כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"

בכיתי, בגלל הקיץ והחורף. בכיתי בגלל שהתגעגעתי לאביב.

אני מתעוררת ליום קייצי בחול המועד, המשפחה גררה אותי לטיול בצפון, טיול שממש לא רציתי ללכת אליו.
הלכנו לעין תינה, ובחרנו ללכת דרך "השביל הרטוב" – ככה אבא קרא לו וקשה לנחש למה.
המים הגיעו לי עד הברכיים, ולבני הדודים המים הגיעו עד לגובה החזה. כולם התרוצצו ונהנו מכל רגע,
הצחוק שלהם הדהד לי באוזניים לאורך כל הדרך למעלה.
המחשבות שלי התחילו לנדוד, ואז החלקתי בשנייה של חוסר מודעות על אבן גדולה וחלקה.
מצאתי את עצמי שוכבת במים, רטובה מכף רגל ועד ראש.
כל הסובבים הביטו בי, בהתחלה נדהמים ומודאגים שמא קרה לי משהו
ואז חייכתי, חיוך קטן.
כולם צחקו ועזרו לי להתרומם ואז המשיכו ללכת, שרים שירים של ארץ ישראל היפה,
רק בן דוד אחד קטנטן החזיק לי את היד במשך כל הדרך ואמר לי
"אם זה כואב לך, את יכולה לבכות"

אז בכיתי.
לא בכיתי בגלל השריטות בברכיים, או המכה שקיבלתי בזרוע.
לא בכיתי אפילו מהעצה המקסימה והמרגשת שהבן דוד נתן לי,
בכיתי בגלל הקיץ.
בכיתי בגלל שהתגעגעתי לחורף,
בכיתי בגלל שהתגעגעתי לאביב.

עברו שנתיים, שנתיים שלמות מאז שראיתי אותו לאחרונה.
השבת הייתה שבת קרירה, שבת חורפית והוא נשאר לארוחת הערב עם כל המשפחה.
צחקנו ואהבנו, אהבנו וצחקנו. הייתי מאושרת, היינו מאושרים.
ישבנו עם חברים של אחי שחזר מהצבא, שמענו כמה דברי תורה ופטפטנו בלי סוף
החברים שלו הריצו בדיחות, סיפרו חוויות מהצבא וגם הוא שיתף כמה משלו
וכולם אהבו אותו, אני אהבתי אותו.

התבוננתי בו מהצד, מוקסמת מהקול הכובש שלו, מוקסמת מהחיוך והכריזמה שלו.
מוקסמת מהעובדה שהוא בחר אותי ואני בחרתי בו. מוקסמת מהאהבה.
הוא קלט שהתעייפתי והתרומם, נפרד מכולם לשלום. הוא ניגש אליי ומשך את זרועי
גורר אותי לחדרי.
"אולי תישאר אצלי עוד קצת? אולי תישאר הלילה?" הצעתי, נגררת אחריו במדרגות.
"את צריכה לנוח, מחר אנחנו נוסעים לעין תינה. את זוכרת מה קרה שנה שעברה" הוא חייך בעודו פותח את הדלת.
"איך אפשר לשכוח" נשכבתי במיטה ומשכתי אותו אליה "רק חמש דקות" מלמלתי קרוב לשפתיו.
העיניים שלו התגלגלו לאחורה וצחקתי, יודעת שהוא לא יכול לסרב.
"רק חמש דקות" אמר בכניעה.
הוא קם כעבור חמש דקות, ולחש לי "לילה טוב אהובה, נתראה מחר"
התרוממתי מהר ונישקתי אותו "אני אוהבת אותך"
"גם אני אוהב אותך, תשני טוב".
הוא יצא מהדלת, ולעולם לא חזר.

הבן דוד הקטנטן חיבק אותי והחזיר אותי לעין תינה. אך המחשבות נדדו שוב כשהדמעות עוד זולגות.

שנה לפני התאונה היינו בעין תינה, בדיוק במקום הזה.
"את הולכת מהר מידי" הוא חייך ואז שאל "מנסה להוכיח לי משהו?"
"כן" עניתי "אתה רואה שאני לא עייפה, ובטח שלא מפונקת" המשכתי לעלות מעלה מעלה בקצב מהיר
מציצה לאחור מידי פעם, רואה שהוא מביט בי, רואה שהוא מתקדם אליי. נהנית מהנוף, נהנית מהקיץ.
"תיזהרי נועה, את עוד תיפ-"
הוא ידע לחזות עתידות.
נפלתי, והרגשתי מטופשת.
הוא רץ אליי וראיתי בפניו את הדאגה.
"את בסדר?" הוא שאל, והושיט את ידו לעזור לי להתרומם אך סירבתי להחזיק בה. כאב לי.
"נועה?" הוא לחש והתכופף להביט בי. החיוך שעלה על פניו עיצבן אותי עוד יותר.
"אם זה כואב לך את יכולה לבכות" הוא אמר וחיבק אותי.

התאונה קרתה באותה השבת החורפית, חמש דקות לאחר שיצא מביתי, חמש דקות אחרי שעיכבתי אותו.
הוא הלך ברגל לביתו.
אני רק זוכרת את הצעקות של השכנים, איכשהו ידעתי שמדובר באביב.
רצתי יחפה ברחוב, מחפשת את פניו, מנסה לשמוע את קולו.
מפלסת את דרכי בין האנשים, בין הכאוס.
מחפשת את החיוך, את הכריזמה, את האהבה שלו.
ראיתי אותו שרוע בכביש, והכאב החד פילח את גופי.
נשכבתי לידו והחזקתי את ידו, הוא עדיין היה בהכרה "אני אוהב אותך, נועה'לה" הוא לחש
ולחשתי לו בחזרה "אני אוהבת אותך, אתה תהיה בסדר"
הוא התחיל להחוויר מעט...
"אביב!" צרחתי
בעיניו צצו לפתע סימנים של דאגה ואז גם כמה דמעות זלגו במורד לחיו
"נועה, אם זה כואב לך את יכולה לבכות"
אז בכיתי, בכיתי את נשמתי.

בכיתי.
בכיתי בגלל הזיכרונות של הקיץ.
בכיתי בגלל שהתגעגעתי לשבתות של החורף,
בכיתי בגלל שהתגעגעתי לאהבה שלי...
בכיתי בגלל שהתגעגעתי לאביב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

someone else עקוב אחר someone
שמור סיפור
לסיפור זה 36 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
האביר שבלב
האביר שבלב
וואוו מה עשית לי...
את מדהימה!
הגב
דווח
Jaklin Eiger
Jaklin Eiger
פעם ראשונה שכתיבה גרמה לי לבכות... אין לי מילים!!!
הגב
דווח
someone else
someone else
תודה רבה רבה שמחה שהצלחתי לרגש❤
הגב
דווח
טען עוד 69 תגובות
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
אימא
אימא
מאת: ליאל משעל
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
מאת: שירלי חיון
אהלן מותק
אהלן מותק
מאת: chen Shitrit
אושר בכפית
אושר בכפית
מאת: Yuval Oved
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי