אוהבת אותי כשאת שיכורה
אבל את תמיד את כשאת שותה את הכוס יין שלך ואז גם את הכוס השניה. נזכרת בי בלי הפסקה. עוזבת את הסטוץ הקבוע שלך ובאה אלי בלי בושה. ואני אחרייך בריצה אל השירותים. אל האוטו. אל המיטה.
עמדתי
מתחת לביתי
הסתכלתי לשמיים
וליטפתי את בטני
הכנתי אותה למה שיקרה.
צעקה נשמעה בקולי קולות.
בספק אם אף אחת לא התעוררה מהשכנות.
לימדו אותי שכשאני מרגיש לחץ מבפנים
ויש הרבה לפרוק
פשוט ללטף את הבטן ולצעוק.
אז פרקתי אותך
בצעקה חסרת מילים אך מלאה באכזבה
בצעקה חסרת תוכן אך מלאה באהבה
נכזבת, כמובן.
כי מה כבר יהיה חדש?
כי את תמיד את
ספק משחקת אותה קשה להשגה
ספק באמת הולכת לאחרים בלי מודע
לקיומי.
אבל את תמיד את
כשאת שותה את הכוס יין שלך
ואז גם את הכוס השניה.
נזכרת בי
בלי הפסקה.
עוזבת את הסטוץ הקבוע שלך
ובאה אלי
בלי בושה.
ואני אחרייך בריצה
אל השירותים.
אל האוטו.
אל המיטה.
אני מנסה להגמל ממך
לעצור את המצב.
את החולשה שלי את מבינה.
רק אז, את נזכרת לתת אהבה.
ואולי זה אשמתי
ואשמת כל הבירות שלי
אולי זה אני שפשוט הולך אליך כל הזמן
מחפש אותך כשאת שיכורה.
ומה אם את נותנת את רמזייך לכל אחד?
ומה אם אני לא באמת מיוחד?
אולי כל זה הוא רגש זמני
ולא מפוקס בכלל
מטושטש מאלכוהול
ונטול רגשות אשם.
אך אני באמת תוהה
חושב לעצמי
האם את באמת שיכורה?
האם בכלל את מלאה בתוכן?
האם יש בך אהבה?
ומה אם כל זה הזיה?
כי נדמה לי
לפעמים
תמיד כמעט
שאת אוהבת אותי
רק כשאת שיכורה.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
