כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

הוא גנב לה את הלב.

זה לא שהוא לא אהב אותה, זה פשוט זה שהוא היה צריך ריגושים, משהו מעבר לשגרה.

כל שני וחמישי,
אלו היו ימים קבועים,
זה לא שהוא תכנן את זה מראש, זה פשוט ככה קרה.
כל שני וחמישי הוא והיא היו נפגשים בחדר קטן במלון מתפרק בצידי הדרך,
היא בדרך כלל הייתה מגיעה ראשונה,
זה היה מהיר ואינטנסיבי, בדיוק איך שהוא אהב את זה.
לא היו דיבורים, או שיחות אישיות,
פשוט באים עושים אהבה בלי אהבה קמים והולכים.

הוא השתדל לא לחשוב על אותה אחת שמחכה לו אי שם בבית המשותף שלהם,
זאת שחושבת שהוא בטיסה לחו"ל או סתם נתקע בעבודה עד מאוחר והחליט לישון אצל חבר שגר קרוב, זאת שמאמינה לכל התירוצים שהוא מאכיל אותה פעמים בשבוע לפחות.

הוא ידע שאנשים ישפטו אותו, ואולי בצדק,
אבל הוא הדחיק את רגשות האשם,
מילא את עצמו באין ספור סיבות למה מה שהוא עושה זה בסדר,
ולא כל כך נורא כמו שזה נשמע.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-

יום שלישי לפנות בוקר,
היא שכבה לידו, הנשימות שלה היו כבדות, והוא לא הצליח להירדם,
השעה כבר 5:00, הוא תכף אמור לצאת לעבודה,
הוא התהפך צד בעדינות עד כמה שיכל, כדי לא להעיר אותה.
עברו עליו דקות רבות של מחשבות, מחשבות שהוא היה מעדיף לדחוק לאיזה חור בראש בשינה טובה, אבל כנראה שזה לא היה בשליטתו.
הוא חשב עליה, על איך היא תמיד שם בשבילו, ואיך הוא פוגע בה שוב ושוב והכל מבלי שהיא בכלל תדע. זה כאב לו, אבל לא הייתה לו אפשרות לתת לכאב מקום בתוכו, אז הוא הסתיר אותו שוב ושוב בכל התירוצים שהוא סיפר לעצמו.

הוא קם להתלבש, התיק שלו היה מונח בצד ימין של המיטה, בדיוק היכן שהוא הניח אותו אתמול, הוא פתח אותו כדי להוציא חולצה חדשה, אבל אחרי מבט מהיר התברר שהוא שכח להביא אותה איתו, הוא חיפש טוב בין הדברים, וכלום, אין חולצה.

הוא העביר מבט על חלל החדר, על הרצפה היה זרוקה החולצה הכתומה שלו מאתמול, הוא הרים אותה ולבש, אבל הוא לא יכול ללכת לעבודה עם אותה חולצה, הוא חייב לעבור בבית.

אחרי כמה דקות של נסיעה הוא הגיע,
הוא לא ידע אם היא עדין נמצאת שם או שהיא כבר יצאה לעבודה, אחרי הכל רק 7:20 בבוקר,
הוא דפק על הדלת.

"רק שניה" הוא שמע אותה קוראת, היא עם הקול הצלול שלה למרות שלפני כמה דקות היא רק קמה משינה. היא פתחה לו את הדלת, בשנייה הראשונה היא פשוט עמדה שם והסתכלה עליו, הסתכלה עליו עם העיניים הגדולות האלו, הוא לא הצליח לפענח את המבט בעיניים שלה.

"היי בייב, מה אתה עושה כאן?" היא שאלה, תוך כדי שהיא זזה מפתח הדלת על מנת שהוא יוכל להיכנס.

"הייתי אצל רון כמו שאמרתי לך, אבל נזכרתי ששכחתי כמה דברים להיום, אני ייקח אותם ויצא" הוא ענה, תוך כדי שהוא תוהה לעצמו האם היא שמה לב שהוא לובש את החולצה מאתמול.
הוא לא יכל להגיד שהוא חזר רק בגלל חולצה, הרי הוא ורון כמעט באותה מידה והוא היה יכול לקחת ממנו משהו במקום לעשות את כל הנסיעה עד לכאן.

"אה אוקי, אני בדיוק מתארגנת ליציאה, חשבתי שאולי נצא היום בערב לאן שהוא, הרבה זמן לא יצאנו רק שתינו, סתם ליהנות" היא חייכה אליו, חייכה אליו את החיוך הזה שהמיס את הלב שלו בפעם הראשונה שבה פגש בה, ומצליח לעשות את זה עד היום.

"בטח ברור, אני יחזור מעבודה נתארגן ונצא"

"מעולה" היא אמרה, ואז התקרבה לחבק אותו, היא תפסה אותו כל כך חזק כאילו היא מפחדת שיברח, היא עטפה אותו בכל גופה, כמה שיותר קרוב, הוא הרגיש שהיא רועדת, או שהוא רק דמיין את זה, היא יודעת הוא חשב, או שהיא לא יודעת כי אם היא הייתה יודעת היא הייתה אומרת משהו.

זה לא שהוא לא אהב אותה,
זה פשוט זה שהוא היה צריך ריגושים, משהו מעבר לשגרה.
הוא לא ידע להסביר את זה אפילו לא לעצמו, הוא טיפש הוא יודע,
אבל חוץ מלדעת את, אין לו מה לעשות עם זה, או לפחות ככה הוא חשב.

היא שחררה אותו לאט לאט, נשקה לו, ויצאה.

הוא נשאר עומד, במשך כמה דקות, תקוע, רוצה רק להשתיק כבר את המחשבות.
הוא אהב אותה, באמת שהוא אהב,
אבל הוא חייב משהו בנוסף, משהו שימלא את התשוקה המתפרצת שלו,
בהתחלה היא הצליחה למלאות אותה, אבל באיזשהו שלב נשארה שם האהבה בניהם אבל הכל ירד לאש נמוכה, וזה כבר לא הספיק לו, הוא היה צריך עוד, משהו חדש, משהו מרגש ומסעיר.

הוא כעס על עצמו, אבל איך שהוא הוא גם מצא תמיד את הדרך לסלוח לעצמו,
כי אחרי הכל אם היא לא יודעת, אולי הוא לא עושה משהו שהוא כל כך לא בסדר.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-

היא ידעה.
היא תמיד ידעה, בעצם לא תמיד, בהתחלה היא רק חשדה,
אבל עם הזמן שהנסיעות לחו"ל היו תכופות יותר, ושהתאריך בדרכון שלו בכלל עבר והוא לא חידש אותו, היא הבינה.
היא לא טיפשה.

היא תמיד רצתה לשים לזה סוף, להתעמת איתו, להעיף אותו לאלף עזאזל.
אבל היא כל כך פחדה לעשות את זה, היא לא ראתה איך החיים שלה ממשיכים בלעדיו, היא לא יכלה לדמיין את עצמה בלי שהוא לצידה.

היא אהבה אותו, אהבה למרות הכל, למרות שהיא לא הייתה מספיק חשובה לו כדי להיות האחת והיחידה.

וככה כל יום שני וחמישי בערב, הוא לא היה מגיע,
והיא הייתה יושבת על המיטה ופשוט שותה, שותה עד שהיא כבר לא יכלה להרגיש את הכאב, עד שהיא לא יכלה לשמוע את השקט ששורר בבית, עד שהיא לא יכלה לזכור מי היא ומי הוא ומה הם.

היא הייתה מתפרקת, מערפלת את עצמה עד אבדן תחושה, ולמחרת קמה לבוקר חדש מרכיבה את עצמה חלק לחלק וגורמת לו להאמין שהכל בסדר, והיא לא יודעת כלום.

אף אחד לא ידע חוץ ממנה,
ואם מישהו היה יודע,
היא הייתה מבקשת שלא ישפוט אותה.
אף אחד לא יבין לעולם מה זה לאהוב אותו,
לאהוב אותו מספיק בשביל להסכים להיות סוג ב' שלו.
הדמעות לעולם לא יצליחו לשטוף את הכל,
אבל לפחות ביום ראשון שני רביעי חמישי ושבת היא לא קמה למיטה ריקה,
שבה רק היא נמצאת, היא והבדידות שלה.

היא לא יכולה לתת לו ללכת,
הוא מכאיב לה אבל היא כבר מכורה לכאב,
היא כל יום מחדש הייתה מחליטה לעזוב, וחוזרת,
היא הייתה שונאת ואוהבת אותו יחד, הוא גנב לה את הלב.

אנשים לא מאמינים לשקרים כי הם חייבים, אלא כי הם רוצים.
- מלקולם מגרידג'

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Sapir O עקוב אחר Sapir
שמור סיפור
לסיפור זה 17 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Meitar PL
Meitar PL
יש המשך ?
הגב
דווח
Sapir O
Sapir O
לא, זה לא סיפור בהמשכים, פשוט משהו שהייתה לי השראה לכתוב
הגב
דווח
someone else
someone else
מדהימה! מצליחה תמיד להעלות את הרגש במילים הנכונות(:
הגב
דווח
טען עוד 32 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Sapir O
איך את מצפה שמישהו יתאהב בך?
איך את מצפה שמישהו יתאהב בך?
מאת: Sapir O
תבין, היא לא צריכה.
תבין, היא לא צריכה.
מאת: Sapir O
שכבות של מייק-אפ.
שכבות של מייק-אפ.
מאת: Sapir O
ביום שבחרתי בך, איבדתי אותה!
ביום שבחרתי בך, איבדתי אותה!
מאת: Sapir O
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרגש
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
המדורגים ביותר
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .