבר על הדברים שבחיים לא תדבר עם הבן אדם הכי קרוב אליך, זה לגלות על עצמך דברים חדשים

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

T Y עקוב אחר T
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
נעורים
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף