כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

נוהר והמטבע.

הבחירה

יש איזה יום אחד שאני בחיים לא אשכח אתם יודעים?
זה היה יום קיץ עם שרב מעיק בטירוף ובדיוק נוהר אחותי חזרה מבית הספר .
בדרך כלל היא אפילו לא הייתה נשמעת, ואני ואמא היינו יודעות שהיא חזרה רק עם השקט השורר בבית נחתך מצלילי מוסיקת פופ רועשים .
זה לא שלא היינו משפחה חמה ומגובשת, זאת פשוט הייתה תקופה כזאת שכל אחד התרכז בעצמו וקצת נטש את ה"ביחד". אמא התרכזה בעבודה, אני בלימודים לתואר השני שלי ונוהר בשנה האחרונה בתיכון.
באותו יום קיץ לא מוסיקת הפופ העירה אותנו ולא קריאת "בואו לאכול צהריים" של אמא, אלא טריקת דלת חזקה .
"מה קרה לך נוהר?" שאלה אימי בבהלה, אבל נוהר פשוט סובבה את פניה ופנתה לחדרה.
הקדמתי אותה וכבר חיכיתי לה על המיטה הפרחונית שלה, מחכה לאחותי שעד אותו יום הייתה הבן אדם הכי שלו ומאושר.
"שירי לא בא לי לדבר ממש.. את יכולה לצאת לי מהחדר בבקשה?" היא פנתה אליי בגרון חנוק.
"חבל אני דווקא אלופה בלשפר מצבי רוח. דגדוגים כמו בילדות שלנו או להתחיל לזייף לך כמו זמרת אופרה ממש ממש גרועה? " אמרתי לה בחיוך.
הקול שלה נשבר עוד לפני שהספיקה לענות. היא התחילה ליילל בבכי והדמעות שלה לא הפסיקו ליפול על הרצפה.
קמתי לסגור את הדלת של החדר שלה ונתקלתי באמא שלנו מציצה דרך החריץ. קרצתי לה כאות לכך שאני אדאג לזה וסגרתי את הדלת.
"שירי אני לא יודעת מה לעשות, ואני עוד יותר מרגישה טיפשה כי אני יודעת שאני בוכה סתם, אבל הבחירה היא קשה לי."
"אז אולי נתחיל בזה שתספרי לי את .."
"לא. אני לא רוצה לספר." היא עצרה אותי בניסיון שלי לגלות מה מסתתר מאחורי הדמעות האלה חוץ מעיניים ירוקות ובוהקות.
"זאת בחירה שאני צריכה לעשות לבד." היא הוסיפה.
נוהר הכירה אותי טוב מידי. תראו אף אחד לא מושלם, ובין כל הלא מושלמים האלה יש גם אותי, זאתי שברגע שהיא תשמע על בעיה שקרתה למישהו היא תנסה לעזור לו קצת יותר מידי עד למצב של ניסיון להחליט לו על הצעד הבא, אבל היי לפחות ידעתי להקשיב.
"אז את צריכה לבחור בין שני דברים ואת לא יודעת מה.." מלמלתי לעצמי.
נוהר הנהנה כאות הסכמה.
"תטילי מטבע." אמרתי לה.
היא הסתכלה עליי במבט מיואש, אבל אני מיהרתי להסביר את עצמי.
"עברו ליד סבא נחום מתל אביב איזה זוג הורים וילדה בגיל עשר, ממש כמוני בזמנו. היה להם הכל. כשהייתי באה אל סבא נחום בשבתות, הייתי משחקת בבובות היוקרתיות שהיו לה ומודדת את כל השמלות שלה. הרגשתי כמו כוכבת."
"אני באמת לא מבינה מה הקשר עכשיו סבא נחום וצפונבונים מתל אביב" נוהר אמרה לי באנחה.
"להזכיר לך שסבא נחום לא בדיוק גר בשכונה של "צפונבונים" כמו שתיארת אותם? חוץ מזה אם יש משפחה בעל מעמד כלכלי שמבוסס היטב אז הם לא בהכרח.." התחלתי לנסות לשנות את דעתה, כן הנה זה השתלט עליי שוב.
"תמשיכי את הסיפור." היא ביקשה ממני ונעניתי לדבריה.
"אז בקיצור יום אחד אחר הצהריים, ראיתי ליד הבית שלהם משאית ועובד הובלות מעלה ארגזים על גבי ארגזים לתוכה. הדלת שלהם הייתה פתוחה אז נכנסתי אליהם. יודעת מה ראיתי? ראיתי את אמא שלה יושבת על הרצפה עם מטבע בין הידיים."
"איפה הילדה הייתה?" נוהר שאלה אותי.
"זה לא חשוב עכשיו. בכל אופן הבטתי בה כמה דקות עד שהיא ראתה אותי. היא אמרה לי שצריך לקום ולעזוב. בתור ילדה בת עשר, שלא בדיוק מבינה יותר מידי מהחיים שלה, התחלתי לבכות יחד איתה. אני לא יודעת אם בכיתי כי כאב לה או כי לא יהיו יותר בובות יוקרתיות ושמלות של כוכבת, ואולי כי היא אמרה לי לקחת ממנה את המטבע היחיד שנשאר ולהטיל אותו בשבילה. הטלתי את המטבע ממש כמו שהיא ביקשה.."
"רגע איפה בעלה? איפה הילדה שלה? איך היא יושבת שם לבד?" נוהר התחילה לזעום, כשעד לפני רגע היא ממש לא התרשמה מאותם "צפונבונים" כביכול.
"בעלה הפך לאלכוהוליסט ברגע שההימורים שלו הגיעו למצב בו הוא עוד רגע מוכר את הכלייה. לפני שיהיה מאוחר מידי והוא יחזור מעוד יום שכולו הימורים, מצאתי את עצמי על המשאית יחד עם אמא."
"לא הבנתי מה הקשר את ואמא" נוהר קטעה אותי, וכמה שניות לאחר מכן הפנים שלה הפכו לצבע סיד.
כבר כשעלתה נוהר לחטיבת הביניים היא ידעה את הסיבה שהייתה ברובה אמיתית, הסיבה למחסור באבא. אמא סיפרה לה שהוא הדרדר מאוד ואם הייתה נשארת איתו, המצב יכל להפוך להיות הרבה יותר גרוע, כי בין כה וכה הוא לא רצה לעזור לעצמו.
"מה אמא עשתה עם המטבע הזה שירי?" היא שאלה אותי שוב פעם עם קול חנוק.
"הטלתי אותו בשביל שהיא תוכל להחליט אם לנסות פעם אחרונה להציל הכל או לקום וללכת לעתיד טוב יותר."
"היא לא חשבה על זה לבד? בלי מטבע טיפשי? " נוהר כעסה.
"כשאת מגיעה למצב בו יש לך אפס אחוז כוחות ומאה אחוז מחשבות ותהיות, את מחפשת איזה סימן משמיים או כל דבר שיוכל לעזור לך לבחור בלי שתתערבי בבחירה, בניסיון להימנע ממנה כי זה לא קל תמיד." הסברתי לה.
"אם לעזוב היה "פלי" ולהישאר היה "עץ" או ההפך זה לא משנה. העניין הוא שברגע שהטלתי את אותו מטבע, היא כבר ידעה באיזה צד היא רוצה שהוא ייפול. " הוספתי, ויצאתי מהחדר של נוהר היישר לחדרי.

עד היום אני לא יודעת בין מה למה נוהר הייתה צריכה לבחור ומה בחרה, אבל אני כן יודעת שבאותו יום קיץ חם היה רעש של מטבע שנפל על הרצפה, וכמה דקות אחריו מוסיקת פופ סוחפת .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שירה :) עקוב אחר שירה
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Avrahami Amitay
Avrahami Amitay
מקסים
הגב
דווח
שירה :)
שירה :)
המון תודה !! :)
הגב
דווח
- -
- -
מהמם!
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
לפעמים בא לי להיות אופלייה
לפעמים בא לי להיות אופלייה
מאת: תמר בנט
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
הסיפור על הקצינה, הגנב ולוחם האתיקה הבלתי מעורער
מאת: תמר בנט
אליקים טויל
אליקים טויל
מאת: Eli Tuil
אני זוכרת
אני זוכרת
מאת: Love him Too much
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D