כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

"הבנתי כמה אתה דפוק"

הקליק היה מיידי, והכימיה המטורפת בינינו לא איחרה לבוא וידענו שלא משנה מה נעשה, לא נוכל להתרחק אחד מהשנייה, בכל מחיר אשר יהיה. בכל פעם שנפגשנו היינו חושפים עוד מאיתנו, עוד רבד, עוד שכבה אבל עדיין לא מסוגלים להיות רחוקים זה מזו, לא משנה כמה זה כואב אחר כך.

כאלו אנחנו, נפגשים בין חדרי חדרים בשעות הקטנות כשכולם נמצאים בקפטריה, יושבים על הדשא או בדיוק לומדים סוציולוגיה עם פרופסור ברנר, או בשעות החשוכות כשכולם גם ישנים או מבלים במועדונים באזור ואנחנו זוכים לממש את התשוקה המטורפת הזאת שלנו.

אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך.
בדיוק הגעת לאוניברסיטה, היית נרגשת, עם חיוך ענק מאוזן לאוזן. אני הייתי אז סטודנט שנה שנייה ומבלי יותר מדי התחכמויות פניתי אלייך והצעתי לך סיור, רק כדי לנסות לגרום לך לחייך עוד קצת. הקליק היה מיידי, והכימיה המטורפת בינינו לא איחרה לבוא וידענו שלא משנה מה נעשה, לא נוכל להתרחק אחד מהשנייה, בכל מחיר אשר יהיה. בכל פעם שנפגשנו היינו חושפים עוד מאיתנו, עוד רבד, עוד שכבה אבל עדיין לא מסוגלים להיות רחוקים זה מזו, לא משנה כמה זה כואב אחר כך.

"שי הציע לי לצאת" אמרת לי לפתע, כששנינו עירומים ושמיכה דקה מכסה את החזה הזקור שלך בלבד.
"ואת רוצה?" שאלתי כשהלב בתוכי משתולל, והדופק מהיר.
"אתה רוצה?" שאלת אותי וראיתי בעינייך שאת רוצה שאגיד לך שלא, שאגיד לך שאני רוצה אותך רק לעצמי אבל אני לא טיפוס כזה, תביני.
אני לא יכול להיות מחויב לך, ולא בגלל שאני צריך עוד בנות לבלות איתן לילות לבנים תחת סדינים אפורים, אלא כי אני פשוט לא יכול לאהוב אותך, לא כמו שמגיע לך.
"אני רוצה שיהיה לך טוב, את יודעת את זה" אמרתי והתלבשתי, מנסה למנוע קשר עין, המבט שלך פשוט ממיס אותי בכל פעם מחדש ואני לא רוצה להיות חלש מולך הפעם.
צלצול הטלפון שלה קטע את השיחה באמצע, כשבראש שלי רצות אין ספור מחשבות.
"אני חייבת ללכת, שיר צריכה אותי" אמרת לי וקמת גם את להתלבש, והבטתי בגופך החשוף, כנראה בפעם האחרונה לפחות לזמן הקרוב, מנסה לצלם כל חלק בראש שלי.
רוצה לזכור כמה יפה הקעקוע של העוגן שיש לך ממש מעל הישבן, שעשינו אותו יחד וכל כך פחדת. רוצה לזכור את נקודת החן שיש לך בצד ליד השד השמאלי שמפריעה לך כל כך אבל קוסמת בעיניי. רוצה לזכור את החיוך הגדול שאת מחייכת שאני מדגדג אותך ממש ליד הפופיק, כמה שובה הוא.
"נדבר" אמרת לי, יצאת מהחדר עם חצי חיוך, ומבט אחרון עמוק בעיניים ששובר אותי.

הימים עברו לאט, את הלילות שלי העברתי לצד נשים אחרות, שכל אחת מהן הזכירה לי קצת אותך. הייתה את יעל, שהיו לה עיניים כל כך דומות לעיניים שלך, רק בלי העומק.
ערב אחד, אור הייתה, שהיא טיזרית לא קטנה, כמעט כמוך.
הייתה גם את דניאל, שגם לה היה קעקוע, אבל הקעקוע שלה היה מאסיבי וגס, של טיגריס ברגל ימין.
באחד הלילות הכרתי גם את עדן, שהיא רצתה להישאר עד הבוקר אבל הבינה מהר מאוד שהלב שלי שייך למישהי אחרת, כבר תקופה ארוכה.

הגיע סמסטר ב' וכמעט לא היו לנו שיעורים משותפים, חוץ מהשיעור עם פרופסור ברנר שגם ממנו נעדרת הרבה יחסית לאחרונה, אבל היום, הגעת. שי היה לצידך, מחבק אותך וגורם לי להשפיל מבט באופן לא במודע בכלל, ולצביטה חזקה בלב.
'אתה חייב לדבר איתה' קיבלתי הודעה באמצע ההרצאה. ההודעה הייתה משיר.
'על מה?' השבתי כתמים, היא הרימה את עיניה והביטה בי במבט עצבני ומתוסכל במקביל.
'אני בחיים לא אהיה מספיק טוב בשבילה, את יודעת את זה' סימסתי לה.
'אתה צריך לדבר איתה, תאמין לי!' שלחה לי והניחה את הטלפון בצד, מצהירה שהיא אמרה את שלה.
טוב לה. היא מחייכת, היא שמחה, היא מקבלת את כל האהבה שמגיע לה, אז מי אני לעזאזל שאמנע ממנה את כל זה? החלטתי שעדיף לשמור את זה לעצמי, לפחות עד שזה יעבור, עד שאוכל לשחרר באמת.

הערב יש מסיבת "עדלאידע" במעונות סטודנטים, פורים בכל זאת. התחפשנו שלושה חברים לשלושת המוסקטרים. לקחנו חולצה לבנה נפוחה מהחבר'ה בתאטרון, איזה וסט וג'קט מהודר, חרב והיינו מוכנים להציל עלמות במצוקה.
ואז ראיתי אותך, לבושה בשמלה שחורה ארוכה, השיער השטני שלך גולש, כמה מהר הוא ארך, כמה זמן עבר מאז שראיתי אותו על גבך החשוף. קשת מפרחים לבנים מונחת על ראשך.
כמה יפה את, אלוהים ישמור.
הסתכלתי מסביב, מחפש את שי ורואה שהערב אנחנו לבד. טוב אנחנו ועוד 500 סטודנטים בערך.
המוזיקה התנגנה, החבר'ה התחילו להרביץ שוטים, הרי זאת מצוות החג ואת רק מביטה ומחייכת.
"טוב חברים אני זז, לילה טוב" אמרתי והם המשיכו בשלהם. הגעתי לחדר, מרגיש חסר, מרגיש ריק. כל הערב רקדת ממש מולי, אבל לא הסתכלת עליי פעם אחת, וגם כשכן הסתכלת, הזזת את המבט כשעינינו נפגשנו. אולי זה לטובה, אולי ככה אשכח ממך מהר יותר.

"תפתח לי" שמעתי צעקות מבעד לדלת, ישר זיהיתי את הקול שלך. פתחתי כשאני עדיין עם עיניים עצומות, חוזר למיטה ומשאיר לך מקום להיכנס לצידי, כמה ההרגל חזק ממני.
"עמית, קום!" צעקת עליי, פעם ראשונה מאז שהכרתי אותך שהרמת את הקול.
פקחתי את העיניים לאט, מביט בך, רואה שהעיניים שלך אדומות קצת, מהר נעמד מולך כאילו הוקפצתי לצו 8.
"מה קרה?" שואל וחיבקת אותי, מבלי להגיד כלום.
"אופק, תגידי לי, מה קרה?!" שואל כבר עצבני.
"הבנתי משהו" אמרת וחייכת. אני נותן לך רגע לדבר כי אני מרגיש שאיבדתי אותך.
"הבנתי כמה אתה דפוק" אמרת והחיוך שלך גדל עוד קצת על השפתיים שלך.
"את צודקת" אמרתי, והיא צחקה. כמה התגעגעתי לגרום לה לצחוק.
"אני לא צוחקת" אמרת כשאת לא מצליחה להתאפק ולא לצחוק.
"אני יודע" אמרתי מחייך, ובינתיים רק החיוך שלך גדל, ואני נהיה מאושר יותר מרגע לרגע.
"די נו, אני רצינית" אמרת והבאת לי מכות קטנות בחזה. מהר ניפחתי אותו, עם מעט האנרגיה וה"שרירים" שיש לי.
"הבנתי כמה אתה אידיוט כי אתה חושב שאתה לא מספיק טוב בשבילי. אתה מבין כמה מפגר זה נשמע?" שאלת והסתכלת עליי, עמוק בעיניים, ממש כמו אז.
"שיר דיברה איתך" אמרתי, מחפש איפה אני יכול לקבור את עצמי עכשיו.
"לא, היא אוהבת אותך יותר מדי. אבל יצא שראיתי את ההודעות שלכם" אמרת וחייכת.
אף פעם לא הייתי מולך חסר ביטחון, אבל הפעם פשוט רציתי להיעלם, העדפתי שלא תדעי מאשר לאבד אותך לגמרי.
"ואת?" שאלתי אותך ולא מבין מאיפה נכנס הביטחון לשאלה כנה כל כך.
התקרבת אליי, ונישקת אותי נשיקה חמה, איטית ועוטפת כמו שלא חוויתי כמה חודשים טובים.
נשיקה ממש כמו הנשיקה הראשונה שזכיתי לנשק אותך.
"אתה מספיק מעל ומעבר" אמרת והרמתי אותך, צמא לך, למגע שלך.
"התגעגעתי אליך, אין לך מושג כמה" אמרתי וחיוך מובך מעט הופיע על פנייך, יפיפייה שכמוך.
"יש לי קצת מושג" אמרת, הבטת מטה וקרצת לי.

לוקח אותך למיטה, רוצה רק לחבק אותך עד הבוקר ולנשק את שפתייך שלא הפסקתי להביט בהם מהשנייה שיצאת לי באותו יום ארור מהחדר, ומקווה שלא תרצי לצאת יותר, אף פעם.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B.S עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Sivan Avrahami
Sivan Avrahami
ווואאווו מקסים פשוט נמסתי
הגב
דווח
Maya B.S
Maya B.S
תודה רבה, ממיס לשמוע את זה!
הגב
דווח
Shahar Biton
Shahar Biton
ואאאוווו
הגב
דווח
טען עוד 14 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B.S
שבוי שלה
שבוי שלה
מאת: Maya B.S
"אני לא הוא"
"אני לא הוא"
מאת: Maya B.S
"צ'וצ, כמו שאת"
"צ'וצ, כמו שאת"
מאת: Maya B.S
"את לא מורידה אותה - אני מוריד"
"את לא מורידה אותה - אני מוריד"
מאת: Maya B.S
קומדיה
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
סתמי ת'פה יא בת זונה! אני אוהב אותך.
מאת: Eltchin's Emotions
המדריך לשמנה המתחילה
המדריך לשמנה המתחילה
מאת: Linoy Zriker
האגו הנשי והשוקולדים
האגו הנשי והשוקולדים
מאת: Adam gustavo Zyl
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
סיפורים אחרונים
אימא
אימא
מאת: ליאל משעל
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
פרק5המקרים דחף כתיבה/פריקה קליל נהייה לי והפתיע אותי
מאת: שירלי חיון
אהלן מותק
אהלן מותק
מאת: chen Shitrit
אושר בכפית
אושר בכפית
מאת: Yuval Oved
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי