כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

בעקבות האהבה הישנה שלי...

מה כבר יקרה אם יילך בעקבותיה?

"אולי תשימי לק בציפורניים ברגליים.. נראה לי ששכחת" אמרתי לנועה אשתי המדהימה
"אה סבבה.. איזה צבע באלך?"
"לא משנה.. תפתיעי אותי!"
בלילה שלמחרת היא הפתיעה אותי.
לגמריי שנראיתי המום.. היא גם נדהמה מהמבט שלי.
"מה רע בצבע בורדו?"
לא.. אה... לא.. הוא יפה! יפה מאד!" גימגמתי
"שקרן! מעצבן אחד.. אין בעייה אבל אני אחליף.. סך הכל לק!"
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
היא התבוננה בי וקלטה משהו
"הצבע הזה מזכיר לך אותה! נכון?"
הייתי בשוק. איך היא קלטה כזה מהר?
"עזבי.. לא משנה"
"אני לא עוזבת. וכמו שאתה מכיר אותי זה ייסגר אחרי שתגיד לי שאתה לא חושב עליה לפחות"
כאן כבר לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.. מה יש לה? שתעזוב! אומנם גיל בראש שלי לפעמים, כי באמת אהבתי אותה.. אבל עזבתי אותה. כי כזה הייתי.
כייפנו ואהבנו והיא שיעממה אותי והיא רצתה רק "רציני".
ואני? הייתי ילד עדיין. לא ידעתי מה יש לי בידיים. והכרתי את נועה.
נועה שאני אוהב אבל לא אשם שגיל עדיין בראש
שעדיין מעזה להכנס למחשבות ולשחק בהן קצת.
"נווווו למה אתה לא עונה?" נועה קטעה לי את המחשבות כמו טרקטור על הבוקר
"תשמעי, כמו שלך היה את עומר שסיפת לי עליו אז לי היה את גיל שנראה לי הזכרתי לך אותה. ואני כמעט לא חושב עלייה"
"ככה? טוב.. נשבע?"
קשה לי לשקר לנועה שלי.. אז אמרתי לה
"אני נשבע אבל לפני כן אני יהיה כנה איתך, אני וגיל לא עשינו סגירת מעגל בכלל ולכן היא בראש שלי לפעמים.. תני לי רק לדבר איתה פעם אחת ואני סוגר את הסיפור הזה אחת ולתמיד!"
אמרתי וחשבתי שכן יצאתי שקרן בסוף כי האמת היא שרציתי והסתקרנתי לבדוק מה קורה איתה! מה איתה.. אני חייב לראות אותה!
"סבבה אבל אני לא אשתך. חצוף! בגלל שאתה סקרן תלך לפגוש אהבה ישנה שלך? תשכח מזה. תשכח ממנה!"
התאכזבתי אבל הבנתי אותה. באמת. אז נתתי לעצמי לשכוח מגיל.
אבל לא שכחתי.
אבל הפעם גיל החצופה נכנסה חזק יותר לראש.
אולי בגלל נועה שאסרה עליה להכנס לשם.
עד... עד שזהו! היה לי נמאס! כמה אפשר להלחם בה?
להלחם באהבה הישנה הזאת?
אז הלכתי.. הלכתי לחפש את גיל.
הכל היה בלחש ובדחף חזק שפשוט רצה למצוא אותה.
הלכתי לעבודה שלה ששם הכרתי אותה. (את המספר שלה מזמן מחקתי. ופייסבוק ושאר האתרים לא היו לה.. היא הייתה מאלו שרק וואצאפ הספיק לה) ובעבודה אמרו לי שהיא התפטרה והלכה לעבוד באיזה משרד.
במשרד ראיתי אותה.
הייתי בשוק.. היא ירדה במשקל. ארכה את השיער.
הייתה נראית טוב יותר. ככה חשבתי
פניתי אליה. היא לא שמה לב אליי. "היי גיל!"
היא הרימה את עינייה והופתעה. לטובה נראה לי
"הי גיל! ואוו מה אתה עושה פה? באת לשכור דירה?"
צחקתי כזה "האמת, באתי לראות אותך! אפשר לדבר בחוץ?"
"אה נדב.. אני עסוקה עכשיו. וחוץ מזה נשואה גם.. על מה מדובר בכלל?"
הסמקתי קצת "אני גם נשוי, אבל אני חייב לדבר איתך! תני לי את המספר שלך. נשבע שלא אנג'ס. באמת!" נשמעתי אמין נראה לי
"טוב סבבה. מקווה שתעמוד במילה שלך"
היא נתנה לי והרגשתי מאושר אבל מטופש מצד שני "מה אתה עושה? יסתום! אתה נשוי! תזרוק את המספר. זה לא יעזור לך! "אבל היא לא תצא לי מהראש בחיים! אני חייב אותה לסגירת מעגל" ככה.. שני קולות דיי מעצבנים בראשי.
לבסוף החלטתי אחרי יומיים להתקשר.
נועה לא חשדה בכלום.
התקשרתי ורק אמרתי לגיל שאני רוצה שנפגש. שנדבר קצת. לא בלילה. באיזה חור שהיא תבחר (היא נשואה גם והיא לא רצתה שבעלה יראה).
והיא הסכימה.
נפגשנו באיזה שכונה כזאת ישנה. והתיישבנו על ספסל שנראה שעבר עליו הכלח
התחלתי לדבר "את יודעת גיל, עד עכשיו את בראש שלי. עד עכשיו אני מבין שאני עדיין אוהב. קשה לי עם זה. כי גם זה לא הסתיים חלק בכלל"
"כן. בגללך.. אתה עזבת. אתה רצית לראות עולם וללמוד מקצוע..."
"נכון אבל זה לא אומר שלא באמת רציתי אותך. זה לא התאים לי אז הקשר והשתפנתי.. אני מתנצל. זה נגמר מכוער..."
"זה בסדר. עכשיו אני נשואה ליותם שאני אוהבת ומעריכה... דווקא בזכותך זה קרה. אם לא היית עוזב לא הייתי מכירה אותו יומיים אחריי"
הופתעתי "באמת? יומיים? שרלילה"
"חצוף! הכרתי! לא אמרתי שכבתי. ובאמת הוא בעל מקסים אבל.. אתה יודע מה?" פתאום משהו השתנה בה. משהו זז בה.
"מה?" הסתקרנתי. מה קורה פה.
"באלי להפגש איתך. לראות. לבדוק אולי אתה בכלל הזיווג שלי!"
לגמריי הופתעתי. ממש "את רצינית?"
"כמו המוות שלי. ברור! בוא נבדוק. מה יקרה?"
לא ידעתי מה לומר. חשבתי שרק נדבר וזהו. לא עוד פגישות.
"טוב. אבל תראי.. זה חייב להיות סודי כמו פשע באנגליה. אסור שנועה תדע! היא תתגרש ממני סופית!"
ראיתי את גיל זעה על מקומה באי נוחות כזאת.
לא הבנתי מה קרה.
לבסוף היא אמרה "טוב. אין בעייה. סמוך עלי"
וככה נפגשנו לעיתים קרובות. נגיעה לא נגיעה. מכירים טוב יותר.
עד שנועה עלתה עליי! אחרי שהיא ראתה הודעת חלון בפון שלי ב 2 בלילה! "נדב, לילה מושלם שיהיה לך. אוהבת. גיל"
נועה הייתה אדומה כמו הלק שהיא שמה ברגליים "זה רציני? אתם בקשר?"
ישר לקחתי את הפון שלא תשבור לי אותו ואמרתי לה ש.. שכן! מה אני יעשה? זה באמת רק דיבורים. לא מעבר. ושתאמין לי שאני סוגר את זה אחת ולתמיד מחר.
היא לא האמינה.
היא ארזה מזוודה ואמרה לי שהיא קובעת תור לרבנות על הבוקר.
הייתי המום של החיים שלי שזה הגיע לי. לא חשבתי אבל שעכשיו.
"נועה! חיימשלי נשבע באמא שלי. זה נגמר! נשבע. אל תארזי. נדבר על זה.." אבל לא היה עם מי לדבר.
היא ארזה במהירות והלכה להורים שלה נראה לי.
למחרת בבוקר ניסיתי להשיג אותה אבל היא לא ענתה.
רק אמא שלה ענתה בעצבים ואמרה שאני ייתן לה קצת שקט. היא במצב רגיש
"מה זאת אומרת מצב רגיש?" שאלתי
היא לא ענתה. היא סגרה לי את הפלאפון
בינתיים גיל המשיכה ללחוץ עלי להפגש ו"לדבר". אמרתי לה שעוד מעט. כשראיתי שעם נועה לא זז שום דבר הלכתי להפגש עם גיל
לומר לה שהיא תראה מה היא עשתה לי!
בפגישה שלנו ישר התחלתי עם מה שקורה איתי. מה שהיא גרמה לי. והפעם היא הכי הפתיעה אותי. אף פעם בחיי לא הופתעתי ככה:
"בגללי? יא משוגע! אתה התחלת להפגש איתי בתירוץ של "סגירת מעגל" שאתה בכלל לא סוגר. אתה זה שעזבת אותי לטובת שני ואל תכחיש! ראיתי אותך איתה ביחד ברכב. ועכשיו שהתחתנת היית חייב גם לפגום בקשר שלך עם נועה המדהימה! נועה שהכרתי והיא ידידה שלי. היא באמת לא ידעה על הפגישות שלנו אבל לא האמנתי שתעשה לה את זה. תגיד ידפוק: מה זה עזר לך בכלל? פתאום אני כבר לא בראש שלך? פתאום תחזור לנועה והכל יהיה טוב ושום חברה מהעבר לא תשפיע עלייך?"
בשוק טוטאלי. זה מה שהייתי.
"לא.. אה.. את צודקת" בלעתי את הרוק "לא יודע מה רציתי. באמת. זאת הייתה טעות" וברחתי כשגיל צועקת לי "תברח בדיוק כמו שברחת ממני פעם ידפוק"
רצתי ורצתי כמו שלא רצתי מעולם.
דפיקות הלב התגברו והתגברו ואני באטרף.
אטרף מטורף שאני מבין תוך כדי ריצה שאיבדתי.
איבדתי את נועה. איבדתי את העבר שלי. את כל הבגידות שלי.
שלא נגמרו. שרוצה לגמור. וגיל בכלל עבדה עלי. וזה הגיע לי!
הייתי המום שהגעתי למסקנה המכעיסה הזאת.
שהחיים פתאום חרא יותר.
וסגירת מעגל לא תעזור כי מה שהיה היה וקרה כבר.
ואני בוכה. שנים שלא בכיתי. אבל הן באו פתאום. דמעות חצופות.
והן מלוחות לי. ואני מתנשף ומתנשף.
והגעתי לתחנת האוטובוס ועליתי עליו.
ישר נסעתי לנועה שלי.
נסעתי אלייה ושם אצל הוריה לא נתנו לי להכנס והסבירו לי מה זה המצב הרגיש הזה שדיברו עליו
היא בהריון.
הייתי שוב המום אבל שמח. עכשיו היא בטוח תהיה איתי.
טעיתי.
היא כבר קבעה תור לרבנות והיא רצינית כמו המוות של גיל שנתגרש.
היא הבינה שבוגד לעולם נשאר בוגד. אבל אני לא! רציתי לומר לה. אני אשתנה! אבל היא סגורה עם עצמה.
התגרשנו כשאני אבא.
אבא שהלך בעקבות האהבה היישנה שלו...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אסתי בר עקוב אחר אסתי
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
הרפתקאות
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
את יורדת או אני?
את יורדת או אני?
מאת: E .C
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
השיא
השיא
מאת: Shayak .
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
בקרוב אצלך 3
בקרוב אצלך 3
מאת: שיר פיליבה
בסוף מתרגלים- פרק 12
בסוף מתרגלים- פרק 12
מאת: אלה בר
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D